אילת השחר/בבא קמא/לא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
כובע ישועה
אילת השחר

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png לא TriangleArrow-Left.png א

דף ל"א ע"א

מכל הסוגיא מבואר דגם בהוזקו בו יש לחייבו משום אדם המזיק, ולמסקנא גם השני שהי' לו לעמוד ולא עמד חייב משום אדם, ומ"מ אין הראשון חייב משום כורה בור ע"י דהשני נתקל בו וכן ממונו דשני, וכבר הקשה זה בשלטי גבורים ולכאורה היינו משום דמה דיוצא חידוש מהסוגיא דכל הפושע יש בו דין אדם המזיק משום דגופו הזיק אע"פ שלא עשה מעשה, זהו חידוש בדין אדם, דאינו צריך שיעשה מעשה, אלא דגם בהוזקו בו יש בו דין חיוב דאדם, אבל בכריית בור צריך להיות כורה וזה רק ע"י מעשה בידים, ורק ממונו יש לחייב משום פשיעתו שנעשה בור אבל מה שאינו ממונו לא מתחייב אא"כ הוא כורה בור, ולפי"ז בהוזקו בו אינו נקרא שעשה מעשה אלא דגם בלי עשיה חייב אדם המזיק, ומ"מ צע"ק דהא אין גזה"כ מיוחד דזהו נקרא אדם ואיך מסברא בעלמא נדע דאדם חייב בלי מעשה.


תוד"ה וקתני. וא"ת כי מוקי לה נמי כשעמד לפוש וכו'. צ"ע דהא לעיל ביארו דבאמת לא איבעי לי' לאיזדהורי כיון דלפעמים לא רמיא כשלדא אלא דמ"מ פטור כשעומד לכתף דאורחי' בכך, משא"כ כשעומד לפוש ודאי חייב, כיון דאין לבעל חבית לאיזדהורי ובעל הקורה פשע. ונראה דמה דפטור כשעומד לכתף כשלדא אינו משום אנוס אלא דכל מה דאורחי' לעשות ויש לו רשות אז מוטל על בעל החבית לאיזדהורי, נמצא דהא דפטור במכתף כשלדא דטריד ולא הי' לו להזהיר אינו משום אנוס, אלא דכיון דיש לו רשות והוא טריד ממילא על הבעל החבית להזהר, ולכן הקשו שפיר דגם בלפוש יפטר מחמת שעל בעל החבית לחשוב אולי לכתף, ובתירוצם הוסיפו דלכתף ג"כ אורחי' להניח כשלדא ואין לו להזהיר, היינו מחמת דטריד, דלולא זאת הי' חייב דאינו אנוס לעשות כשלדא. (מהדו"ק)

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א