אור שמח/תפילין/ג
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
שמונה הלכות יש במעשה התפילין כו' ושיהיה בעור של ראש צורת שי"ן מימין ומשמאל.
הנה לפנינו בגמרא שבת דף ס"ב אמר אביי שי"ן של תפילין הלמ"מ ואמר אביי דלי"ת של תפילין הלמ"מ ואמר אביי יו"ד של תפילין הלמ"מ וכן פרש"י באורך בדף כ"ח דכולהו הלכה למשה מסיני. אמנם בתוספות כתבו דלא גרסינן הך דדלי"ת ויו"ד מדאמרינן בדף כ"ח ההוא מלמען תהיה תורת ד' בפיך נפקא, אלא לעורן והאמר אביי שין של תפילין הלמ"מ, ותו נפיק מקרא דתורת ד' בפיך אלא לרצועות והא"ר יצחק רצועות שחורות הלמ"מ, ומתרץ נהי דגמירי שחורות טהורות מי גמירי, הרי דברצועות אין אותיות של שם. ונראה ליישב הגירסא. דנתבונן נא אם יקשור אדם בשבת תמונת אותיות בעור האם יתחייב משום כותב אם יתרו בו משום כותב ודאי דאינו חייב דלאו דרך כתיבה בכך, וגדולה מזו אמרו בטוה על העזים אף ע"ג דכתיב טוו על העזים ורחמנא קריא טוויה גבי משכן אין דרך טוויה בכך, כמו כן הכא אע"ג דכתב הוא אין מלאכת כותב בדרך זה ולא מיקרי כותב גבי שבת רק חייב משום קושר אם יתרו בו משום קושר, אמנם דהוי כתב לענין דמיקרי תורת ד' שפיר מקרי כתב, אבל נתבונן דגבי כותב בדיו, ובסיקרא כו' אמרו דאם אינן נהגין זה עם זה כמו בכותב על שני כותלי הבית פטור משום דאינו חיבור זה לזה והוי כל אות בפני עצמו וכאילו כתב אות אחת, אם כן איך יתכן לאמר דהוי בכלל תורה מה דנצטרפו השי"ן שבבתים והדלת שברצועה באחורי הראש והיו"ד שבקשר של יד כיון דאינן נהגין זה עם זה וכל אחד בפני עצמו וגם בכתב גמור בכה"ג פטור לגבי שבת בודאי דאין זה בכלל תורה [ולכן אתי שפיר מה שהקשה במרדכי דאמאי מותר להתיר הקשר יתחייב משום מוחק השם דלפ"ז אין בו צירוף כתב דיתחייב משום מוחק, רק איסור דלמחוק השם נפ"ל מלא תעשון כן ואין כתוב מחיקה רק כל שסותר מידי דקדושה וא"כ נשאר קושיא לדוכתא ואכמ"ל] אבל על השי"ן שבבתים טעמא דחשוב תורה ופריך דתיפוק ליה דיהיה מעור טהור מקרא דלמען תהיה תורת ד' בפיך משום דכותב אות אחת גמטרי' בן בתירא מחייב ואף חכמים דפליגי מכל מקום מודו דכתב הוי לענין תורה וכדאמרו אמוראי מנין ללשון גמטריא מן התורה אנכי כו' נמרצת נצטדק כו' רק לענין שבת לא הוי דרך כתיבה בכך וכמו קושר בעור בשבת צורת אותיות כו' ואם כן השי"ן שבעור הבתים של ראש לא גרע מכתב אות אחת גמטריא דהוראתו גלויה במה שנכתב בעור הבית של ראש דמאי ענינו אם לא להורות על שם שי"ן דלת, וכל שהוראתו גלויה הוי ככותב אות אחת ונקודה לרמוז על גמטריא שלו, וזה רק בראש התיבה דאילו בירט הטית מנטתה הוא הראש דנון הוא מאותיות האמנתיו יטה נטה הטה אטה ולכן שפיר פריך רק על של ראש דתיפוק ליה מלמען תהיה תורת ד' נפקא דטהורות בעי, אבל הך דרצועות לאו בכלל תורה הוי כיון דאינן נהגין כאחד וזה ברור בס"ד.
אמנם רבינו נראה דלא גריס רק שי"ן של תפילין הלמ"מ כפי גירסת תוספות, ודלת בקשר דכתב להלכה הוא מדאמרו קשר של תפילין הלמ"מ וזה על קשר של דל"ת וכמו שאמרו על קרא דוראית את אחורי מלמד שהראהו קשר של תפילין אבל קשר של יו"ד לא זכר בההלכות ודו"ק.
יב[עריכה]
רחבה כאורך השעורה.
נ"ב מדרש ילמדנו פרשה בא.
יט[עריכה]
ולעולם כו' פני הרצועה למעלה.
נ"ב דרב הונא איתהפיך ליה רצועה ויתיב בתעניתא מוע"ק.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |