אילת השחר/שבת/כט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png כט TriangleArrow-Left.png א

דף כ"ט ע"א

נכרי שחקק קב בבקעת כו' ואמאי נולד הוא. הענין צ"ב, דהרי הישראל אינו משתמש בזה לפי המצב החדש שהגוי יצר אלא משתמש להסקה, וא"כ מה בכך שנעשה כלי חדש, הרי אינו משתמש באופן זה, וחזינן דאף זה נחשב נולד. ומ"מ כ"ז דוקא בגוי שעשה כלי גמור שהעולם משתמשים בו ככלי, אבל אם יצר דבר שאין העולם משתמשים בו ככלי אין זה נולד, ומעתה יש להסתפק בקטן שיחקוק קב בבקעת דאפשר שאינו נולד, דקטן שעושה כלי אולי לאו שם כלי עלה (עיין ר"מ פ"ח מכלים הי"ד).

והנה גוי זה שעשה קב בבקעת, מיירי שעשה בבקעת של ישראל וכמ"ש המג"א (סי' תקפ"ו ס"ק כ"ה), ואין זה נוגע לדין אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, דבעבד בה מעשה ודאי אסרה, דסו"ס הוא נולד.


מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים. גם בכאן ילה"ק כדאקשי' לעיל, דכיון שבהיותו כלי היה מותר להסיקו, למה אם נשבר הוי נולד, הלא לשימוש זה שחפץ להשתמש אין כאן שום נולד.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א