מגן אברהם/אורח חיים/תקפו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מגן אברהםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקפו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



מפרשי המג"א
פרי מגדים מחצית השקל

טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) איל. לזכר עקידת יצחק וכפוף שיכפפו לבם למקום:

(ב) פרה. ה"ה שור מפני שנקראו קרן ולא שופר:

(ג) מבהמה טמאה. הקשה ר"מ רבקש דהא בהמה טמאה ל"ל קרנים כדאי' בנדה פ' בא סי' ולא עיין בחולין דף נ"ט דקאי אחיה ע"ש וע"ש בתו' ד"ה אלו הן וכו' וכן הוא ברא"ש ובטי"ד סי' ע"ט דקרנים אין מוציאין רק מספק חזיר ומ"ש הע"ש דלא קי"ל כההיא דלא הוכשרו וכו' לא עיין בשבת דף כ"ח ע"ש והטעם דאיתקש כל התורה לתפילין כדאיתא בקדושין דף ל"ה וגם נראה לי דראם טהור הוא דמתרגמינן תאו ורימא ועוד דהא יש לו קרנים ולחד פי' הוא סימן טהרה:

(ד) ותקע בו יצא. דאין גזל בקול ועססי' תנ"ד ומ"מ אין מברכין עליו ועססי' תרצ"א ונ"ל דמותר ליטול שופר חבירו בלא דעתו ולברך עליו כמ"ש סי' תרמ"ט ס"ה ואף על גב דשופר מתקלקל קצת בתקיעתו הלא טלית מתקלקל ג"כ קצת ואפ"ה שרי כמ"ש סי' י"ד וליכא למיחש שיתקע בו הרבה כמו בספרי' דלמה יתקע יותר מכדי חיובו כנ"ל:

(ה) נתכוין לזכות. משמע בטור וב"י ורא"ש דאפי' הוא של עכו"ם אם נתכוין הישראל לזכו' בו לא יצא דה"ל ע"א של ישראל והב"ח כ' דמיירי בע"א של הפקר אבל אם יש לה בעלים אף על פי שנתכוין לזכות בה לא קנאה וה"ל ע"א של עכו"ם עכ"ל ול"נ דהא קי"ל דישראל אינו מבטל ע"א של עכו"ם משום גזירה דלמא מגבה לה והדר מבטיל לה וה"ל ע"א של ישראל כדאי' בע"א ד' מ"ב א"כ מוכח בהדיא דאע"פ שיש לה בעלים מקרי ע"א של ישראל וכ"מ בתו' סוכה דף ל"א דא"כ לא מקש' כלום דהל"ל דמיירי בע"א שיש לה בעלי' וכ"מ ביבמות דף ק"ד והטעם כיון דהישראל חייב באחריותו מקרי שלו וכן מצינו גבי חמץ וגדול' מזו כ' הב"י בי"ד רסי' קמ"ו די"א דאפי' לא זכה בה כל שנקרא שמו עליו אין לה ביטול ואף דלא קי"ל הכי והראי' שמביא מנשתתפו ליתא כדאי' בקדושין די"ז דמוכח שם דכשנשתתפו זכה בה עד שלא באה לידו ע"ש מ"מ כשזכה בה לכ"ע אסור אפי' בתורת גזילה:

(ו) בנתבטל מערב י"ט. אבל כשנתבטל בי"ט א"כ נדחה כשנכנס י"ט ושוב אינו נראה כיון שאין בידו לתקן דהא אין ישראל יכול לבטלו אבל בדבר שיש בידו לתקן אפי' נראה ונדחה לא הוה דחוי כמ"ש סי' תרמ"ו ס"ב (ועבב"י) דאע"ג דאסור למעטן בי"ט מ"מ הוי בידו למעט וצ"ע בי"ד סי' כ"ח סי"א דפסק כסהו הרוח פטור מלכסות אפי' (הכי) חזר ונתגלה (חייב) דאין דחוי אצל מצוה והל"ל דיכסנו (רק) מספק כמ"ש כאן דהא בגמ' בע"א דף מ"ו מדמי להו להדדי וכ"כ התו' בסוכה דף ל"ג ע"ש דזה מקרי אין בידו ע"ש בדף ל"ב ונ"ל דדעת הטור והרב"י והפוסקים כמ"ש התו' בע"א דבעי' דר"ל אינו אלא לכתחל' ובזה מתורצי' כל הקושיו' שהקשו התו' בסוכ' ע"ש וא"כ הוי דינא הכי בדיעבד יצא אפי' בלא ביטול ולכתחלה לא יטול אפי' אחר שנתבטל דמאיס כלפי גבוה וכ"כ סי' קנ"ד סי"א ולפ"ז צ"ל דהא דכתב בסי' י"א ס"ח צמרה פסול היינו לכתחלה דבדיעבד יצא וה"ה דקרנה פסול לכתחל' לשופר והתם מיירי בע"א של ישראל אלא שב"ח אין נאסרי' ואפ"ה מאיס לגבוה:

