הפלאה/כתובות/לט/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א מהר"ם שיף פני יהושע הפלאה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בגמרא ומי מעברא וכו'. לכאורה קשה לפמ"ש התוס' ביבמות דף י"ג לרב זביד דאע"ג דאין בנים בלא סימנים מ"מ מיעוטא איכא א"כ אכתי משכחת. וצ"ל משום דאמרינן שם דחיישינן שמא נשרו. ואע"ג דקי"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב אפ"ה ליכא למיבעי אי הוי דאבהו מחמת מיעוטא דאיכא בנים בלא סימנים דהא דאין הולכין בממון אחר הרוב היינו להוציא מחזקת ממון אבל האב שאין לו חזקת ממון אע"ג דמסייע ליה חזקת הגוף שלא הביאה סימנים וכדס"ל לרבא לקמן דף ע"ה דחזקת הגוף דידה מועיל לגבי האב מ"מ הא קיימא לן רובא וחזקה רובא עדיף וא"כ פשיטא דבנה הוי. ומ"מ צ"ע דהוי מצי למימר כגון שהודה לאביה ולא לבנה או שמחל לו אביה דאי אין בגר בקבר אין הבן יכול להוציא מידו דאין הולכין בממון אחר הרוב. וכ"ש הכא דמסייע חזקת הגוף דהוי דאביה. ומיהו יש לומר לפמ"ש בסוף פרק קמא דכל היכא דאזלינן בתר זה הרוב לכל מילי אזלינן בתריה אפילו במקום ממון וכיון דלכל מילי הוי גדולה לענין עונשין ושאר דברים ה"נ אמרינן ודאי דבנה הוי. ועיין באהע"ז סימן ד' שכתב שם הרמ"א בשם תשובת מהר"י מינץ אשה שנתעברה סוף סיון וילדה תחילת כסלו לא חיישינן שנתעברה קודם. והקשה החלקת מחוקק שם מסוגיא זה דא"כ משכחת שתלד קודם בוגרות. ונראה דלא קשה מידי דהתם היינו דוקא כשנשאת לבעל דאמרינן דרוב בעילות אחר הבעל ומש"ה לא חיישינן שזינתה קודם. אע"ג דהא נמי מיעוטא הוא שתלד לחמשה חדשים וב' ימים. מ"מ כיון דאיכא בהדי רוב בעילות אחר בעל וחזקת כשרות אמרינן דמבעלה נתעברה. משא"כ הכא דמיירי ע"כ שילדה בזנות דהא בא עליה ונשאת בלא"ה לעצמה כדאמרינן בסמוך. וע"כ דמיירי בזנות ולא שייך רוב בעילות אחר הבעל. ממילא מוקמינן ארובא דמסתמא נתעברה מקודם ובנים הוי לה כסימנים. או דמסתמא נשרו הסימנים וא"כ מסתמא כבר היא בוגרת ודבנה הוי. אך קשה לי טובא לדעה זו דאם כן מה הועילו חכמים בהמתנת שלשה חדשים להבחנה שמא תלד לאחר הנשואין לחמשה חדשים ושני ימים בתחלת חודש כנ"ל ואיכא לספוקי מהשני. וצ"ל דלמיעוטא כי האי לא חיישינן ועיין מ"ש בחידושי אהע"ז שם. ודוק:
תוס' ד"ה שלש נשים וכו'. אע"ג דשאר נשים אסורות וכו'. הנה לכאורה טעמא דרש"י ז"ל מדקתני פחות מכן ויתר על כן משמשת כדרכה משמע דאיכא איסורא לשמש במוך. דאי לאו הכי מאי קמ"ל דהא כבר קתני איזו היא קטנה וכו'. ולפ"ז צריך לומר דסבירא ליה לרש"י דהמוך הוא בשעת תשמיש דאיהו עביד איסורא כמו שכתב התוס' דהוי כמשמש על העצים אבל אין לפרש במוך לאחר תשמיש ומטעם דהיא נמי מצווה על השחתת זרע דאם כן אכתי לא מתרצא הא דקאמר פחות מכן דהא היא אינה בת עונשין ואין מצווים להפרישה ודוחק לומר דקמ"ל דאסור לומר לה לשמש במוך. וכן פירש"י ביבמות דף י"ב במוך בשעת תשמיש אע"ג דלעיל דף ל"ז פירש"י בד"ה משמשת במוך נותנת מוך לאחר בעילה מ"מ התירו הכא בשעת תשמיש ואין סומכין על זה. ונראה עוד דמוכח דאיכא איסורא מדאסור לרבי מאיר להנשא בתוך שלשה חדשים משום הבחנה ולא אמרינן שישמש