מהר"ם שיף/כתובות/לט/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש אילת השחר |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' ומי מעברה. פירש"י בקטנותה כו'. הך סוגיא אתיא לחכמים דס"ל בא עליה כשהיא קטנה יש לה קנס וא"ל דמשכחת בבא עליה בקטנותה וילדה בו' חדשים דבין נערות לבגרות דתיכף שמתעברה בקטנותה מתה ודאי כמ"ש תוס' [ביבמות] שמא תתעבר העיבור שמא כו' וכשתתעבר תמות ודאי מכח העיבור [שבקטנותה] בלא לידה ולא משמע ליה השמא אתמות או תמות מכח עיבור ע"י הלידה בקטנותה וק"ל. להכי לא מקשה בקצרה משמואל דאין בין וכו' [דהך סוגיא אליבא דחכמים דאפשר דבא עליה בקטנותה ונתעברה אח"כ בקטנותה] וק"ל. ומה שאמרו חכמים ומן השמים ירוחמו ר"ל שלא תתעבר לא שתתעבר ולא תמות דא"כ לא מקשה מידי וק"ל:
גמ' ולטעמיך הא דתניא כו'. ולא פשיט בעייתו מדלא קתני נתארסה דהוי רבותא טפי מנשאת י"ל דאתיא כריה"ג או כר"ע דברייתא:
גמ' הא תנן נערה המאורסה כו'. הה"נ דהומ"ל דלענין כסף קדושין הוי ברשות האב (דק') [דא"ל] מהפרת נדרים יליף דלאוקמי ברשות האב ממונא מאיסורא לא ילפינן [וכמפורש בגמ' קידושין]:
במשנה והמפתה לכשיוציא [מפרש בגמ'] לכשלא יכנוס. ואפשר דכן המפתה אם רצה להוציא מוציא נמי ר"ל שלא יכנוס אבל אין צורך דאונס שותה בעציצו ר"ל לא יכול לשלחה וכמ"ש רש"י וכדמסיים במתני' נמצא בה דבר ערוה כו' אינו רשאי לקיימה. ומ"ש רש"י שותה בעציצו כו' ע"כ ישאנה הול"ל יקיימנה רק כלל תרוייהו צריך לישאנה בע"כ ולא יגרש ג"כ [כדמסיים כדכתיב לא יוכל לשלחה] והמפתה אף אם נשאה יכול לגרשה:
בתד"ה שלש נשים משמשות במוך כו' פי' בקונטרס כו'. לפירש"י מותר לשמש כו' הא דפחות מכאן משמשת כדרכה ר"ל צריך לשמש בלא מוך ואמאי הא לא מתעברה פחות מיכן ולר"י לשיטת רש"י ניחא ור"ת הו"מ להקשות מהכא גופי'. גם בחכמים אחת זו ואחת זו משמשת כדרכה כו' צ"ל שצריכה לשמש כדרכה בלא מוך הא כיון דמן השמים ירחמוה שלא תתעבר מאי איסור איכא במוך וק"ל:
בתד"ה הואיל כו' ואע"ג דקי"ל כו'. וא"כ אמאי פי' הקונטרס דילפינן מהפרת נדרים דמשמע הא דגבי כל דיני ממונות מוציאין נשואין מרשות האב גופיה נפקא לן מהפרת נדרים וז"א דממונא מאיסורא לא ילפינן כדלקמן דף מ"ו ע"ב ע"ש דקאמר לקמן וכ"ת נילף מהפרת נדרים ממונא כו':
בא"ד ה"מ לאוקמי כו'. דעלה קאי לקמן שהוא כנגד הסברא כו' וא"כ שפיר פירש הקונטרס כדאשכחן בהפרת נדרים כו':
בא"ד כיון דגלי לן כו' ולקמן קאמר שפיר וכ"ת כו'. ממונא כו' כיון דלא גלי לן עדיין דשוין לאוקמי וק"ל:
בתד"ה צער דמאי כו' ונראה לר"י כו'. הלכך בעי צער דמאי ומשני שחבטה כו' שבא קודם תשמיש ואכתי ליכא הנאת תשמיש ומרגשת באותו צער וכן צער פיסוק רגלים עדיין קודם תשמיש משא"כ צער בתולים פטור באמת מאותו צער:
בא"ד ורשב"א מפרש כו' מדמפתה פטור. אין נראה שלא הרגיש ר"י בכך דחייש תנא לכחש גופנא מדמפתה פטור אבל הבין דצער בתולים שע"י אונס דליכא הנאת תאות תשמיש כל כך א"כ הצער גדול יותר ממה שסופה להצטער תחת בעלה וכן הסברא נותנת משא"כ מפתה דפטור שסופה להצטער תחת בעלה. אבל א"כ לא הו"ל לר"י לסתור הוכ"ת והאיכא כמה תנאי בהכונס דלא חיישי כו' דע"כ תנא דמתני' חייש מדמפתה פטור רק הו"ל לסתור הוכ"ת שזה הצער גדול יותר ודו"ק. ומ"ש מהר"ש יצ"ו הא דלא קשיא להו בפשיטות במתני' אמפותה דפטור מצער הא יש צער גדול בביאה ראשונה לא ידעתי מאי קאמר דמש"ה שפיר פטור כיון דהך צער גופיה סופה להצטער תחת בעלה וק"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |