שיח השדה/שבת/קלח/ב
לחזיי' להא תנורא כו'. כ' המאירי הרי אין לכלי עץ טומאת אויר ואם מכח התנור אין כלי מטמא כלי ואלו היית רואה את התנור מלא טומאה היו טמאין טומאת גבו אלא שאין רואין כן עכ"ל והנה מש"כ הרי אין לכלי עץ טומאת אויר צ"ב דהא לא מיירי הכא שנכנס לאויר הפנימי רק השרץ באויר החיצון ובעי לטמא הפנימי משום שהוא בתוך החיצון ומה לנו אם הי' לכלי עץ טומאת אויר והרי גם כלי חרס שיש לו טומאת אויר טהור ואין לומר דכ"ח באמת יהא טמא שהטומאה נכנסת לאוירו שהרי אוכלין ומשקין שבפנימי טמאין [וכגון ששפת הפנימי למטה משפת החיצון דאל"ה אף אוכלין ומשקין טהורין מטעם תוך תוכו כמבואר זבחים ג' א'] דזה לא יתכן כלל דא"כ חזינן לכ"ח כמאן דמלי טומאה ומה שאוכלין ומשקין טמאין משום דמקרי ג"כ שמונחין באויר החיצון כיון שמחיצות החיצונות עודפות אבל הכלי איך יטמא וגם נצטרך לומר דמ"ש אין כל הכלים מטמאין מאויר כ"ח היינו שאר כלים דכ"ח באמת נטמא כששפתותי' נמוכות דאל"ה אף אוכלין טהורין כנ"ל וזה תמוה דבקרא לא כתיב אלא אוכלין ומשקין ועוד דבהדיא תנן בכלים פ"ח מ"ד קדרה שהיא נתונה בתנור השרץ בתנור הקדרה טהורה ובפי' למטה מהחיצונה מיירי מדמסיים הי' בה משקה טופח טמא וטמאה ואי הי' למעלה הו"ל תוך תוכו ש"מ שהכלי לעולם טהור דהקדרה כ"ח הוא וכ"כ בהדיא הר"ש בכלים פ"ב מ"ב וכ"מ בראב"ד תו"כ שמיני פרק ט' [ומש"כ הראב"ד בהשגות פי"ג מכלים הי"ב שא"כ הכל טמא כו' היינו כל האוכלין והמשקין אבל הכלי האמצעית טהורה] וצ"ל דכונת המאירי דאפי' נכנס השרץ לפנימית הפנימית טהורה אם כלי עץ היא והחיצונה טמאה שהרי תחלה נכנס לאוירה שמחיצותי' עודפות ועדיין צ"ע ואולי חסר כאן איזה תיבות, ומש"כ עוד המאירי ואלו כו' היו טמאות טומאת גבו משמע מדבריו דרק מטומאת גבו מוכח ולפ"ז אם הפנימית כ"ח שאין מק"ט מגבו אין לנו ראי' אבל באמת גם מאוירו יש ראי' שהרי גם אוכלין ומשקין שבאוירו טמאין כשהחיצונה עודפת כדתנן גבי לפסין ספ"י דכלים וא"כ גם אוירו מונח באויר הפנימית ואפ"ה הכלי טהורה וכן ל' רש"י צ"ע שכ' בשמעתין דא"כ אם כלי שטף הוא הפנימי שמטמא מגבו יהא טמא ול"ל למימר הרי גם כ"ח שאין מטמא מגבו יש ראי' שהרי הטומאה ג"כ באוירו כשהחיצונות עודפות וע"כ בהכי מיירי דאל"ה גם אוכלין ומשקין שבתוכו טהורין בין בכלי עץ בין בכ"ח דהו"ל תוך תוכו כמש"כ וצ"ע, והנה הרשב"א בחולין כ"ה א' הק' ל"ל קרא למעוטי תוך תוכו תיפוק לי' שהכלי אינו מטמא כדיליף בשמעתין וכיון שאינו מטמא חוצץ בפני הטומאה ותי' דמ"מ הו"א דמקרי שהוא באויר חיצונה ע"ש ושמעי' מדברי הרשב"א ז"ל דבטומאת מת כה"ג הוי חוצץ אע"ג שהכלי ראוי לק"ט כיון שעכשיו אינו מק"ט וכבר נסתפקו בזה התוס' לעיל פ"ד ב' ד"ה מי לא עסקינן:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |