אליה רבה/אורח חיים/פט

אליה רבה ‏ אורח חיים פט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] והאיר פני וכו'. דוקא כשהאיר פני כל המזרח ולא סגי כשהבריק השחר בנקודה בלבד כן כתב הב"ח, אבל במגן אברהם כתב דאף שלא האיר פני המזרח כלל יצא דהא מהדין בעליית השחר כשר להקריב תמיד אלא דחיישינן דילמא אתא למיטעי לכן בעינן האיר פני המזרח כדאיתא ביומא פרק ג' [דף כ"ח ע"ב], עד כאן. ולעניות דעתי מדינא בעינן האיר פני המזרח וכן משמע ברמב"ם ריש ברכות ומשום טעות אזלי לגג לראות, וכן משמע בש"ס שם ודו"ק. גם דלא כמנחת כהן דף ג', וכל הפוסקים שהזכירו משעלה עמוד השחר פירשו במסתמא שהאיר פני המזרח שזה הוא עלות השחר, ועוד דמשום דילמא אתא למיטעי אפילו בדיעבד לא יצא כמו שנתבאר בסימן רל"ג, ואף שכתב מגן אברהם דהכא ליכא למיטעי אלא כשעולה מאור הלבנה ליתא דאשתמיט ליה דברי ברטנורה שם דאף ביום הכיפור דליכא טעמא משום מאור הלבנה חיישינן שיארע טעות אחר כיוצא בו, וברמב"ם פירוש המשנה כתב שאירע שטעה ביום הכיפור. וצריך עיון לי מש"ס שם דף כ"ט:

ב

[ב] יצא וכו'. משמע דבדיעבד מותר אף שלא בשעת הדחק, ובשעת הדחק מותר אף לכתחילה כדלקמן סוף סימן זה וכן פסקו מעדני יום טוב, ונחלת צבי ולחם חמודות ריש פרק תפילת השחר. כתב רש"ל בימי הסליחות ראוי ליזהר שרגילין להקדים קודם הנץ החמה ואינו נכון, עד כאן. וכתב עלה מגן אברהם ואפשר שסמכו על שטורח ציבור הוא שילכו לביתם, ויקבצו שנית וכמו שכתב הטור סימן רל"ה לענין מעריב, ומכל מקום יראה לכתחילה שלא להשכים כל כך, עד כאן. ולי נראה דלא דמי דבזמן מועט כזה אפשר להמתין בבית הכנסת ולא ילכו לביתם, מה שאין כן במעריב:

ג

[ג] ואחר חצות וכו'. והב"ח מסיק דזמנה עד זמן מנחה גדולה שהוא חצי שעה אחר חצות ומזמן מנחה ולמעלה מתפלל מנחה שתים, ומגן אברהם חולק עליו משום דבאמת זמן מנחה מתחיל אחר חצות כדאיתא סימן רל"ג, עד כאן. ובאמת שכן משמע ביומא דף כ"ח וכן פירש רש"י פרשת בא, והא דקיימא לן זמן מנחה חצי שעה אחר חצות צריך לומר משום שמא יטעו, וצריך עיון בסנהדרין פרק היו בודקין. אך ראיתי שגם הפרישה וט"ז פסקו כב"ח, וכן משמע לי דעת כסף משנה פרק ג' מהלכות תפילה ובראב"ן סימן קס"ז ובספר צידה לדרך ורקנטי, ונראה דסבירא להו דכיון דאסור להתפלל מנחה עד חצי שעה כדמשמע בפירוש רש"י דף כ"ו הוי כאילו אינן זמן מנחה ומתפלל שחרית. מיהו בעבר במזיד נראה לי לפסוק כשולחן ערוך ולבוש, כי לפי סוגיא דשמעתא נראה דבמזיד אף אחר שליש היום אסור והוי ברכתו לבטלה, וכן כתב בספר ראב"ן שם, ואם כן די לנו להקל עד חצות ותו לא. ומה שכתב השולחן ערוך והתפלל וכו' נראה דהוא הדין לכתחילה יכול להתפלל אחר ד' כשטעה או עבר ומכל שכן כשהיה אונן ועיין סימן ע"א:

ד

[ד] איזה עסק וכו'. וכתב בלחם חמודות דף י"ב דהלבוש נתחכם לכתוב לעבור דרך שם דהא אסור לאדם להתעסק קודם התפילה ובאינשי דעבדי איסורא לא רצו לפרט, עד כאן. אבל בנחלת צבי לא הזכיר מדברי לחם חמודות, וכתב זה לשונו דלא לצורך שינה הלבוש דדקדקו בלשונם לכתוב איזה עסק להורות דדוקא להתעסק בעסק אסור, עד כאן, והוא לחלק בין איזה עסק לעסק. ויותר נראה לחלק דדוקא להתעסק בעסק אסור, אבל רק לראות העסק מותר דבראיה בעלמא אין איסור, ואפשר לכוין כן דעת הנחלת צבי אם נגיה בדבריו ודו"ק. ומה שכתב לעבור דרך וכו' פירוש אף במשכים לפתחו כיון דמשום עסק הוא משכים ולא כדי להקביל פניו מותר לומר צפרא דמרא טב:

