אילת השחר/בבא קמא/יד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
רש"ש
כובע ישועה
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


אילת השחר TriangleArrow-Left.png בבא קמא TriangleArrow-Left.png יד TriangleArrow-Left.png א

דף י"ד ע"א

אילימא לא לזה ולא לזה כלל אלא דאחר והא בעינא ובער בשדה אחר וליכא. והיינו דלגבי שן ורגל אין לחייבו כה"ג, אבל לגבי קרן לא קשה לי' למה חייב, משום דקרן מחויב בכל רשות חוץ מרשות המיוחדת למזיק כמו שהוכיחו מכאן הרא"ש והנימוק"י דאז יאמר לו ברשותי מאי בעית, אע"ג דגם ברשות שאינה של שניהם יאמר לו כי אין עלי לשמור שורי לגבי מקום שאין לך רשות להכניס שורך, ואע"פ שגם לי אין רשות להכניס שורי מ"מ הא זה לא נוגע לגבי להזיקך ולמה מוטל עלי לשמור במקום זה, מ"מ לא אמרינן כן, ולא דמוטל עליו לשמור גם במקום שאין להניזק רשות בו, וע"כ דברשות המזיק מה שפוטרו הוא משום דיש להמזיק רשות, ואע"ג דהלשון ברשותי מאי בעית משמע דעיקר הטעם מחמת דלהניזק אין רשות, מ"מ עיקר הטעם אינו זה אלא מחמת דלהמזיק יש רשות.


תוד"ה לא לזה. ול"ג כמו שכתוב בספרים ולזה ולזה בשוורים דא"כ גבי שן לא הי' לו ליחשב חצר הניזק כיון שיש רשות לכל חד וחד להכניס שם שורו. וברש"י מבואר דגרס כן שיש רשות להכניס השור, אלא דבנימוק"י ביאר דבזמן שיש להניזק רשות להחזיק פירותיו אין רשות אז להכניס שוורים ולכן הוי חצר הניזק, והק' ע"ז בחזו"א סי' י"א סק"ב דלפי"ז למה קורא התנא להאי גוונא לזה ולזה לשוורים, דמה איכפת לן דמה שבזמן שאין פירות מכניס שם שוורים, וזה צריך להיקרא רשות לפירות ולא לשוורים.

וברא"ש כתב דאע"ג דאז יש להם רשות להכניס השוורים מ"מ לגבי פירות הוי רשות הניזק. וצע"ק לסברת הרי"ף דהביא הרא"ש בריש פירקין דשו"ר פטורין דאורחייהו לילך שם והא גם כאן הוי בזה כברה"ר ולמה יתחייב, וע"כ דזה סתם גזה"כ, ולעיל משמע דהרא"ש ס"ל כהרי"ף ז"ל. והעירוני להוסיף דהא מכח זה הבין הרא"ש דלהרי"ף אם דרסה על קורה המונחת ברה"ר והוזקו עי"ז כלים שברשות הניזק יהי' פטור משום דאורחייהו, א"כ ה"נ כאן דיש להמזיק רשות להיות שם לא עדיף מאם השור עשה פעולה ברשות שניהם, אבל הוזקו פירות ברשות שיש רק לניזק להיות שם וכה"ג הי' לו להפטר, ועל הרי"ף גופא דג"כ גריס דלזה ולזה לשוורים אין כל כך סתירה, דאפשר דהרי"ף יפרש כהנימוק"י דבזמן שאין פירות יש להם רשות לשוורים, עכ"פ להרא"ש אם ס"ל כהרי"ף צ"ע למה כאן חייב באם יש רשות לפירות רק לניזק ולשוורים יש רשות גם להמזיק להיות באותו זמן שם.

ועיין ביש"ש דהא דיש לו רשות מחמת תנאי השותפות רק לשוורים שאני, דאז הו"ל כהתנה דיש לו רשות, אבל מוגבל רשותו בתנאי שישמרנו מלהזיק פירותיו, דאם יזיק יתחייב על אכילת הפירות שם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי אילת השחר מונגשים לציבור במסגרת 'אוצר הספרים היהודי השיתופי' לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של רבנו אהרן יהודה ליב ב"ר נח צבי. הזכויות שמורות לבני רבנו יבלחט"א