אילת השחר/שבת/קלח/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלח TriangleArrow-Left.png ב

דף קל"ח ע"ב

כילת חתנים. רש"י בעירובין (דף ק"ב א') מפרש שהיא יריעה שפורסין סביב למיטה לישן. אבל רש"י כאן כתב בד"ה כילת חתנים ובד"ה ולא אמרן, דכילת חתנים אינה דומה לשאר כילות, וכילת חתנים אינה עשויה לישן תחתיה. ואפשר דלפי רש"י כאן היו עושים כן כדי שיאכלו שם החתן והכלה ביחידות מובדלים משאר האנשים. [ובטור סי' שט"ו כתב שעשוי לנוי].

עוד משמע ברש"י דהיו משתמשים גם תחת המטה, ומש"ה בשאר כילות כשעושה מחיצות סביבות המטה הו"ל אהל. ואפשר שתחת המטה היה אפשר לישון בהיקף מחיצות. [והנה גם היום מצוי שיושנים במטה של שתי קומות, ויש לדון אם הניח אוכלין ע"ג מיטה תחתונה ותחת מיטה העליונה אם שורה ע"ז רוח רעה. גם מצוי שנותנים תחת עגלה של תינוקות ירקות ושאר מאכלים, ויש להסתפק אם שורה על המאכלים רוח רעה, דאפשר דאינו חשיב מטה, אבל אפשר דכיון שמצוי מאד שיושנים בעגלה הו"ל כמטה, ואפשר דגם באוכלין שתחת המטה, הוא רק כשישנו שם, ולא בסתם שהכניסו לשם].


הא דאית ביה טפח. עי' משנ"ב (סי' ש"א ס"ק קנ"א) שכתב דדוקא בכובע קשה, אבל בכובע רך שנכפף שרי דהוי כגלימה, ובכובעים שלנו יש לדון אם נחשבים רכים, וגם אם יש להם טפח. עוד יתכן לפימש"כ במשנ"ב (שם ס"ק קנ"ב) דכל האיסור הוא רק כשבא להגן, אולי כובעים שלנו לא באים להגן, אמנם נראה דגם כובעים שלנו עשויים להגן מעט מפני השמש.


הא דמהדק כו'. עי' משנ"ב (סי' ש"א ס"ק קנ"ג) דכשהולך עם כיפה אין ללכת ע"ז עם כובע בראשו, כשאינו מהודק, פן תשאנו הרוח ויבא לטלטל הכובע ד' אמות ברה"ר. וכובעים שלנו רובם אינם מהודקים על הראש, ויש בו חשש הנ"ל אם יש תחתיו כיפה, אא"כ מהדקו היטב.


אמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל. וכן בברייתא אמרו רבותינו כשנכנסו לכרם ביבנה. והנה להלן ס"ל לרשב"י דתורה לא תשתכח, ויליף לה מקרא שנאמר כי לא תשכח מפי זרעו. וצ"ע כיצד רב והברייתא יפרשו מקרא זה, ועיין מהרש"א.


שתטול אשה ככר של תרומה כו'. [מטין משמיה דהנודע ביהודה שהקשה מפני מה האשה נוטלת הככר עמה, וכי אין יכולה לשאול בע"פ. וביאר שיהא שכחת התורה, וע"פ הדין לא ידעו להכריע, ותבוא לשאול אם יודעים ברוה"ק על הככר אם טמאה היא או לא. ועדיין צ"ב קצת דאם יודעים ברוח הקודש למה היא צריכה להביא הככר, ועי' שו"ת יד אליהו (ח"א) שדן באורך אם אפשר להכריע בספק טריפה ע"פ רוה"ק].

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א