אילת השחר/קידושין/לו/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png לו TriangleArrow-Left.png ב

דף ל"ו ע"ב

תוד"ה כל מצוה. שהחלה דומה יותר לחובת הגוף שהרי החיוב בא ע"י הגלגול. פי' דע"י שעושה דבר חדש לגמרי עם התבואה חל החיוב, משא"כ לגבי תרו"מ דמה שעושה בהם קצירה ומירוח אינו דומה לחלה שעושה דבר חדש, ובתוס' לקמן דף ל"ח (ד"ה והוא הדין) כתבו דטבל ותרומה איסורן בא ע"י מעשה אדם, היינו דהם יותר מהחדש, ואח"כ כתבו דגם חדש מתקרי ע"י מעשה אדם דהיינו חרישה וזריעה, אבל ביחס לחלה אינם דומים דחלה זה מעשה חדש לגמרי.


בא"ד. ובעי מאי רובים מתורגמניא. בפני משה (בפ"ד דחלה ה"ד) ביאר דהיינו המתרגמים האחרונים דהם בני ר' חייא.


בא"ד. וי"ל דאין קנין לעכו"ם בארץ ישראל להפקיע מיד מעשר. מבואר דלמ"ד יש קנין לעכו"ם יפטרו מתרו"מ בא"י. ויש לעיין אם יש להוכיח דגוי קונה בכיבוש מלחמה קרקע של א"י ושייך לו בדיני ממונות לכן כשהטיל מס ואין משלמין יכול לגבות הקרקע, דאל"ה אפי' אם יש קנין לעכו"ם להפקיע, זה רק אם קנה לכל הפחות בדיני ממון ולא גזלן, דגזלן ודאי אינו מפקיע הקדושה של הקרקע, או דנהי דלא קנה הקרקע בכיבוש מלחמה מ"מ יכול להטיל מס, וכשלא משלמין יש לו כח לגבות עפ"י דין, וכיון שכן מקרי דיש לו זכות ממון בהקרקע מכח שיעבוד חוב המס.


בא"ד. דאי בערלה דישראל הלא אסור למכור דדמי ערלה אסורין. לא צריך לזה דהא הדמים אינם אסורין אלא מדרבנן, אבל עצם המכירה בודאי אסור מן התורה, ואולי יש לגרוס ודמי ערלה אסורין, דהיינו א' דאסור למכור, ועוד הא דמיו אסורין, ולכן אין לומר דמיירי בערלה דישראל.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א