ה

[ה] אלא להקביל וכו'. אפילו אינו משכים לפתחו אלא הולך כדי לפגוע בו אסור:

ו

[ו] אפילו בלא וכו'. אלא בלאו הכי עובר שם, לבוש, נראה דהוא הדין בפגע בו בדרך באקראי אסור. וכן משמע בשולחן ערוך וכן פסק הב"ח, ועיין בלחם חמודות שם ונחלת צבי האריכו מאין יצא לשולחן ערוך דכריעה אסור אפילו בלא משכים לפתחו. ולעניות דעתי אפשר לפרש משום דיש שני פירושים במה דקאמר הש"ס אסור ליתן שלום כשמשכים לפתחו ולפירוש אחד שלום ממש, ולפירוש אחר דוקא כריעה כדמוכח בבית יוסף ואם כן לפירוש דשלום ממש נראה דכריעה לעולם אסור:

ז

[ז] אין לחוש וכו'. ללכת לפתח חבירו ולתת לו שלום, לבוש. כתב מלבושי יום טוב לא דק דלא אמרינן שלא לחוש אלא לכרוע בלא הליכת פתח, עד כאן, וכן בעולת תמיד השיג על הלבוש דמתיר בכריעה אפילו בהשכים לפתחו, ובאליהו זוטא כתבתי דלא דקדקו בלבוש שהרי כתב ולתת לו שלום משמע דכריעה אסור, והא דמתיר לתת שלום אפילו בהשכים לפתחו, היינו כיון שכבר בירך סמך על מאן דפירש הש"ס [ברכות] לענין כריעה, ואם כן לתת שלום אפילו בהשכים מותר. ובזה מיושב נמי מה שתמהו נחלת צבי ועולת תמיד על הש"ס דף י"ד עיין שם, ואין להאריך וכל זה דלא כט"ז. ומטעם שהזכרתי נראה דיכול נמי להכריע בפגעו בו כיון שכבר בירך, וכן פסק הב"ח. כתב פסקי תוס' יש לחוש למעשה לאסור כל אלו גם משהגיע זמן קריאת שמע או תפילה של ערבית אבל קודם מוסף או מנחה מותר:

ח

[ח] להתעסק בצרכיו וכו'. כתב בשל"ה דף רנ"ה דקודם אור הבוקר שרי לעשות מלאכה, וכן כתב חכמת שלמה, מכל מקום אין לעשות שום ענין עד שיברך סדר הברכות, ועיין לקמן ס"ק [י'] כתב מגן אברהם אין השיירא ממתנת לו מותר לילך לדרך:

ט

[ט] אבל מים וכו'. דלא שייך בהו גאוה וכן באוכלין ומשקין לרפואה, ומים עם צוקר כתב רדב"ז דאם אינו לרפואה אסור, ועיין לקמן סימן תפ"א:

י

[י] אם ירצה וכו'. משמע דאם אינו רוצה יכול להתפלל בלא אכילה ושתיה אף שאין יכול לכוין משום דעכשיו בלאו הכי אין מכוונין כראוי כמו שכתב בית יוסף, אבל במטה משה סימן ק"ז ולחם חמודות משמע דאף לדידן אסור להתפלל בלא אכילה ושתיה, וכן פסק תוס', ואפילו הוצרך לאכילה ושתיה קבע צריך לאכול ולשתות בקבע עיין שם:

