אליה רבה/אורח חיים/ס

אליה רבה ‏ אורח חיים ס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] אהבה רבה וכו'. כתב בשולחן ערוך מהר"י לורי"א זה לשונו מארבע כנפות הארץ וגו' קח ארבע ציצית בידך השמאלית ותשים היד בצד שמאל נגד הלב ויהא לך בידך עד והנחמדים לעד, עד כאן. עוד משמע שם כשמגיע לפרשת ציצית יאחזנו ביד ימינו ויהיו כן בשני ידיו עד ונחמדים ואז ינשקן וישימם על עיניו ויסירם מידו. כתב בכוונות כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה וקרבתנו מעמד הר סיני, לשמך הגדול מעשה עמלק, להודות לך הפה נברא להודות ולא לדבר לשון הרע, וזהו זכירת מעשה מרים, וזכרתם את כל מצות ה' זהו שבת, וכשיאמר והביאנו לשלום וכו' יניח הכנפות של הטלית שעל כתפיו ליפול למטה, עד כאן. כתב מגן אברהם כשיאמר באהבה יזכור שבמדבר הקציפו ולא היה אוהבין השם דכתיב זכור את אשר הקצפת וגו'. כתב בגליון מגן אברהם צריך לומר כן אבינו ולא תחנינו ותלמדינו, ואין צריך לומר הגיבור אלא הגדול והנורא, עד כאן. אבל ראיתי באבודרהם כן תחנינו אבינו וכו' הגדול הגיבור והנורא:

ב

[ב] שניה לראשונה וכו'. ולשון הטור ורב האי פירש ודאי אם לא אמרן לברכות כלל מעכבות, אלא לענין זה קאמר בירושלמי שאינן מעכבות שאם שינה הסדר לומר ראשונה לבסוף ושניה תחילה אינו מעכב עד כאן לשונו. והוא כפול לשון ראשונה לבסוף ושניה תחילה דבחד סגי כלשון שולחן ערוך ולבוש. גם יש לתמוה מה שתמה בית יוסף הא ירושלמי דייק הכי ממתניתין דהיה קורא ומשם אין דיוק כלל לסדר ברכת יוצר אחר אהבה רבה, גם שאר תמיהת עיין שם. והב"ח האריך לישב תמיהת בית יוסף ודבריו דחוקים ואינם למעיין. גם מה שבנה יסודו מש"ס דילן דקאמר סדר ברכות אינו מעכב היאך מתרץ לה רבינו חננאל עיין שם, נראה לי דאשתמיט ליה דברי רשב"א בחידושיו דמתרץ וכתב דאין זה אלא דחייה בעלמא, עיין שם כי קיצרתי. והנראה לעניות דעתי כפירוש הטור על פי מה שמצאתי בחידושי רשב"א דף י"א בסוף דבריו ז"ל הירושלמי, נראה לי לפרש דמאי אין מעכבות להקדים לקריאתה, אבל חוזר הוא ומברך אותן לאחר קריאת שמע, עד כאן לשונו. ונראה דהוא הדין אם אמר ברכות שלאחר קריאת שמע קודם קריאת שמע דאין מעכבות, וזה משמע פירוש הטור שאם שינה הסדר לומר ראשונה לבסוף רצה לומר ברכות שקודם קריאת שמע אחר קריאת שמע. ומה שכתב שניה תחילה רצה לומר ברכות שלאחר קריאת שמע, והן דברי רשב"א רק בתחילה מביא סברת רב האי דברכות מעכבות אם לא אמרן כלל. והשתא שפיר דייק הירושלמי כן ממתניתין דקתני היה קורא וכיוון לבו יצא אלמא דלא איכפת ליה בסדר הברכות קודם קריאת שמע או אחר קריאת שמע, ובזה ניחא הכל בס"ד והוא ברור. והט"ז האריך להגיה בטור עיין שם והניח לי מקום:

ג

[ג] [לבוש] לפיכך הקורא וכו'. לשון הלבוש משמע דלמאן דאמר אין צריכות כוונה אם לא כיוון בפסוק ראשון יצא. אבל בעולת תמיד כתב דלכולי עלמא צריך כוונה דזהו קבלת עול מלכות שמים ולא הזכיר מדברי לבוש, גם בטור משמע כדברי לבוש. אך קשה דבסימן ס"ג סעיף ד' כתב הלבוש גופיה דלכולי עלמא פסוק ראשון צריך כוונה, וכן כתב השולחן ערוך והוא מדברי רשב"א שהביא בית יוסף שם. ונראה לחלק דשם מיירי מכוונת הלב אבל כאן מיירי מכוונת לצאת דלא בעינן למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה, וכן משמע מחידושי רשב"א וכן מצאתי בר' דוד אבודרהם דף ל"א, ועיין לקמן סימן רי"ג מה שכתבתי מזה. כתב רדב"ז מצוות דרבנן אין צריך כוונה:

ד

[ד] או מגיה וכו'. כן כתב בית יוסף בשם הרמב"ם בסתם, וצריך עיון דבחידושי רשב"א מסיק דף י"ב דכוונת קריאה מיהא בעינן בכל קריאת שמע, ושכן נראה מראב"ד, וכן פסק ר' דוד אבודרהם בשם בעל השלמה בסתם דאינו יוצא בקורא להגיה, וכן נראה מסוגית הש"ס דפרק היה קורא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.