אליה רבה/אורח חיים/יב

אליה רבה ‏ אורח חיים יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ביחד וכו'. פירש הבית יוסף מכל החוטין שנפסקו, ולא מכל ח' חוטין אם לא נפסקו כולן וכל זה בדאפשר, אבל בדלא אפשר די בכדי לענוב כל אחד ואחד בלבד. כתב הט"ז בשם בית יוסף דאף דאישתייר כדי עניבה אם התיר אותם לעשות בטלית אחר, דדוקא בדיעבד כשר, עד כאן, ומשמע דאף בכדי עניבת כולן ביחד מיירי. עוד כתב הט"ז בתשובות דאם מתחילה קודם שעשה ציצית מהחוטין נפסק חוט אחת וקשרו ואחר כך עשה מהן ציצית כשר, וכן לאחר שנעשה בהכשר, דהיינו כדי עניבה, ואין איסור אלא אם קושר אחר עשייתן במקום שנפסלו בקריעתן:

ב

[ב] שני ראשים פסול וכו'. אם לא נשאר בשום אחת מהן כדי עניבה ואפילו כשנצטרף יש כדי עניבה מספקינן ופסלינן משמע אף שיש שם ספק אם הם שני חוטין או אחד, ואם תמצא לומר אחד שמא מצטרפין, וכן מוכח יותר בנחלת צבי, אבל בתשובת בית יעקב סימן ק"ו האריך דמצטרפין אף שידוע שהוא חוט אחת, ואין דבריו מוכרחים:

ג

[ג] יותר מכדי עניבה וכו'. לאו דוקא אלא אפילו לא נשתייר בראש השני רק כדי עניבה נמי כשר כמו שכתבתי קודם זה:

ד

[ד] ולרבינו תם וכו'. טעמו דשני חוטין במקום תכלת ושני לבן ומין אחת על כל פנים צריך שיהא שלם:

ה

[ה] בחוטין בינונים. ומה שתמה במגן אברהם למה חלק על בעל העיטור דסגי בדקות כשערות לא קשה מידי כמבואר בבית יוסף, ובדרישה החמיר יותר דלא מיבעיא בש"ס אלא למאי דמשערין לענוב חד לחודיה, אבל למאי דקיימא לן לשער לענוב כל החוטין הוא הדין באלימי בעינן שיהיה ראוי לענבם סביב כולם:

ו

[ו] ולר"י וכו'. כשר כיון שנשאר כאן שיעורא דאורייתא דבפחות מזה השיעור יכולין לעשות כריכה וקשר. וראיתי במלבושי יום טוב שהגיה וכתב זה לשונו נראה לי דצריך לומר אין יכולין, עד כאן. ולא ידעתי למה דהדברים כפשטן דלעולם עשו רבנן חומרא יתירה להכשיר, לכן כיון שיכולין לעשות כריכה וקשר וענף כל שהוא פחות מכדי עניבה הכשירוה רבנן בכדי עניבה, אבל אם אין יכולין בפחות לא הכשירוה רבנן בכדי עניבה, כי היו עושין חומרא יתירה מהיתירא דאורייתא:

ז

[ז] והיכא דלא אפשר וכו'. כתב עולת תמיד נראה דמכל שכן שיש לסמוך עלייהו בכל הספיקות כגון אם נסתפק אם מצד אחד או משני צדדים, אם נשאר הגדיל שלם, עד כאן. ומשולחן ערוך ולבוש לא משמע הכי. ונראה דאף בדלא אפשר דסמכינן על ר"י, מכל מקום אין לברך עליו, ואין לצאת בו לרשות הרבים. ודע כשנפסלים הציצית צריך לפושטו ולא מהני לעמוד על עמדו שלא ילך ד' אמות, דאין דין אמות אלא להולך בלא ציצית כדמוכח סוף (סר"ו) [סימן ח']. גם לא יתקן הציצית בעוד הטלית עליו, אלא פושטו ומתקנו וכן משמע במגן אברהם סימן [י"ג ס"ק ח']:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.