אליה רבה/אורח חיים/קב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] בין מלאחריו וכו'. והלבוש שהשמיטו כתב הנחלת צבי דסבירא ליה כטור דלמד בזה בגימטריא י"ב אמות ולכך מותר לאחריו, דאם כן הוי ט"ז, ותמה על רמ"א שכתב כן על דברי שולחן ערוך שהם כלשון הטור, עד כאן. ולא קשה מידי על דברי רמ"א דכבר כתב הב"ח דמלאחריו הוא בכל הצדדין ובאליהו זוטא תרצתי קושיית מגמטריא י"ב דשני צדדין בחדא נחשבין גם למאן דאמר דלפניו אסור כמלא עיניו פשיטא דלאחריו אסור דהא לפניו אינו בכלל י"ב, וכן מצאתי בפרישה בשם דרכי משה ועוד דלפי הטעם דכתב הלבוש עמכה ברשותה מרומז גם לאחריו דהוא נמי ברשותה, וכן הסכים לחם חמודות ופרישה וב"ח דגם לאחריו אסור. כתב בעל הלכות גדולות פרק תפילת השחר תניא שנים יושבין ואחד מתפלל סימן רע למתפלל, שנים מתפללים ואחד יושב סימן רע ליושב, אלא מרחיק חמש אמות ומתפלל שנאמר עמכה מלא ה' חמישה, והני מילי כי יתיב במילי דעלמא, אבל יתיב וקרי קריאת שמע או מילי דצלותא לית לן בה סימן רע עד כאן לשונו. והוא דבר תימא ובש"ס ופוסקים לא נזכר מזה וצריך עיון:

ב[עריכה]

[ב] ויש מתיר וכו'. וכן פסק הלבוש משום שכתב בבית יוסף דאפשר דכולי עלמא סבירא ליה הכי וכן פסק הב"ח אבל הפרישה פסק דצריך לעמוד כל שאינו מתיקוני התפילות וסמ"ג וסמ"ק דנקטו עוסק בתורה היינו ממה שהוא מתיקוני תפילות, עד כאן, וכן משמע מבעל הלכות גדולות ורוב פוסקים, לכן יש לירא שמים להחמיר ולעמוד, וכשאין מוציא בשפתיו רק מהרהר בדברי תורה ודאי אסור ואם עוסק בהלכות דרך ארץ כתב הב"ח דלכולי עלמא אסור:

ג[עריכה]

[ג] ויש מי שאומר וכו'. משום שכתבו בית יוסף בשם אוהל מועד לחוד כתבו ביש מי שאומר, אבל הפרישה כתב ונראה לי דמוכח הכי גם כן מדברי הטור שהרי כתב בסוף סימן זה ואסור לעבור כנגד המתפללים בתוך ארבע אמות ואם נאמר דהא דכתב כאן שאסור לישב בתוך ד' אמות מותר ואם כן אמאי אסור לעבור לפניו, ואין סברא לומר דלעבור יגרע מלעמוד, ועוד דאיסור של העברה אתי במכל שכן דעמידה כמו שכתב הבית יוסף לקמן. אלא על כרחך דאיסור ישיבה לפניו כמלא עיניו, אבל בתוך ד' אמות אפילו עמידה והעברה אסור עד כאן לשונו. ונראה שיש קצת חסרון בדבריו וכוונתו דאי איסור ישיבה לפניו אינו אלא תוך ד' אמות, אם כן עמידה מותר אפילו תוך ד' דהכי יש לדייק מדנקט ישיבה דוקא, וכדיליף ליה מקרא דאני האשה הנצבת עמכה שהיה נצב אם כן כל שכן העברה דמותר, אלא על כרחך ישיבה אסור כמלא עיניו והעמידה והעברה תוך ד' אמות לפניו אסור. אבל תמה על דבריו דאפשר דהעמידה מותר אפילו לפניו ותוך ד' אמות, והוא דהעברה אסור היינו דבהעברתו מבטל הכוונה, והא דכתב בשם בית יוסף דאין העברה אתא במכל שכן דעמידה לעניות דעתי לא ירד לעומק דברי בית יוסף דאידך צד כתב דאם העמידה שרי כל שכן העברה, היינו משום דקאי על צדדין ששם לא שייך הטעם דמבטל הכוונה אלא טעם שנראה כאילו אינו מקבל עול מלכות שמים, ואם כן אם בהעמידה מותר כל שכן בהעברה לא חיישינן לזה, אבל לפניו דשייך הטעם דמבטל כוונתו העברה דוקא אסור ולא העמידה דאין מבטל הכוונה בעמידה, גם אין נראה כאילו אינו מקבל מלכות שמים כיון שאינו יושב, ואי נאמר מדכתבו הטור ולבוש בסעיף ז' דבצידיהם מותר לעמוד משמע דלפניו אסור, אם כן הוה ליה לפרישה להביא ראיה זה אלא ודאי לאו ראיה הוא כדלקמן:

ד[עריכה]

[ד] אפילו עוסק וכו'. מפני שנראה כמשתחוה לבוש. ולעיל בסימן צ' סעיף כ"ד דאפילו מתפלל אחורי רבו לא נראה כמשתחוה חוץ לארבע אמות, צריך לומר דיושב אפילו באדם אחר גרע, ובאמת טעם זה כתב הלבוש מנפשיה. ונראה דוקא כנגדו ממש אבל בצדדין שלפניו לא ולא דמי לצדדין דכהנים בסימן קכ"ח סעיף כ"ח, ועיין לעיל סימן ע"ט:

ה[עריכה]

[ה] ועמד זה בצדו וכו'. מלשון זה דקדק עולת תמיד דוקא בצדו, אבל לפניו צריך לקום אפילו ישב כבר עיין שם. וקצת קשה דהוה ליה למידק נמי הכי בסעיף הקודם דנקט אם היושב בצד המתפלל חלוש מותר, משמע הא לפניו אסור, גם מטעם שכתב לחם חמודות דף ל"ט שאין אדם אוסר על חבירו מקומו המותר לו דומיא דמנודה שאסור לישב בד' אמות שלו שאם יושב כבר אין צריך לעמוד, משמע דאף לפניו מותר כשישב כבר. ואפשר דשאני בזה דחמירא יותר דאסור כמלא עיניו ונראה כמשתחוה. הקשה הטור הא נלמד מחנה דכתיב ועלי יושב אלמא שיושב כבר, ותירץ בית יוסף דיושב לשון עכבה, והב"ח מתרץ דעלי היה יושב בהיכל ה' וכיון שהוא מקום קבוע להתפלל בו צריך לקום אף שישב כבר כי לא באת בגבולו, והוא הדין בבית הכנסת הקבוע להתפלל בו, והא דיושב כבר, אין צריך לקום היינו כשיושב בבית שלא יחדוה לתפילה כל כך. ובזה כתבתי באליה רבה בסימן של"ד מה שכתב רמ"א סעיף ב' מה שנהגו לגרש מנודה מבית הכנסת שלא ידחוק היחידים שצריכין להתרחק מארבע אמותיו, עד כאן. והיינו כיון שהוא בבית הכנסת אף היושב כבר צריך לעמוד. והש"ך כתב דרצה לומר אותן שבאו עתה לארבע אמותיו עיין שם והוא דחוק:

ו[עריכה]

[ו] המתפללים וכו'. וכן כשקורין פסוק שמע ישראל שמבטל הכוונה:

ז[עריכה]

[ז] לפניהם וכו'. שלא יפסיק בינם לכותל [לבוש]. פירוש דבהפסק יבטל כוונתו, אבל מטעם חציצה עיין לעיל סימן צ' סעיף כ"ב:

ח[עריכה]

[ח] אבל בצידיהן מותר וכו'. כן כתב הטור. וכתב עולת תמיד תימא מאי קא משמע לן שמותר לעמוד דהא אפילו לפניהם מותר לעמוד, ואפשר דקא משמע לן דיכול לבוא לשם לכתחילה ולעמוד שם אבל לפניו אין היתר אלא אם כבר עמד שם או ישב דמותר לעמוד, אבל לבוא לכתחילה לעמוד שם לא הא צריך על כל פנים לעבור מעט כנגדם, עד כאן. ותמיהני מהיכן פשיטא ליה דלפניו מותר לעמוד ואי מדאוסרים לעיל בישיבה דוקא ועלי היה עומד כמו שכתבתי לעיל בשם הפרישה דילמא לא קאי אלפניו משום דאסור כמלא עיניו אבל בתוך ד' אמות אפילו עומד אסור כמו שכתבתי בשם הפרישה להדיא. אלא צריך לומר דסבירא ליה כמשמעות פשיטא דטור דלפניו דאסור בישיבה היינו בתוך ד' אמות, אם כן מאי מתרץ דלבוא לכתחילה לעמוד אסור הא מה שאוסר בישיבה הוא כשיושב עכשיו ולא כשיושב כבר, אם כן דוקא דעמידה דמותר נמי כשבא עכשיו ועומד שם, ואף דנאמר ונדחק שממעט רק כשכבר ישב ועכשיו עומד מכל מקום הוי כעובר מעט. ועוד קשה דאם כן אמאי לא כתב הטור דהעמדה אסור לפניו כמו שכתב בצדדין דמותר דהוי רבותא טפי מהעברה דהא בעמידה אינו עובר אלא מעט ואפילו הכי אסור. לכן נראה לעניות דעתי ברור דבהעמדה מותר לפניו, והא דכתבו בצדדין דמותר היינו אגב דהעברה כדפירשתי לעיל, גם קא משמע לן עיקר דין זה בפירוש דהעמדה מותר דלא חיישינן בהעמדה כנראה שאין מקבל עול שמים ונקטו בצדדין דאיירי בהיתרא, והוא הדין לפניו דהא מחד טעמא אסור ישיבת ד' אמות דצדדין ולפניו וכן משמע במהרי"ל ודברי מגן אברהם דחוקים בזה, איתא בזוהר חיי שרה דלכל צד אסור לעבור:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.