(ז) המודד. ובשעת הדחק מותר לתקוע בו בעצמו כמ"ש בי"ד סי' רכ"א סי"ג (ב"ח):

(ח) בשופר נקוב. אפי' נשתייר בו שיעור תקיעה משום שקולו פגום כ"מ בכל בו:

(ט) שעת הדחק. נ"ל דהדק הסתימה אסור ליטלה בי"ט דאל"כ יטלנה משם:

(י) בכל שהוא. דכל זמן שתוקע הסדק מוסיף והולך וגרע מנקב (ב"ח רא"ם):

(יא) ונשתייר שיעור כו'. צ"ע דלמה יגרע בזה מנקב אפי' לא נשתייר שיעור תקיע' כשר כמ"ש הב"ח בהדיא ואפשר כיון דקשרו ה"ל כאלו סתמו קצת וצ"ע בכל בו:

(יב) דוקא ברובו. הא לא"ה אפי' לא נשתייר שיעור תקיעה כשר (ב"י תוס'):

(יג) דבקו כשר. משמע מלשונו אפי' נסדק רובו וכ"ה ברא"ש ותוס' ורי"ו דכל זמן שנשתייר כל שהוא כשר אם דבקו וכ"כ הב"ח ולבוש דלא כמ"מ:

(יד) בדבק. ואין זה נקרא שלא במינו דאין הדבק ניכר בין הדבקים טור:

(טו) ויש וכו'. אבל בדבק ה"ל שלא במינו ודינו כמ"ש ס"ז:

(טז) פסול. דה"ל ב' שופרות:

(יז) ברובו פסול. דה"ל כאלו נחתך שם:

(יח) ד' גודלים. באדם בינוני (טור) ובעינן במקום הרחב עסי' י"א ס"ד:

(יט) שיעור שופר. אפילו הוא שלם בכל היקפו דהוי דומיא דהוסיף עליו כ"ש:

(כ) נקב בו כשר. ואפי' לכתחלה מותר לעשות כן דמין במינו אינו חוצץ וכ"מ בסוכה דף ל"ו ולקמן סי' תרנ"א:

(כא) כל אורך השופר. ואם עשה זהב כל שהוא סמך להנחת פיו מסתמא אין קולו משתנה בשביל כך [הרא"ש]:

(כב) ואם לאו פסול. ואפי' להמכשירים בסתמו במינו כמ"ש ס"ז הא פסול דהוי ב' שופרות:

(כג) שבות. משום די"ט עשה ול"ת הוא ואין עשה דשופר דחי ל"ת ועשה וחכמים השוו דבריהם לשל תורה והעמידו דבריהם במקום עשה: ואם נפל עליו גל של אבנים אסור לטלטל האבנים כדי ליטלו [טור גמ']:

(כד) תוקעין בו. דהא שרי לטלטלו וא"כ שרי לצאת בו דלא אסרו חכמים למי שהובא בשבילו אלא באכילה ובהנאה ומצות לאו ליהנות ניתנו טור סי' תרנ"ה והג"א ומרדכי פ"ו דעירובין ועכ"פ אסור לטלטלו חוץ לד"א וכמ"ש סי' תקט"ו ס"ה ולפמ"ש שם סוף הסי' אם ישראל אחר שלחו ונתעכב והביאו בי"ט אסור לטלטלו עמ"ש שם, והקשה הלבוש דהא אפי' לכתחלה שרי לומר לעכו"ם להביאו מחוץ לתחום דה"ל שבות דשבות וא"כ מאי איצטריך למימר דתוקעים בו ותי' דמיירי בחוץ לי"ב מיל דהוי דאורייתא עכ"ל ועסי' ת"ד:

(כה) עשה עכו"ם שופר. צ"ע דהא נולד גמור הוא כמ"ש סי' תק"א והוא גמ' בשבת דכ"ט וא"כ אסור לטלטלו לצאת בו דלא עדיף מאלו מונחים עליו אבנים ועמ"ש סי' תרנ"ה וכ"מ בטור שם דאי אסור לטלטלו אסור אפי' לצאת בו והר"א שבמרדכי אפשר דס"ל כהמתירין נולד בי"ט וצ"ל דהכא מיירי כשעשה עכו"ם שופר מקרן שלו דלא הוי נולד כיון שגמרו בידי אדם וכמ"ש סי' רצ"ב ובגמ' מיירי שחקקה בבקעת ישראל ועסי' שכ"ה ס"ד, וכל הפסולי' בראשון פסולים גם ביום שני (ד"מ רשב"א) ול"ד למ"ש סי' תרמ"ט ס"ה דפסולי ראשון ניטלים בשני דהת' אותן הפסולים עכ"פ כשרים הם לשאר ימות החג משא"כ כאן דפסולים לגמרי:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון