אליה רבה/אורח חיים/נט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png נט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] להוציא וכו'. ומהר"י אבוהב כתב טעם אחר והוא שאילו לא היינו מזכירין מדת לילה ביום היה נראה שהחושך רע ואינו כן שהכל עשה יפה בעתו, עד כאן. והשמיטו השולחן ערוך משום שהקשה בית יוסף עליו ולפי דבריו לא היינו צריכין להזכיר מדת יום בלילה, עד כאן. ולעניות דעתי לא קשה מידי דכוונת מהר"י דכל שאנו מברכין על דבר אחד אם כן משמע שהפוכו רע, והוא הדין אם לא היינו מזכירין יום בלילה היה נראה שהאור רע וקל להבין:

ב[עריכה]

[ב] ונזכר מיד ואמר וכו'. משמע דאם לא נזכר מיד אלא לאחר כדי דיבור לא יצא והטעם כתב הב"ח דלא קאי הברכה שפתח ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם על מה שחוזר ואומר יוצר אור שלא אמרו מיד, ולכן אף שסיים ביוצר אור לא יצא, דבחתימה ליכא מלכות, ולפי זה אם מסיים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר המאורות יצא. אבל ראיתי בדרישה שפירש דבעינן בכל ברכה מעין פתיחה סמוך לחתימה, וכל שכן דבעינן החתימה עצמו שיהא מעין פתיחה, ואם אין אומרו בתוך כדי דיבור הוי כאילו לא אמרו בברכה עיין שם. ולפי זה ניחא דאף שסיים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם יוצר המאורות לא יצא דהא לא הוי מעין פתיחה. כתב מגן אברהם נראה לי שאם לא נזכר עד שגמר אהבה רבה לא יפסיק אלא יאמר יוצר אור אחר שמונה עשרה, עד כאן. ולא נהירא דלכתחילה ודאי ניתקן יוצר אור קודם קריאת שמע לכולי עלמא, אלא יפסיקו ויאמר יוצר אור ואהבה רבה כדאיתא בסימן ס':

ג[עריכה]

[ג] יש אומרים שהקדושה וכו'. כתב מגן אברהם בשם ספר הקנה לאומרה דוקא ביושב. כתב מטה משה יש לומר מעריצים ומקדישים כולם במ"ם ולא בנו"ן. ויש נוהגין לעמוד כששליח ציבור אומר וממליכים את שם האל הגדול והנורא, כי האל המלך הגדול הגיבור והנורא ראשי תיבות בגימטריא כמספר שם של הויה, ואין למנהג הזה יסוד ועיקר, עד כאן. ועכשיו כולם נוהגים כך המאיר לארץ, ואם תאמר מה מועלת האורה לארץ יש לומר דהשמש מגדל צמחים, וממתק פירות ואמר ברחמים שהביא האור מעט מעט כי הקם ממטתו אם רואה אור גדול אינו יכול לפתוח עיניו. כתב בשולחן ערוך מהר"י לוריא לאל ברוך בקמ"ץ תחת הלמ"ד, וכן למלך אל חי בקמץ תחת הלמ"ד. כתב ר' דוד אבודרהם יש לתמוה למה נתקן בברכת המאורות ברחמיך הרבים רחם עלינו, ויש לומר דיהי מארת חסר וי"ו מפני שגורמין להפיל אסכרה בתינוקות לפיכך תיקנו לומר ברחמיך הרבים וכו' בברכת המאורות, עד כאן, אל ברוך גדול וכו' הוא אל"ף בי"ת דעליהן קיים שמים וארץ ואגב האור אומרים יצירת המלאכים שגם כן נקראים אור ועוד שנבראים בכל יום כמו שמתחדש האור. כתב כנסת הגדולה שראוי לומר ובנעימה קדושה הדל"ת בחול"ם ולא בשור"ק, וראוי לומר ובנעימות קול קדושה וטהורה, עד כאן. רצון קונם בלא יו"ד. כתב גליון מגן אברהם בברכת יוצר אור ובתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון יש כל א"ב חוץ מן ף' לומר שכל המכוין באלו שלושה אין אף שולט בו, וצריך להפסיק בין יוצר ובין אור כי היכי דלא לשתמע יוצרר, משרתים ואשר משרתיו ראשי תיבות מום הוא שם אחרון משם ע"ב לכן יש לדקדק שלא לדלג וי"ו של ואשר, אין לומר ומלך עולם רק מלך בלא וי"ו אהובים ברורים גיבורים ראשי תיבות אב"ג והוא שם של מ"ב שמות, עושים באימה ראשי תיבות ע"ב וכל המכוין בשמות הללו אינו ניזק כל אותו יום, אבל ר' דוד אבודרהם כתב לומר ומלך עולם. כתב שבלי הלקט מה שאנו אומרים כולם כאחד עונים, ואין אומרים כולם כאחת, כתבו הגאונים בסנדלפון שנקרא אחד שנאמר וארא אופן אחד בארץ אמר ר' אלעזר מלאך אחד יש שעומד בארץ וראשו מגיע בין החיות, וגדול מחבירו מהלך חמש מאות שנה ועומד אחורי המרכבה וקושר כתרים לקונו:

