אילת השחר/כתובות/מ/א

אילת השחר כתובות מ א

דף מ' ע"א

כגון מילה בצרעת. ובתוס' משמע דהוי גרסי נמי וכלאים בציצית. ויש לעיין למה ילפינן בכולי דוכתא מכלאים בציצית דעדל"ת, הא כמו דפרכינן ביבמות (דף ה' ע"ב) דאין ללמוד ממילה דנכרתו עליה י"ג בריתות או משום דזה בכרת, וכן אמרינן בחולין (דף קמ"א) דגדול השלום לכן יש סברא דידחה יותר, ה"נ נימא דמה לציצית שכן שקולה כתרי"ג מצוות כדילפינן במנחות (דף מ"ג ב') מקרא דוזכרתם ועשיתם את כל מצותי, עי' ריטב"א יבמות דף ד' ע"א.

שם. יש לעיין אם ילבוש כלאים בציצית בלי כונה לשם מצוה להסוברין מצות צריכות כונה, אם נמצא דעבר על ל"ת, או דמ"מ האי בגד הוא חייב בציצית ובידו לכוין לשם מצוה, לכן אע"פ שלא קיים מצוה מ"מ לא עבר אכלאים (עמש"כ בזה ביבמות דף ד'), ובקוב"ש (לקמן אות ר"נ) דן בזה, והביא דבמשנה ברורה (בביאור הלכה סי' ס') מבואר דהכונה מעכבת.

אי אמרה דלא בעינא מי איתי' לעשה כלל. פירש"י השתא נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה. ובריטב"א הקשה דא"כ איך פסק התנא דאינו רשאי לקיימה דהא אם לא תסכים לומר איני רוצה יצטרך לכונסה, וביאר דאז כופין אותה לומר איני רוצה וכיון דמצוה לשמוע דברי חכמים בודאי מסכימה.

ואינו מבואר כיון דכשרוצה שיקחנה יש מצוה והי' צריך לדחות הל"ת למה באמת מלמדין או כופין שתאמר שאינה רוצה.

ואפשר לומר דהנה ברעק"א ב"מ (דף ל') הביא דבהגהות מיימוני (פ"ו מהל' ממרים אות ה') הקשה למ"ל קרא דלא ישמע לאביו שאמר לו לעבור עבירה הא כיון דאמר לו לעבור עבירה הוי רשע דאינו חייב בכבודו, והרעק"א דחה ראייתו דכיון דכשמצוהו לעשות הוי מצוה ודוחה הל"ת נמצא דאינו מצוה לעשות חטא.

ולכאורה לסברת הגה"מ יקשה בכל עשה דוחה ל"ת דכשעושה זה הרי דרצונו לעשות עבירה ולמה אינו רשע בזה, וע"כ משום דכל פעם דעשה דוחה ל"ת כגון כלאים בציצית, הא הוא רוצה ללבוש בגד ואי"צ לחוטין שהם כלאים רק משום המצוה, וכיון דעשה דוחה ל"ת אין כאן נדנוד עבירה כלל, משא"כ במה שאביו רוצה שיכבדהו להביא גוזלות הא אין רצון האב כדי שיהי' מצוה אלא שיהי' לו גוזלות ורוצה עי"ז שיעבור הבן איסור, וע"ז ס"ל דהוי בזה רשע.

וא"כ אף בנידון דידן דכשהיא רוצה שישאנה הא אין זה מחמת רצונה שיקיים מצוה אלא מפני שיש לה ענין להנשא ואע"ג שיש לו עבירה, נמצא דבזה הוי רצון לעשות עבירה, וכשיבשל בשבת אע"ג דהוא מחויב כיון דאין אביו רשע מ"מ בודאי הי' צריך למנוע מהאב לבקש זה, אלא שהמצוה מחייבתו בכל זאת לעשות זה כיון דעדיין אין אביו רשע, אבל צריך למונעו או בדברים או ע"י כפייה שלא תרצה להנשא לו כדי שלא יהי' מחויב לעשות עבירה, ומ"מ כל זמן שלא תאמר איני רוצה מחויב המאנס לקיים ולו תהיה לאשה.

האונס חייב והמפתה פטור יתומה פשיטא. ופי' בתוס' פשיטא דפטור דהא מחלה. והנה במי שעושה פעולה לחבירו בחנם יל"ע אם מתחייב לו שכר והוא מוחל, או שלא חל חיוב מעיקרא כלל, ונפק"מ בפועל קטן דאינו בר מחילה, ויל"ע במפותה קטנה שכתבו התוס' דאינו חייב קנס משום דמחלה, איך שייך בה מחילה, ובשלמא אם לא מתחייב מעיקרא א"ש, ועמש"כ בקידושין (ב' ע"ב ד"ה ואב"א אי תנא קונה).

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א