אילת השחר/שבת/כט/א
נכרי שחקק קב בבקעת כו' ואמאי נולד הוא. הענין צ"ב, דהרי הישראל אינו משתמש בזה לפי המצב החדש שהגוי יצר אלא משתמש להסקה, וא"כ מה בכך שנעשה כלי חדש, הרי אינו משתמש באופן זה, וחזינן דאף זה נחשב נולד. ומ"מ כ"ז דוקא בגוי שעשה כלי גמור שהעולם משתמשים בו ככלי, אבל אם יצר דבר שאין העולם משתמשים בו ככלי אין זה נולד, ומעתה יש להסתפק בקטן שיחקוק קב בבקעת דאפשר שאינו נולד, דקטן שעושה כלי אולי לאו שם כלי עלה (עיין ר"מ פ"ח מכלים הי"ד).
והנה גוי זה שעשה קב בבקעת, מיירי שעשה בבקעת של ישראל וכמ"ש המג"א (סי' תקפ"ו ס"ק כ"ה), ואין זה נוגע לדין אין אדם אוסר דבר שאינו שלו, דבעבד בה מעשה ודאי אסרה, דסו"ס הוא נולד.
מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים. גם בכאן ילה"ק כדאקשי' לעיל, דכיון שבהיותו כלי היה מותר להסיקו, למה אם נשבר הוי נולד, הלא לשימוש זה שחפץ להשתמש אין כאן שום נולד.
 |
ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א |