לבושי שרד/אורח חיים/פט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים פט

(ט"ז סק"א) וכ"ע עד חצות מעיקרא פריך מדתנן וותיקין היו גומרין ק"ש עם הנ"ח. ומשני דשיעור זה דוקא לוותיקין ואהא פריך וכ"ע פי' דלאו ותיקין:

מג"א סק"ג למיטעי לכן. פי' וכיון דלא בעינן האיר רק לכתחלה ממילא כאן דמיירי בדיעבד דהא לכתחלה בלא"ה ממתין עד הנץ אלא מיירי בדיעבד אם כן אפילו קודם האיר:

(שם) ע"ה כשר ולא דמי. ר"ל דשם אמרי' דזמן מנחה מיד בחצות ואיחרוהו חז"ל חצי שעה משום דאתי למטעי ואמרי' שם דאפי' דיעבד לא יצא א"כ נימא דה"ק קודם האיר אפי' דיעבד לא יצא מחמת אתי למיטעי:

ט"ז סק"א והרא"ש כאן שיעור אלא סתמא. ר"ל משום דבאמת כל היום יכול להתפלל דהיינו עד זמן מנחה אפי' מזיד ואחר זמן מנחה בשוגג ומה שלא חילקו כאן בין קודם זמן מנחה לאחר זמנה לענין מזיד דלא הוצרכו לזה דכבר כתבו בדברי ר' יוחנן דמתפלל מנחה שתים שהוא דוקא בשוגג:

מג"א סק"ה דבאמת בא ליישב כל אריכות הט"ז בסק"א להתיר בחצי שעה אחר חצות מחמת שעדיין אין זמן מנחה לזה מתרץ כיון דמדינא זמן מנחה מחצות רק חז"ל החמירו דלמא אתי למיטעי אבל לא מהני טעם זה לקולא להתפלל אז שחרית כיון שהגיע מדינא זמן מנחה לכן מיד אחר חצות יש לו דין מתפלל מנחה שתים שהוא דוקא בשוגג וגם א"א לו אז להתפלל כיון דצריך להקדים מנחה וחז"ל אסרו להתפלל מנחה אז ועיין היטב תראה שנתיישבו כל קושית הט"ז:

סק"ו. מע"ה. חולק אהט"ז סק"ג דס"ל דכל הני דאסורין משהגיע זמן תפלה היינו דוקא זמן עיקר התפלה לכתחלה דהיינו הנץ והמ"א ס"ל דאפילו הגיע זמן תפלה דיעבד דהיינו ע"ה אסורין כל הנך מילי והוכיח זה מסעיף ה' דלא פליגי שם אלא אי צריך להפסיק בע"ה משמע דלהתחיל אז אסור לכ"ע:

סק"ז. ואגב. הוקשה לו דהמחבר עשה אחר כך בב"א ג' פגע בו בדרך דמותר לחד דיעה אפילו בשנים ולכאורה היינו הך שהרי זה הולך לדרכו לאיזה עסק א"כ הרי פגע בו לכן פי' שהולך לעסק ואגב אורחא מעקם שם הדרך לפתח חבירו מש"ה כאן לכ"ע שלום אסור וזהו שסיים המג"א אבל ליתן לו שלום כו' וק"ל:

ט"ז סק"ג שהרשות דהתם מיירי שהשייר' הולכת ואינה רוצה להתעכב עד זמן תפלה לכן איכא מ"ד התם דמתפלל בדרך והכא מיירי שהרשות בידו להתעכב שהשייר' רוצה להמתין אלא שהוא רוצה למהר דרכו אסור דהוי עושה חפיציו קודם התפלה כ"כ הב"י:

מג"א סק"י נ"ל דאם אע"ג דהב"י כתב דין זה כמו שהעתקתי באות ח' דכהשייר' הולכות מיירי בס"ס זה מש"ה מותר לו לילך קודם התפלה ולמה תלה דין זה כנ"ל: אלא משום דהב"י הוסיף וכתב וא"א לו להתעכב עד זמן תפלה א"כ ה"א דוקא באונס גמור שיש סכנה לילך בלי שייר' קמ"ל המ"א דאפי' אינו מקום סכנה התירו לו לילך קודם התפלה כדי שלא יצטרך לילך יחידי וע"ז הביא ראיה מסי' צ' סעיף י"ז שכתב שם ושלא יצטרך ללכת יחידי ע"ש:

ט"ז סק"ג עיקר זמן התפלה. שעדיין לא הגיע נץ החמה ומותר לעשות חפיציו רק פליגי התם אי תפלה מעומד עדיף אי מיסמך גאולה לתפלה עדיף והמג"א סק"ו חולק אהט"ז וס"ל דמעמוד השחר אסור:

מג"א סקי"ד רל"ב סעיף ב'. ע"ש במג"א סקט"ז בשם הב"ש דאסור להתחיל סעודה גדולה אפילו סמוך למנחה גדולה כיון דמסתמא תימשך וכתב דאינו מוכרח משום דהתם ליכא הכיר' וחיישינן שמא יתעצלו מלברך בהמ"ז או להפסיק כי יחשבו שעדיין יש שהות ובתוך כך יעבור הזמן אבל כאן יש היכר ומיד בעלות השחר יברכו:

ש"ע סעיף ג' בשבת. פי' דאין אסור מחמת הקידוש כיון דעדיין לא הגיע זמן הקידוש כ"ה בטור:

ס"ק ט"ו. דתפילה דרבנן. דע שדיעה ראשונה בש"ע הוא הרא"ש בשם ר"י ומשום לא תאכלו על הדם ודיעה ב' הוא בטור בשם רמב"ם ובהתחיל בהיתר והב"י השיג עליו שאפשר גי' מוטעה נזדמן אלא ס"ל לרמב"ם דפוסק אפילו התחיל בהתר אבל המג"א סי' ע' סק"ו כ' דמדס"ל שם להרמב"ם דאין מפסיק לקריאת שמע ש"מ גם לתפלה אינו מפסיק דאל"כ צריך להפסיק גם לק"ש כדי לסמוך גאולה לתפלה. ושם מיירי אף בהתחיל באיסור מש"ה כ' המג"א כאן אפילו התחיל באיסור ומ"ש המג"א כיון דתפלה דרבנן כוונתו דאף ע"ג דלרמב"ם גם בק"ש דאורייתא א"צ להפסיק מ"מ הא פליג עליה הראב"ד שם בס"ס ע' וס"ל דכיון דק"ש דאורייתא צריך להפסיק וכוותי' פסק שם המג"א בהתחיל באיסור אלא ס"ל להמג"א כאן דכיון דראב"ד לא פליג אהרמב"ם אלא מטעם דק"ש דאורייתא משמע דבתפלה מודה לרמב"ם דאפי' התחיל באיסור אין פוסק וז"ש המג"א כיון דתפלה דרבנן ר"ל דמש"ה גם הראב"ד מודה. אלא דמ"מ לק"ש צריך להפסיק לראב"ד בהתחיל באיסור וכוותיה קי"ל לכך קורא ק"ש בלא ברכות כדי לסמוך גאולה לתפלה וכמבואר בסי' ס' דיכול כך לקרות ק"ש תחילה בלי הברכות ע"ש:

(שם) סי' רצ"ט. ע"ש בש"ע סעיף א':

ש"ע סעיף ח'. מלקרות. משום דק"ש אין זמנה עדיין עד שיכול להכיר חבירו ברחוק ד"א כדלעיל סי' נ"ח ואפי' דיעבד אינו יוצא קודם זה הזמן משא"כ תפלה משעלה ע"ה יוצא בדיעבד ואונס כדיעבד דמי:

מ"א ס"ק יז אותה בדרך. דבשלמא כאן א"א לו שיסמוך גאולה לתפלה משא"כ התם יכול לקרות בלא הברכות ואח"כ יסמוך גאולה לתפלה כמ"ש המג"א ס"ק ט"ו. ומ"ש עיין ס"ס מ"ו ר"ל שזהו ק"ש של ר"י הנשיא שהיה מתיירא שלא יעבור זמן ק"ש והיה קורא ק"ש בלי הברכות:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.