אליה רבה/אורח חיים/ב

אליה רבה ‏ אורח חיים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] ידקדק אדם וכו'. ואף דבש"ס נאמר על תלמיד חכם דהיינו אם כבר לובשו חוזר והופכו. אבל לכתחילה ידקדק כל אדם בחלוקו וכל שכן בשאר בגדיו, וכן כתב הפרישה. כתב בשולחן ערוך מהר"י לוריא אין טוב לאדם שילבוש שני מלבושים יחד והעושה כך קשה לשכחה. עוד כתבו ויזהר ליקח שני צדדי מלבוש ביד ימינו וילבוש בית יד הימנית ויסבב מלבושו לאחוריו ואחר כך ילבש בית יד השמאלית:

ב

[ב] ינעול של ימין וכו'. כתבו התוס' בשבת דף ס"א, ונחלת צבי תמה על תוס' והוצרך לדקדק דר' יוחנן היה נועל של שמאל תחילה. ואם כן הוא הדין במנעלים שלנו שאין להם קשירה צריך לנעול של שמאל תחילה, עיין שם. ואני תמה דהא מבואר כך קודם זה בש"ס להדיא מדאמר ר' יוחנן לרב שמן הב לי מסנאי יהיב ליה דימין אמר ליה עשיתו מכה, ואי היה נועל של ימין תחילה קשה דילמא נתן לו לנעלו, ואדוני אבי הרב נר"ו תירץ דיש לומר דר' יוחנן אמר ליה הב לי מסנאי רצה לומר שני מנעלים כדי לנעול הימין ואחר כך השמאל קודם קשירת הימין ורב שמן הביא לו ימין לחוד דחשיב שנועל וקושר של ימין תחילה לזה אמר ליה עשיתו למכה. ועיקר התמיה נראה לעניות דעתי לתרץ דר' יוחנן שהיה נועל בשמאל דלא שמיע ליה הברייתא או סבירא ליה דאין ההלכה כאותו משנה. אבל למאי דמסקינן דירא שמים יוצא ידי שניהם נועל של ימין וכו' אמרינן דלענין נעילה מקדימין לימין לעולם. ולענין הקשירה מקדימין השמאל. והנה בעולת תמיד תמה הא אמר רב אשי חזינא לרב כהנא דלא קפיד ובכל מקום הלכתא כרב אשי, עד כאן. ואני מצאתי בדרישה שכתב בשם הגאון מהר"ל מפראג זה לשונו דודאי לא שייך שיפלוג רב כהנא על הברייתא ועוד דלא אמרו רב אשי אמר דמשתמע בלשון פלוגתא על רב נחמן אלא אמר רב אשי, ורצה לומר חזינא לרב כהנא דלא קפיד להטריח עצמו לדקדק כשבא לידו השמאל תחילה. לפי שסובר שר' יוחנן והברייתא לחסידות אמרו כן. אלא ודאי על הרוב גם רב כהנא היה נועל של ימין תחילה, עד כאן. ודבריו נכונים ואי לאו דמסתפינא אמינא דגם רב אשי סבירא ליה כרב נחמן דירא שמים יוצא ידי שניהם לכבד בדבר אחד לימין ובדבר אחד לשמאל. אלא דלא קפיד לכבד דוקא בקשירה לשמאל אלא פעם נעל שמאל תחילה וקשר לימין תחילה ולא סבירא ליה סברת תוס' לכבד דוקא בקשירה לשמאל ובנעילה לימין, ובפירוש זה מיושבים כל קושיית בית יוסף וב"ח וט"ז על הטור שהשמיט דין דמנעלים שלנו ודין חליצת מנעלים דסבירא ליה דלאו דוקא קשירה תחילה בשמאל רק שיכבד בדבר אחד לימין ובאחד לשמאל. ואם כן במנעלים שלנו וכן בחליצת מנעלים שאי אפשר לצאת ידי שניהם אין להקפיד כלל. ולכן השמיטן הטור, ודו"ק:

ג

[ג] בקומה זקופה וכו'. אפילו פחות מארבע אמות אסור (ב"ח וט"ז):

ד

[ד] בגילוי הראש וכו'. אפילו בבית ומדת חסידות אפילו פחות מארבע אמות, כן כתב ב"ח וכתב ט"ז יושב מותר רוכב על גבי בהמה או יושב בעגלה כמהלך דמי, עד כאן. וקצת קשה ממה שכתב הט"ז גופיה בסימן צ"ד ס"ק ד', דיכול לעמוד בעגלה ועיין לקמן סימן צ"א לענין הזכרת השם או בבית הכנסת, ולעולת תמיד אישתמיט דברי השולחן ערוך שם. כתב בשל"ה דף קצ"ח דמדת חסידות להיות ראשו מכוסה בלילה כמו ביום, עד כאן, ורש"ל בתשובת סימן ע"ב הביא ראיה שאין איסור בפרוע ראש ממדרש רבה הקב"ה אומר לישראל קריאת שמע פרוטגומא דידי הרי לא הטרחתי עליכם לקרות לא עומדים ולא פרועי ראש וכו' עד כאן. ונראה לי דמשמע ליה שאין איסור דומיא דעומדין וקוראין. והשתא ניחא קושיית העולם ממדרש רבה לא הטרחתי עליכם להביא קרבן מחיות וכו' דאיסורא להביא, ודו"ק, ועיין בט"ז ריש סימן ס"א דלא ירד לזה. ומכל מקום לדינא מסיק לאסור בפרוע ראש. כתב מגן אברהם יש ליזהר לכסות ראש קטנים:

ה

[ה] ולא ילך יחף וכו'. במקומות האלו ולא במקומות הערב. מלבושי יום טוב ועיין לקמן סימן צ"א סעיף: ה' וכתב של"ה דף קצ"ט משום ברכת רוקע הארץ שיכוין להגיע ברגליו על הארץ ממש לעמוד מעט קודם הנעלת מנעלים ועיין לקמן סימן מ"ו ס"ק נ'. עוד כתב בהגה"ה דף ק"ל ונראה אם עושה משום תשובה שמתאבל על עוונותיו מותר וכן עשה דוד המלך ע"ה הולך יחף:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.