אליה רבה/אורח חיים/קג

אליה רבה ‏ אורח חיים קג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] וחוזר וכו'. לכאורה משמע מדלא כתב כאן שיאמר רבון כמו שכתב בסעיף ב' אלמא דבזה אין אומרים הרבון, וכן דקדק הפרישה להדיא וכתב הטעם משום שאינו הולך לאחוריו אינו נראה וידוע לבני אדם ואין צריך התנצלות לומר הרבון, עד כאן. אבל אני מצאתי בספר צדה לדרך דף מ"ז שפסק בפשיטות דאומר גם בזה הרבון, ולפי זה צריך לומר דהש"ס [ברכות] דף כ"ד אסיק למילתא ובאמת קאי נמי על יצא רוח עיין שם ודו"ק. ולפי זה אין ספק דהטור ושאר פוסקים נמשכים אחר הש"ס, וכתבו בסוף דאומר הרבון וקאי גם למעלה:

ב

[ב] הולך ארבע אמות לאחוריו וכו'. אבל לפניו או לצדדין אסור. ועיין בבית יוסף הטעם, ומעדני מלך כתב דלפניו אסור דהוי כמו אותם ששלחו הזמורה אל אפם כנזכר ביחזקאל:

ג

[ג] ואומר רבון כל העולם וכו'. נמשך אחר מה שכתב בבית יוסף דנקטינן כרמב"ם נגד הטור, אבל בש"ס מבואר כדברי הטור דחוזר למקומו ואחר כך אומר הרבון, וכן פסק הב"ח וכן עיקר כי מצאתי כן בסמ"ק סימן נ"ז ושבלי לקט וספר תניא ושל"ה. והא דלא תיקנו רבנן במי רגליו שותתין בסימן ע"ח תירץ רבינו יונה דפושע הוי מעיקרא שאין דרך מי רגלים לבוא כך פתאום אם היה בודק עצמו ואין הרבון התנצלות לפשיעה רק לאונס:

ד

[ד] ועיין לעיל סימן פ"ה וכו'. פירוש דשם נתבאר דאם שהה כדי לגמור את כולו חוזר לראש. והנה הב"ח הקשה על הטור למה כאן סתם ולא חילק בין שהה לגמור את כולה. ומתרץ דלא חשבינן כאן בכלל אונס הרחקת ארבע אמות, למה שצריך לחזור למקומו ולומר הרבון, אלא מה שהוא מתעטש וממתין עד שיכלה הריח בלבד דשהייה מועטת היה ואין בו כדי לגמור את כולה עד כאן דבריו. ומדברי רמ"א שכתבתי משמע דחשבינן הכל לאונס אפילו הרחקה והחזרה ואמירת הרבון. ונראה דסבירא ליה דהטור סמך כאן על מה שכתב סימן ס"ה וסימן ע"ח ואטו תנא כי רוכלא ליחשב וליזול, וכן מצאתי להדיא בספר תניא:

ה

[ה] דהוה ליה ביוש וכו'. וגדול כבוד הבריות שדוחה אפילו לא תעשה שבתורה לבוש, עיין לעיל סימן ס"ג דלא אמרו אלא בלאו דלא תסור והיינו במילי דמדרבנן, מיהו כתבתי לעיל דבשב ולא תעשה דחי אף בדאורייתא:

ו

[ו] [לבוש] וגם רבון וכו'. כן כתב בית יוסף בשם תרומת הדשן, אבל בשל"ה דף רנ"ה כתב דזה רחוק מן השכל, וגם התרומת הדשן עצמו כותב במסתפק דשמא לא נתקן כו', על כן נראה לי למי שקרה כך יהרהר בלבו הנוסח דרבון, עד כאן ודברי ספר צדה לדרך שהבאתי לעיל מסתייעין לדברי של"ה ואפילו לאומרו. כתב הלבוש ודוקא כשלא יכול להעמיד עצמו אבל אם יוכל יאנס ויעמיד עצמו ואין משום בל תשקצו בהפחה בעלמא, עד כאן. כן כתב תרומת הדשן סימן ט"ז ושם מוכח ברמב"ם. והא דסיים ומכל מקום קשה הדבר לבדות חילוקים מלבנו היינו על הא דכתב דאפילו אין יכול להעמיד עצמו לא ירחיק בציבור משום ביזוי עיין שם. ומגן אברהם הבין דקאי על יכול להעמיד עצמו ואגב חורפיה לא דק. אך קשה לי מאי פריך הש"ס מתעטש אמתעטש ופירש רש"י וליכא לחלק בין אונס לרצון דאין עיטוש אלא לאנסו, עד כאן, הא מכל מקום יש לחלק בין יכול להעמיד עצמו. ויש לומר דאם כן הוה ליה לספר נמי שרבי היה ממתין עד שיכלה הריח ואמר רבון וכו' כמו שסיפר כשפיהק הניח ידו על סנטרו, אלא על כרחך מיירי הא דרבי בנתעטש מלמעלה. ובזה מתורץ תמיהת מגן אברהם דהוה ליה לאוקמא דרבי מיירי שמפיח בלא קול אלא שראהו מרחיק עיין שם, ולפי מה שכתבתי לא קשה מידי דאם כן ודאי היה אומר שראהו מרחיק:

ז

[ז] מלמטה סימן רע וכו'. כתב מעדני מלך דף כ"ו זה לשונו פירש רש"י מפיח בקול, ונראה לי שרצה לומר דוקא על ידי שמפיח בקול שמתבייש ורע לו והוא סימן שגם כן רע לו מלמעלה, אבל בלא קול אין סימן רע, ומכל מקום אין חילוק בין יש שומעין שכיון שהוא בקול בדרך שיכול להתבייש הרי הוא הסימן של רע, עד כאן. ומטעם הלבוש שכתב שנראה כאילו נדחה משכינה וכו' משמע דאין חילוק אם לא שצריך לומר לרש"י בלא קול אין צריך להרחיק, אלא רמ"א שדקדק מתרומת הדשן דלעולם צריך להרחיק עיין שם. ולעניות דעתי התרומת הדשן הכי קאמר דאי אפשר שלא יהיו אחד מרבנן הפיח לפעמים בקול דודאי לפעמים נאנס אדם מפיח בקול ובזה נדחה נמי פירושו שפירש כרש"י עיין שם, ובלאו הכי דחי כ"ן ולכך קיצרתי. אך כל הפוסקים לא חילקו בזה, גם דברי רש"י צריך עיון מנלן הא ואולי לשון מתעטש מיירי בקול דומיא דלמעלה, אך עיינתי ברש"י גופיה דף כ"ד וכתב מפיח בקל בלא וי"ו. ונראה לי דאפשר דאין רצונו לומר בקול אלא דקשה ליה הא דמוקי הש"ס ברייתא דתנא מתעטש וכו' דמיירי בלמטה הא יותר מסתבר דמיירי מלמעלה דומיא דגיהוק ופיהוק ורוק דחשיב בברייתא. גם הוה ליה לפרש לזה מתרץ דמפיח בקל רצה לומר שרגיל יותר להפיח למטה מלמעלה, ואם כן סמך הברייתא דמיירי במידי דרגיל וצריך עיון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.