במוך כדפריך ביבמות דף ל"ו גבי מניקה אי למ"ד במוך במוך אלא על כרחך משום דאיכא איסורא אפילו במוך שלאחר תשמיש ובמניקה דאינו רק מיעוט שמתעברת שפיר התירו אף על גב שתצטרך אחר כך לקנח במוך מ"מ אין לאסור בשביל זה. מה שאין כן בשלשה חדשים דאדרבא רוב נשים מתעברות אם כן בודאי הוי ליה איסור משום השחתת זרע. אבל בשלש נשים כיון דלא שכיחא שתתעבר אין איסור משום השחתת זרע כל כך ועיין מ"א סימן תר"ו ועיין מ"ש לקמן דף ע"ב בזה. מיהו יש לומר דתוך ג' חדשים אם ישמש במוך ויבורר שהיא מעוברת מראשון אכתי איכא איסורא דמעוברת חבירו כדמסיק שם דסתם מעוברת למניקה קיימא. מה שאין כן בלא מוך כיון דיסבור הבעל שהוא בנו ימסוס בבצים וחלב כדאמר שם במניקה דידיה וע"כ צריך משום טעמא דהבחנה וק"ל:
פירש"י ד"ה מר בר רב אשי וכו'. ולהא לישנא וכו'. כתב בספר פני יהושע לפירוש ר"י דאבעיא קמייתא לענין בושת ופגם דמורשת לבנה יש לומר דס"ל כאביי בקנס ולא לאבי מתה דכתיב גבי קנס ומיבעיא אי פקע אב לענין בושת ופגם היכא דאיכא בע"ח. ולדבריו קשה יותר דגם למר בר רב אשי מנ"ל דפליג על אביי דילמא פשיטא ליה בקנס ולא לאבי מתה ומבעיא ליה בבושת ופגם דלא מיעטה תורה אי נימא דעושה בגרות ודידה הוי ונפקא מיניה לענין בע"ח. אלא נלענ"ד דאע"ג דהתוס' כתבו לעיל דבושת ופגם לא איתקש לקנס לענין זה. היינו דוקא דאף על גב דאין מורישה קנס לבנה מ"מ בושת ופגם מורישה ודבנה הוי כיון דעכ"פ איכא חיובא דקנס אלא דאין לה כח להורישה. אבל אם נימא דמיעטה תורה קנס לגמרי במתה תו אין סברא לומר דיש בגר בקבר או מיתה עושה בגרות ודידה הוי בושת ופגם דהא ע"כ הא דבושת ופגם דידה הוי בבא עליה ואח"כ בגרה אע"ג דנתחייב בשעת ביאה דבושת ופגם ממונא הוי ואין צריך להעמדה בדין אינו אלא משום דלמי שזה ניתן זה ניתן. וכיון דמיעטה תורה קנס לגמרי מהיכי תיתי נימא דבושת ופגם דידה. מיהו אכתי יש לדקדק דמנ"ל דפליג אדאביי דילמא הכי קא מיבעיא ליה אי מיתה עושה בגרות והיינו טעמא דקרא דלאבי מתה דלעצמה ונהי דקנס אינה יכולה להוריש ולא לבע"ח כמו שכתבתי לעיל מ"מ בושת ופגם דידה הוי ונ"מ לבע"ח אי נמי דאינו עושה בגרות ומתה גזירת הכתוב לפטור וממילא דבושת ופגם לאביה. ולפי מה שכתבתי לעיל דליכא שום קרא למתה אלא קרא דבוגרת רק דאביי ס"ל דמיתה עושה בגרות ומשום דאינה יכולה להוריש קנס פטור אתי שפיר הכל דהא דפשיטא ליה מספקא ליה לרבא ודוק:
תוספות ד"ה צערא דמאי וכו'. קשה לר"י וכו'. לכאורה היה נלענ"ד דהאי קושיא הוא מדברי אבהו דשמואל עצמו (וכמ"ש התוס' בריש פרק אלו מציאות ובכמה דוכתין דכל כה"ג מדברי אמורא שאחריו) ולשיטתיה אזיל דס"ל לקמן דף נ"א ע"ב דאשת ישראל שנאנסה אסורה לבעלה דחיישינן שמא סופה ברצון א"כ כיון דצער השרת בתולים היא בגמר ביאה עכ"פ וכיון דע"כ צריך לומר דמפותה אין לה צער כדמסיק באמת אם כן נהי דאין להקשות דבכל יתומה אנוסה יפטור מקנס ובושת ופגם משום שמא סופה ברצון ומחלה דזה אינו דהוי ליה כאיני יודע אם מחלת לי דקי"ל דחייב אבל לגבי צער שפיר מקשה דכיון דמפותה אין לה צער נימא שמא סופה ברצון והוי ליה איני יודע אם הלויתני דקי"ל דפטור. (ואין לומר דכיון דמודה בבושת ופגם הוי ליה כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דהוי ליה מחויב שבועה ואינו יכול לישבע ומשלם זה אינו דהוי ליה מלוה הכתובה בתורה וככתובה בשטר דמי ואין נשבעין על שיעבוד קרקעות וכ"ש לדעת הפוסקים דהיכא דלא הוי ליה למידע אין צריך לשלם כדאיתא בח"מ סימן ע"ב עיין שם בש"ך) ויותר נראה דאפילו לרבא דפליג לקמן שם על אבהו דשמואל דמותרת לבעלה אפילו סופה ברצון היינו כדקאמר טעמא שם דמשום דיצר אלבשיה וזהו הטעם שייך שמותרת לבעלה אבל לענין צערא דגופא כיון שנתרצה אין לה צער ודוק:
והנה בשו"ת חכם צבי כתב דבאמת הא דקאמר צער פיסוק רגלים היינו השרת בתולים כדמשמע מהא דקאמר אמרה לי בת רב חסדא וכו'. דמשמע דקאי על צער השרת בתולים ויש לומר דאף לפי מ"ש דהוי ליה כאינו יודע אם הלויתני משום דיש לומר שמא סופה ברצון מ"מ כיון דקי"ל כר' גמליאל לעיל דף י"ב ע"ב באומרת משארסתני נאנסתי נאמנת אע"ג דהוי ליה כאיני יודע אם הלויתני משום דמסייע לה חזקת הגוף וכבר כתבנו לעיל דהא דלא חיישינן לרצון היינו משום חזקת כשרות דמסייע לברי דידה א"כ יש לומר נמי דהא דלא חיישינן הכא לרצון נמי משום חזקת כשרות וברי דידה. והא דאבהו דשמואל לקמן יבואר שם בס"ד. ובזה היה נראה להביא ראיה לשיטת הראב"ד דפסק דצערא דידה הוא ולא אקני רחמנא לאב דהא לפי מאי דאמר רב אשי לקמן דף ע"ו ע"א רישא מנה לאבא בידך וכו' דאפילו לר"ג אינו מועיל חזקה דידה לגביה אבהו א"כ אי נימא דצערא של אב הוא הדרא קושיא לדוכתיה דנימא שמא סופה ברצון וה"ל איני יודע אם הלויתני. ולפ"ז יש ליישב מה שהקשו על הראב"ד מהא דקאמר בסמוך שלי דאבהו הוי דהתם דמקשה על ר' נחמן דס"ל דטעמא דמפותה משום דמחלה שפיר יש לומר דהוי דאב דה"ל א"י אם מחלת לי ויש לומר דהא דדחיק ר' נחמן בתחלה לומר משל דמפותה למה הדבר דומה וכו' דמטעם מחילה הוא אע"ג דמשמעות הברייתא דאמרו לו אינו דומה נבעלת באונס דמשמע דמפותה אין לה צער היינו משום דהוי ס"ד דצערא דאבהו היא והוי ליה איני יודע אם הלויתני להכי הוי סבר לומר דמפותה נמי יש לה צער אלא דמחלה והוי איני יודע אם מחלת לי דחייב כנ"ל ושפיר מקשה עליו שלי דאבהו הוי אלא ע"כ דידה הוי וא"כ יש לומר כפשטיה דמפותה אין לה צער ואפילו אם נימא דר"נ סבר דלא כרב אשי מ"מ אין קושיא על הראב"ד דפסק כרב אשי דהוא בתרא וכמ"ש הרא"ש לקמן בשם הרמ"ה ועמ"ש בסמוך בסוגיא עוד מזה. ודוק:
בא"ד ונראה לר"י וכו' בספר פני יהושע הקשה דיותר הוי ליה לר"י לפרש דצער דהשרת בתולים הוא בכלל חמשים כסף כמשמעות הכתוב תחת אשר עינה. ותמהני דאיך אפשר לומר כן והלא חמשים כסף קנס הם ואינו משלם ע"פ עצמו ואי נימא דצער בתוכו היא א"כ קשה דישלם צער דהשרת בתולים שבתוך החמשים כסף ע"פ עצמו. ותו דא"כ נצטרך לומר דגם במפותה הוא צער זה בתוך החמשים כסף א"כ קשה מאי משני לעיל דף ל"ב והאיכא צערא במפותה ופירש"י דמפותה אין לה צער אכתי איכא צער השרת בתולים. ותו דהא צריך לשלם חמשים כסף אפילו בהעראה כדאמרינן בקידושין דף י' מודה רבי לענין קנס דכולהו משלמין אע"ג דליכא צער השרת בתולים. וזה פשוט:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |