אילת השחר/שבת/קלח/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
קרן אורה
רש"ש
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png קלח TriangleArrow-Left.png א

דף קל"ח ע"א
פרק עשרים
תולין

מדרבנן היא שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ברש"י נראה שהוא ענין עובדין דחול, וצ"ע דודאי לא אסרינן כל דבר שעושים בחול משום עובדין דחול, והרשב"א הביא בשם רש"י דהאיסור הוא גזירה שמא יבא לשמר כדרכו, וזה איסור תורה, אך אינו כפשטיה דגמ' [ובמג"א סי' שט"ו ס"ק י"א הביא תשובת הרמב"ם דהטעם שלא יעשה כדרך שעושה בחול משום גזירה שמא יבוא לשמר, וא"כ אין סתירה בין הדברים, ועי' מש"כ בביאור הגר"א סי' שט"ו ס"ה בשיטת רש"י].


וכסא גלין. רש"י מפרש שהוא גזירה שמא יתקע. והנה בגמ' לא הוזכר מידי שזהו יסוד האיסור, ואפשר שכך קיבל מרבו, או אפשר שפירש ע"פ מה שנראה לו, [ובמצפה איתן כתב שהי' לרש"י הכרח לפרש כן עיי"ש].וצ"ע אם כל פירושיו הוא כפי מה שקיבל, או כפי מה שנראה לו, ועיין בפירושו ליחזקאל (פרק מ"ב ג'). [וידוע (מש"כ בספר שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים ערך רש"י) שר"ת אמר שכפירוש זקני על הש"ס יכולני לעשות, אבל כפירושו על החומש איני יכול לעשות, משמע לכאורה שרש"י פירש הכל מסברתו, ולא נראה].


מי איכא מידי דרבנן מחייבי חטאת ורבי אליעזר שרי לכתחילה. יל"ע דהרי בכורתין עצים לעשות פחמין לעשות סכין למילה בשבת, ר"א מתיר לכתחילה, ולחכמים חייב חטאת (לעיל ק"ל א'), ואפשר דשם הוא במעשה פרטי של מילה, וכאן פליגי בעיקר המלאכה, ועי' מה שתירץ בשיטה להר"ן. ומה שתירץ בריטב"א.


רבה אמר משום בורר ר"ז אמר משום מרקד. יל"ע דא"כ איך יתחייב המשמר, הרי כיון שיש מחלוקת למה הוא דומה, זה גופא סיבה לפוטרו, שהמותרה היה סבור שדומה למלאכה השניה. ועיין אילת השחר ב"ק (דף ב' א' בתוד"ה ולר"א). והנה אמוראים אלו חידשו מסברא דנפשייהו למה הוא דומה, ועפ"ז מחייבין, ועיין גיטין (דף י"ט א') דשם אמר ר' יוחנן מפני שאנו מדמין נעשה מעשה, דלא פשיטא ליה סברתו. וחזינן בגמ' חולין (דף מ"ד ב') דבהמה שהורה בה חכם מסברא יש מעלה וחסידות שלא לאוכלה, הרי דסברא אינו דבר מוחלט. אמנם עי' כתובות כ"ב דמבואר דסברא הוי דאורייתא.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א