ד[עריכה]

[ד] וכשעונין וכו'. פירוש בציבור וכן משמע בלבוש דביחיד מבואר בסימן קל"ב דהוא בלחש ועיין לעיל סימן ס"א, רצה לומר דשם כתב רמ"א דנוהגין לענות, וכן כתב הטור דלא גרע משאלת שלום שמפסיקין. ובשל"ה דף רנ"ג כתב שאין נראה בעיניו אלא דהמנהג הספרדים שלא לענות אמן ולהפסיק, והוסיף בטעמם דאף שיקרא קריאת שמע באימה וביראה וברתת ובזיע בכל רמ"ח איבריו, מכל מקום יכנס מהיראה להאהבה להיות שמחת אמונת היחוד בלבו למסור נפשו ומאודו על כן מסיים הברכה בין בשחרית בין בערבית באהבה וקבלת עול מלכות שמים באמצע ואחר כך ואהבת וכו', לכן אין להפסיק אלא נראה שימשוך שיסיים הברכה עם השליח ציבור, על כן אם סיים קודם השליח ציבור ראוי לענות אמן כדעת הטור:

ה[עריכה]

[ה] שמתחיל מקדושה וכו'. דהיינו באופנים פירוש טעה באופנים שיתחיל והאופנים (לבוש). ונראה לי דקדוש קדוש הוא בסוף ברכה, ובלחם חמודות כתב דף מ"ב דהלבוש במחילת כבודו טעה בהאופנים שהרי כל שלא ענה נמי ברוך ה' ממקומו לא הוי גמר ברכה וצריך להתחיל בראש, אבל מכל מקום פסק כלבוש. וכן מצאתי בפרישה שהסכים לפירוש הלבוש, וכן משמע מלשון הירושלמי שהביא בית יוסף, וזה לשונו כיון דעניתן קדוש קדוש וכו' וכן הביא רבינו יונה משמע דקדוש הוי נמי גמר ברכה. והטעם נראה לי דהא בפרק גיד הנשה קאמר ברוך כבוד ה' ממקומו אופנים הוא אמרי לה, ואם כן למלאכים הוי קדוש גמר. עוד כתב הלבוש ואם טעה משם ואילך מתחיל מלאל ברוך ברוך כבוד ה' הוי בסוף הברכה נראה לי, וכן מצאתי ברבינו יונה ואגודה וספר זכרון להגאון ר"י הכהן פרק אין עומדין להדיא. כתב בתשובת מנחם עזריה סימן ק"ב בקדושה דמיושב אם היה יושב ועומד הרי זה טועה, ואם היה עומד וישב ניכר שאינו חכם, עד כאן, ועיין לעיל סק"ג. ואולי מיירי מנחם עזריה בקדושת ובא לציון, אבל בכנסת הגדולה משמע דעל זה הקדושה קאמר, וכן משמע בתשובות שם במה שכתב מיושב וכו':

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.