יא

[יא] ויש אומרים וכו'. ועיקר כסברא ראשונה (שם פסקי מ"מ ופסקי תוס' וב"ח). כתב בספר טוב הארץ שאפילו קם בחצות הלילה אסור לטעום קודם שיתפלל. בברכות דף ה' ע"ב תניא אבא בנימין אומר כל ימי הייתי מצטער שיהא תפילתי סמוך למטתי, וכתבו תוס' פירש רש"י אפילו ללמוד אסור קודם תפילה ולא ידעתי מנא ליה, אבל ראיתי דשרי דלקמן דף י"ד אמרינן דרב מקדים ומשי ידיה ומברך ומתני פרקיה וקרי קריאת שמע כי מטא זמן קריאת שמע וכו', עד כאן לשונו. ונראה לי דלתרץ קושיות תוס' כתבו הטור ולבוש משיגיע זמן תפילה דרב מקדים, משמע דלמד קודם זמן קריאת שמע כמו שכתב הב"ח, ואף שכתב עולת תמיד דאשתמיט לב"ח ש"ס ערוכה דף י"ד דקאמר וכי תאמר כשעדיין לא הגיע זמן קריאת שמע אם כן מאי אסהדתיה דרב, עד כאן. וכן מצאתי למעדני מלך דף ג' שכתב על קושיות תוס' הנזכר לעיל זה לשונו, ואין לומר דהתם בדלא מטא זימנא וכדמשני התם דלמסקנא לא קיימו, עד כאן לשונו. ולעניות דעתי דלא ירדו לעומקא דשמעתא בזה דבמאי דמשני הש"ס שם לאפוקי למאן דאמר ממשנה אין צריך לברך אמרינן דמתני קודם זמן קריאת שמע. אך נראה לי דתוס' הוכיח ממקשן דקאמר אם כן מאי אסהדתיה איך הבין ברייתא דאבא בנימין, מיהו יש לומר בזה משום דסלקא דעתך דעול מצוה עדיף לכך מתני קודם והבין טעמא דאבא בנימין דאסור ללמוד קודם קריאת שמע דעול שמים עדיף. ואפשר דסבירא ליה דאם כן למסקנא דעול מצוה עדיף, אמאי אסור ללמוד, אלא צריך לומר שמא ישכח ויטרוד בגרסיה וזה דחוק שיפלגו בזה המקשן והתרצן גם עיקר חסר מן הספר. מכל מקום הטור סבירא ליה לחלק דרש"י מיירי אחר זמן, ועובדא דרב מיירי קודם זמן קריאת שמע, משמע דמתני קודם זמן קריאת שמע, ודוחק לפרש דמה שכתבו תוס' כי מטא זמן קריאת שמע קאי אכולא מילתא דמתני נמי כי מטא זמן קריאת שמע, וכן בחכמת שלמה וחידושי הלכות הבינו דברי תוס' כפשטן עיין שם, וכן מצאתי און לי בהג"ה אשר"י שהביאו לשון תוס', וכי מטי זמן קריאת שמע וכו', מוכח להדיא דקאי על קריאת שמע לחוד. גם מה שהשיג עולת תמיד על הב"ח שהבין דתוס' פירשו דברי רש"י דאסור אף קודם זמן קריאת שמע, אשתמיטתיה דברי חידושי הלכות שהוכיח כן, גם סוף דברי מהרש"א שם תמוהין לי שכתב אבל קשה לי במה שהביאו ראיה מפרק ב' דהא בש"ס שם מספקא ליה אי איירי בהגיע זמן קריאת שמע, עד כאן לשונו. ותימא דתוס' דייקי ממה נפשך כיון דרש"י אוסר אף בלא הגיע זמן, ואפשר לדחוק ולפרש דקשיא ליה דלא הוה ליה לתוס' לנקוט בלישנא כי מטא זמן קריאת שמע, אלא הוה ליה לסתום. ועיין לקמן סימן רל"ה:

יב

[יב] סמוך לשחרית וכו'. דוקא קודם עלות השחר אבל אחר כך אסורים דלא עדיפי משאר מלאכות האסורים (פסקי תוס') אבל בכלבו דף ח' משמע דיש חילוק דדוקא בשאר מלאכות אסור אחר עלות השחר. ונראה דאפילו לבורסקי אסור דאין היתר אלא במרחץ ותספורת, מיהו לקמן סימן רל"ה יתבאר דיש מחלוקת בעיקר דין זה. ותימא על בית יוסף ושולחן ערוך שסתמו, גם צריך עיון דמדברי הב"ח שהביא עולת תמיד בס"ק י"ב משמע דאין איסור בעשיית צרכיו מעלות השחר אלא מהנץ החמה, ועיינתי מדברי הב"ח גופיה בסעיף ד' וראיתי שעולת תמיד משיאו לדבר אחר אלא כוונת הב"ח דכיון שאי אפשר להתעכב נראה דאסור אף מעלות השחר:

יג

[יג] בפסוק ראשון וכו'. אבל אינו יכול אפילו בפסוק ראשון יקרא גם קריאת שמע קודם צאתו כדלעיל סימן נ"ח סעיף ג', וכן פסק הב"ח, וכמו שכתב בלבוש. ותימא דלעיל סימן נ"ח פסק דאף ביכול לקרות פסוק ראשון קורא ברכתן, ולדינא עיקר כפסק דהכא וכן פסק פסקי תוס'. איתא בש"ס [ברכות ל' ע"ב] היושב בקרון ובספינה ההולכים חשוב כמהלך לענין זה, מגן אברהם. עוד כתב דהאידנא נוהגים להתפלל בדרך כרשב"א דסומך גאולה לתפילה עדיף, ועוד דאנן בלאו הכי אין מכוונין כל כך לכן מוטב לסמוך גאולה לתפילה. וכל זה מיירי קודם זמן קריאת שמע ותפילה, אבל כשהגיע הזמן אף שיכול לעמוד על הדרך יתפלל בביתו כן כתב עולת תמיד ס"ק י"ב בשם הב"ח. וכבר כתבתי דנראה דעת הב"ח דאין לחלוק בין הגיע הזמן קריאת שמע רק אם יכול להתעכב עד שיקרא קריאת שמע ותפילה, ועיין בב"ח וצריך עיון:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.