אילת השחר/כתובות/לט/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


אילת השחר TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png לט TriangleArrow-Left.png א

דף ל"ט ע"א

יש בגר בקבר ופקע אב. יש לעיין אם מה דיוצאה בבגרות הוא משום דבאמת הא לכל אדם שייך כל זכויות לעצמו, אלא דחידשה תורה דבקטנה ונערה יש זכויות לאביה, אבל בוגרת דלא מצינו האי חידוש נשארת לעצמה [ואין הכונה לדון אם לפני זה הי' הכל לאב אפי' על אחרי שתהי' בוגרת, עיין בקובץ שעורים דף ד' בקידושין שנגע בזה, דאפילו אם זה כן מ"מ היינו רק כל זמן היותה קטנה ונערה, אבל אח"ז אין לאב מחמת שהיא בעלים על עצמה], או דגם בל"ז שהי' צריך להיות לעצמה אין בעלות לאדם על דבר שאינו בגדר נכסים בלי שתחדש התורה, וחידוש התורה הי' רק כל זמן היותה קטנה או נערה אבל לא בוגרת, והנפק"מ במתה, דאם כל מה שיש סברא שיוצאת בבגרות הוא מחמת דהיא לעצמה ואין לחדש זכיה בה בלי גזה"כ דלכן נפקע כח האב, א"כ איך זה שייך במתה דמחמת זכייתה על עצמה יופקע כח האב, וע"כ דאינו מחמת זכייתה בעצמה אלא דאין לאדם זכייה בדבר שאינו בגדר נכסיו בלי גזה"כ, וכיון שכן בבוגרת דאין גזה"כ אין זכות בהדבר הזה, לכן גם במתה אינה ברשותו כבר וזה עושה דין ההפקעה מרשותו.

והנה מהא דחזינן דהי' סברא דיש בגר בקבר ופקע אב, היינו דמיתתה עושה דין הפקעה מהאב והקנס יגיע לה, אלא דכיון דאין אדם מוריש קנס לכן יפקע כל החיוב, ובתוס' מבואר דבבושת ופגם באמת יזכה הבן בתורת ירושה וה"נ האב יזכה, אע"ג דאם היא יוצאה ע"י מיתתה נמצא דזכיה זאת תתחדש עם המיתה מכאן ולהבא הרי דשייך זכיה למת כדי להוריש, היינו לא רק דיורש כדי להוריש אלא גם זכי' אחרת זוכה כדי להוריש, דאל"כ איך יתחדש דין שתזכה אז בחיוב ממון ושנוכל להוריש.

ועיין ברש"י בגיטין (דף י"ד ב') דכתב דאם שלח לזכות עבור א' ונמצא שמת דלא זכו היורשין משום דהוי זכיה בטעות, וכבר תמהו דלמ"ל האי טעמא תיפוק לי' דלא שייך זכיה למת, עמש"כ באילת השחר שם, אבל מכאן משמע דשייך זכיה אלא דמעשה קנינים לא שייך שיתייחסו למת, וא"כ זכיות שאין תלוי במעשה הקנין, כגון מתנת שכי"מ או מצוה לקיים דברי המת אפשר דשייך למת, וכיון דהתם בסוגיא איירינן גם מדין מתנת שכי"מ לכן הוצרך לומר משום דהוי זכיה בטעות, ואע"ג דגם במתנת שכי"מ לא מהני אלא מה דמהני בבריא, היינו סוג קנין דלא מהני בבריא לא תיקנו, אבל סוג קנין דמהני בבריא וא"צ למעשה קנין, לכן הי' שייך זכיה למת כדי להוריש.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א