אור שמח/שבת/כב

אור שמח ‏ שבת כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

אמבטי של מרחץ כו' אבל נותן הוא מים חמים לתוך אמבטי של צונן.

אזיל בשיטת רבו הרי"ף שדחה הך דפסק רב נחמן כר"ש בן מנסי' משום דסבר דר"ש ב"מ אזיל על רישא דצונן לתוך חמין בכוס וזה נדחה מהך דרבא שם דפוסק כב"ה וטעמו דמדקאמר הגמ' מי סברת רשב"מ אסיפא קאי לא ארישא קאי מוכח דכך הוי מקובצין דרשב"מ קאי ארישא אבל בסיפא ליתן חמין לתוך אמבטי של צונן כו"ע מודו כן כתב רבינו אשר.

אולם יתכן שיצא להם מהא דתני' בתוספתא עירובין פרק ח' רשב"מ אומר שתי בריכות אחת של חמין ואחת של צונן נוטל את הפקק מבנתיים כדי שירדו חמין לתוך הצונן וצונן לתוך החמין משום דדוקא צונן מועטין לתוך אמבטי של חמין אסור דמכוין לחממן אבל כי רוצה שיתערבו זה בזה מותר ולכך לא מצינן לפרש דרשב"מ אסיפא ואוסר באמבטי אף חמין לתוך צונן דא"כ איך שרי הכא היינו אמבטי היינו בריכה לדינא כמבואר שבת מ' ודו"ק.

י

מערב אדם מים ומלח כו'.

הנה סבר רבינו דהוא שבות דמבשל ולא כדפירש"י משום מעבד משום דרבא אמר אין עיבוד באוכלין להכי פי' רבינו משום דהוי שבות דמבשל ופשוט. וכן אין צביעה באוכלין וכמו דתנן נותנין ביצה במסננת של חרדל יעוין רש"י שם דף קל"ט. והא דמחייב רב משום צובע בשוחט התם לא ניחא לי' בצבע הדם אלא כדי שידעו שנשחט היום והדם אינו נאכל משא"כ הביצה שיורדת למסננת נאכלת עם התבשיל. אולם רבינו פירש שם ענין אחר שלא ניתן הביצה לתוך תבשיל למראה ודו"ק.

יד

אסור לראות במראה של מתכת כו' ואפי' קבוע בכותל.

פסק כרבה דלא מפליג בגזירת שבת ולא אמר דאדהכי והכי מידכר ולקרות לאור הנר אפילו גבוה כמה אסור ובכתובים על הכותל ומדלי אסור ודוקא בחקוקין שרי לקמן פרק כ"ג הל' י"ט יעו"ש וזה דלא כהך שנוי' דפרק המוצא תפילין באסקופה ארוכה דאדהכי כו' מדכר יעו"ש במאור אמנם באינה של מתכת דצריך להביא דבר אחר לא חיישינן ולשמא יתלוש ביד לא חששו דאינו אלא משום שבות וכמו דאמרו חכמים בפרק המצניע.

אמנם בירושלמי פרק במה אשה אמר טעמא דההין דאסר פעמים שהיא רואה נימא אחת לבנה והיא תולשתה והיא באה לידי חיוב חטאת ולומר דסבר כר' אליעזר דמחייב בתולש ביד לא מחוור [ואולי דבמלקט לבנה מתוך שחורה סובר ירושלמי דרבנן מודו לגמרי דתולש חייב כדמשמע פשטא דברייתא ומודים חכמים לר"א כו' שאפילו במלקט ביד ודלא כרש"י ורבינו לעיל פרק ט'] ומסתברא דירושלמי גזר שמא תטול כלי ותחתוך בכלי ולא אמרינן דאדהכי והכי שתלך להביא כלי מדכר ואזיל לטעמי' דגבי נתינת צמר ליורה סוף פ"ק אמר והוא שתהא היורה עקורה אבל אם היתה היורה קבועה אסורה מפני שהוא מתירא שמא מיתאכיל צבעו והוא מוסיף מוי ולא אמר דאדמייתי מוי מידכר וכן אמר בירושלמי פרק כירה דלכך מולייר שאינו גרוף אין שותין הימנו בשבת מפני שהוא עשוי פרקים פרקים והוא מתירא שמא מיתאכיל דיבוקו והוא מוסיף מוי אלמא דחשש שמא יביא מים ולא אמרינן דאדהכי והכי מידכר אמנם יש לומר דגם בבלי מודה בהנך דזמנו בהול ואדם בהול על ממונו לכן חשש שמא יביא מים. משא"כ במראה דלא בהיל למילקט לבנות שלו או להשיר נימין המדלדלין שאין חשש בהארכת זמן לכן לא חייש שמא יביא כלי או תער דאדהכי מידכר ופשוט ולפ"ז אסור להעמיד טיימאשין מע"ש משחשיכה שמא כשישתה מתיירא שמא מתאכיל דיבוקו והוא מוסיף מוי דכו"ע מודו וכדפרישית ודו"ק.

טו

והסוחט כסות חייב מפני שהוא מכבס.

נ"ב ירושלמי והסוחט והמכבס מלאכה אחת הן וכן בתוספתא הביאה ההמ"ג לעיל פ"ט.

יח

אבל סכין ומקנחין כו'.

נ"ב מפורש כן בתוספתא פ"ד ובירושלמי סנהדרין פרק חלק וכן הגירסא בדפוס וויניציא ש"י.

כד

ומותר ללבוש בגדים חדשים כו'.

נ"ב ירושלמי כלים מבית האומן לובשן ואם יתקרע יתקרע.

כז

חייב משום בונה כו'.

נ"ב ירושלמי ריש פרק ר"א דתולין וביצה ל"ב.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.