כובע ישועה/בבא קמא/עה/ב

כובע ישועה בבא קמא עה ב

דף ע"ה ע"ב

דרבנן סברי ה"ל עדות שאי אתה יכול להזימה כו' ל"ה עדות. פרש"י דא"י להזימם ולקיים בעדות זו דין הזמה שהרי הודה תחלה שבפניהם גנב ועל פיו באו להעיד ולאו עדות הוא כו', ועפ"ז י"ל לכאורה במכות [ה.] בהעידו באחד בשבת דהרג פלוני אז נפש ובאו שנים ואמרו דבאחד בשבת עמנו הייתם רק בערב שבת הרג נהרגין דבעידנא דמסהדי גברא לאו בר קטלא דפי' הקונטרס [ד"ה מאי טעמא] משום דבהיה מודה מיפטר והקשו התוס' [ד"ה דבעידנא] דאם כן כל חייבי מיתות בית דין יכול להודות ולפטור עצמו כו' [ובאמת ל"מ הודאה לפטור רק בקנס דילפינן מאשר ירשיעון אלהים ע"ש במהר"מ]. ולהמבואר י"ל בכוונתו דיודה ובעצמו יביא העדים שיעידו שהרג ותהא עדות שאי אתה יכול להזימה ויפטור מטעם דכה"ג ל"ח עדות [אך גם לפי"ז קשה דכל חייב מיתת בית דין יכול לעשות כן]. ובשיטה מקובצת כתב בהא דבהוזמו לא משלמי כיון דגנב מסייע להו, דהא דצ"ל דלא לקי ג"כ מלא תענה דאל"כ מקרי יכול להזימה כעדות דבן גרושה ותו כתב דלקו מל"ת דבממון ניחא דא"א להזימם דהודאת בע"ד כמאה עדים דמי [אף דבקנס ל"מ הודאת בע"ד, לחיוב העדים דיינינן מצד גוף הענין דקנס דבר שבממון הוא] אבל למלקות אין הודאתו מועלת כיון שהעידו שקר ולא דמי לעדות ב"ג דמיקרי יכול להזימה כיון דלקו דשאני התם דמרבינן מלקות דידהו מוהיה אם בן הכות הרשע ומסתבר לאוקמי קרא היכא דאי אפשר לקיים כאשר זמם לעולם אבל עדות גניבה דלולא הודאתו אפשר לקיים כאשר זמם כו' ע"ש. והנה לדרך הב' דנענשין מל"ת רק כאשר זמם ליכא משום דבממון הודאת בע"ד כמאה עדים, א"כ י"ל דבהביא עדים שחייב או מלקות יענשו העדים מכאשר זמם כיון דלעונש מיתה ומלקות ל"ש הודאת בעל דין וממילא דאפשר להעניש הנידון ע"פ עדותם. אך לדרך הא' דלא לקי אולי י"ל דכמו דאף דאסור להעיד שקר לחובת האדם בממון גם כשרוצה בזה מ"מ לא הענישה התורה בזה להעדים, י"ל נמי דכשהביאם להעיד שחייב מלקות ומיתה דאין להעניש העדים כיון דרצה הנידון שיעידו וע"פ באו וממילא ל"ח עדות. אך י"ל גם לדרך הא' דעדות שקר בר עונשין הוא אף שהבע"ד הביאם וברצונו והא דלא לקו מל"ת הוא משום דהוי לאו שאין בו מעשה וכעין שכתב בפתח הבית סי' כ"ח לצדד דבהוזמו קודם גמ"ד דלא מקיימו בהו כאשר זמם לא לקי מל"ת דלאו שאין בו מעשה רק דרחמנא גלי מוהיה אם בן הכות הרשע זה דוקא במקום ששייך הזמה ע"ש. וה"נ כיון דלממון ל"ש הזמה כשהביאם בעצמו דהודאת בע"ד כמאה עדים ממילא לא לקי מל"ת שאין בו מעשה [ולהצד דלקי אולי י"ל כיון דל"ת ניתן למלקות היכא דשייך הזמה [עי' מכות דף ד' ע"ב] לקי גם באינו בדין הזמה וכעין שכתב המגיד משנה פי"ג משטרות להרמב"ם דלאו שאפשר לעבור עליו במעשה אף בלא עשה מעשה לקי ע"ש. וה"נ כיון דל"ת לקי עליו אף שאין בו מעשה במקום ששייך הזמה כדילפינן מוהיה אם בן הכות הרשע מלקי נמי עליו אף היכא שאינו בדין הזמה] וא"כ בל"ש משום הודאת בע"ד כמו בהביאם להעיד עליו שחייב מיתה או מלקות יתחייבו העדים גם מכאשר זמם וצ"ע:

< עמוד קודם · עמוד הבא >

מעבר לתחילת הדף