אילת השחר/בבא קמא/עה/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות שיטה מקובצת מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
אבל הכא סיועי הוא דקא מסייעי לי'. ועי' ברא"ש המובא בשטמ"ק דדן למה לא יקבלו מלקות. לכאורה צ"ע כיון דנאמן שלא הפסידו לו נמצא דאף לענין האמת אין ראי' מ"מ הא אין כאן לא תענה ברעך, ובודאי אם העידו דבר שלא להפסיד ממונו אין כאן איסור עדות שקר, וכאן כאילו לגבי הפסדו הא אמרינן דלא הפסידוהו וקושטא קאמרי, א"כ למה ילקו, ובשלמא בהעידו שהרג או שאכל נבילה אע"ג דמודה לא מהני לפוטרם דע"ז אין דין הודאת בע"ד, אבל כאן אע"ג דלענין עצם המעשה אינו נאמן, מ"מ כיון דלענין הממון נאמן א"כ בעדות השקר לא מפסידין אותו ואיך ילקו.
דיש לומר כיון דאינו נאמן לחייב עצמו בקנס נמצא דהפסידוהו בעדותם להעידו שקר לחייבו קנס, כיון דהודאתו לא היתה מחייבתו בקנס אלא דלא יוכל לקבל את הכאשר זמם מהעדים כיון דלדבריו אין מגיע לו מהם כאשר זמם. ויש לעי' בהעידו על א' שחייב קנס והנידון יאמר שאם יוזמו מוחל על חיובו אליו מדין כאשר זמם, דלכאורה כיון שמבואר בכתובות דף כ"ט בתוס' דבקנס לא מהני מחילה, יהי' עדות שאתה יכול להזימה, וא"כ ע"כ הודאתו שלא מגיע לו הזמה עדיף דיש לו נאמנות לגבי זה שלא מגיע לו מחמת שזממו לו, אע"פ דנקטינן דהם הפסידוהו ולכך הי' שייך לחייבם מלקות. ומכאן יהי' ראי' נגד סברת המהר"י בן לב המובא בקצוה"ח סי' ל"ד דהא הכא לא שייך התחייבות. (מהדו"ק)