אור שמח/שבת/ו

אור שמח ‏ שבת ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ח

ולא אסרו בכ"מ שימתין וכו'.

נ"ב עיין פירוש המשנה במכשירין פ"ב משנה ו'.

ט

דבר שאינו מלאכה ואין אסור לעשות בשבת אלא משום שבות מותר לישראל לומר לעכו"ם וכו' מפני מצוה.

ויש חולקים ואומרים דמילה שאני דניתנה שבת לידחות אצלה אבל בשאר מצות אסור. ההמ"ג. וצ"ע מהך דתניא עירובין צ"א אר"י מעשה בשעת הסכנה והיינו מעלין ס"ת מחצר לגג כו' לקרות בו א"ל אין שעת הסכנה ראיה, הרי דלצורך מצוה מותר אף שבות בעצמו. ואפשר דמצוה דרבים שאני דקריאת ס"ת הוי מצוה דרבים וכמבואר ברכות מ"ז דר"א שחרר עבדו והשלימו לעשרה ועיין תוספות ורא"ש שם, ודוחק, ועוד נפרוך מהא דתניא פרק לולב וערבה (מ"ג) פעם אחת חל שביעי של ערבה להיות בשבת והביאו מורביות של ערבה מע"ש והניחום בעזרה והכירו בהן בייתוסין ונטלום וכבשום תחת אבנים. למחר הכירו בהן עמי הארץ כו' ופרש"י תחת האבנים. ויודעים הם בחכמים שלא יטלטלו למחר האבנים. הרי דמצוה דרבים של נטילה ערבה במקדש דהוי דבר תורה או הלכה למשה מסיני ואפ"ה אינו דוחה טלטול האבנים בשבת ושבות דטלטול אינו נדחה מפני מצות עשה דרבים.

ולכאורה יפלא. דמילה שכן היא בעצמותה דוחה שבת אין מטלטלין אזמל דרך גגין וקרפיפות כמבואר פרק ר"א דמילה. ולקרות בספר תורה הביאו דרך חצירות וקרפיפות ואולי תמן בשכחו איזמל מע"ש שהיה להם להביא מע"ש לכן אין מביאין דרך חצירות משא"כ בשעת הסכנה שלא הי' באפשרי להביא הס"ת מע"ש שלא יודע לאויבים וזה דחוק או אפשר דמילה איידי דחובת יחיד היא וחמירה גזרו טפי. אטו שלא יביא דרך רשות הרבים וכמו שגזרו על לולב ושופר וכי"ב משא"כ בקריאת ס"ת דמצות הקריאה היא ברבים ולא ביחיד ורבים מדכרי אהדדי ולא חששו שמא יביאו הס"ת דרך רשות הרבים ועיין תוספות ב"ק דף פ"א והגהות אשר"י פרק הדר סימן י"א וצ"ע, ועיין מג"א סימן ש"ז ס"ק ח' שהעיר מגמרא זו.

אולם לפי גירסת התוספתא אמר רבי יתכן דאמרו לו שאין מזה ראיה דבשעת הגזירה סמכו על יחיד במקום דרבים חולקים וזהו רבי שמעון שסובר דחצר וגג וקרפף רשות אחת הן וכדאמר פ"ק דנדה דף ט' כדאי ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק אע"ג דרבים פליגי עליה. וה"ה ה"נ סמכינן על ר"ש בשעת הדחק אע"ג דרבים פליגי עלי' וה"ה ה"נ דמדרבנן הוי. וכוותיה אשכחן במילי דשבת כרב דסובר במוקצה כר"י ואפ"ה סמך על ר"ש בשעת הדחק לטלטולי שרגא דחנוכה מקמי חברי בפרק כירה דף מ"ה. אמנם גירסת הירושלמי תמן ר' יהודא ולא גרס מחצר לקרפף כו' וזהו דלא כר' שמעון יעו"ש גירסא נכונה מאד ונסתרו דברינו.

אולם דא ברור שאין להתיר משום מצוה דרבים שבות דשבת כדאמרינן בהך דפרק לולב וערבה (ואין לומר דדוקא בהוצאה ברשויות דרבנן לא גזרינן. זה אינו דאשכחן לאביי דגזר בהוצאה טפי עיין תוספות שבת דף י"א ד"ה אמר אביי) ואין להקל בשבותין דשבת דחמירי כדאמר פ"ב דביצה שאני שבות שבת ועיין עירובין דף פ"ו ע"כ לא אמר ר"י אלא בסוכה דאיסור עשה הוא אבל שבת דאיסור סקילה הוא לא. וברשויות דרבנן קאמר עיין רש"י שם. אמנם צ"ע בגירסא הכתובה בעירובין דשאני בין שבות שיש בה מעשה לשבות שאין בה מעשה לפי גירסת ופירוש קדמונים דכיון דע"י עו"ג קיל ועיין בזה.

טו

ודבר ששם ישראל בעליו וכו' אסור להשכירו לנכרי כו'.

במתניתין סוף פ"ק דעבו"ז אף במקום שאמרו להשכיר לא לבית דירה אמרו כו' ובכל מקום לא ישכיר לו את המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו - כולהו רבוותא קדמאי הבינו פירושה דמשום איסור שבת אמרה המשנה וזהו מתניתא דרשב"ג בברייתא. אמנם לדעתי נראה כאן במתניתין פירושא אחרינא ומשו"ה לא אמר מאן תנא רשב"ג כו' כאורחא דגמרא. והפירוש הוא דהתוספות פירשו דבמקום שאמרו להשכיר אסרו לבית דירה אבל במקום שמוכרין וזה בחוצה לארץ מותר להשכיר אף לבית דירה ומפורש כן בירושלמי יעו"ש. וטעמא דמן התורה אינו אסור אלא בבית שישראל עצמו דר בה כמו לענין מזוזה. ורבינו נסים כתב דמה"ת אינו אסור כ"א בעבו"ז של ישראל יעו"ש ורבנן גזרו בעבו"ז דעו"ג ולכן בחוץ לארץ הקילו יעו"ש. וכיון שכן אתי שפיר הא דאמר ובכל מקום פירוש אף במקום שאמרו שמותר למכור וזהו בחוץ לארץ ושם שרי להשכיר לעו"ג לבית דירה אבל מ"מ לא ישכיר לו המרחץ מפני שהוא נקרא על שמו, פירוש והעכו"ם מכניס עו"ג להעמידה במרחצאות כמו ששנינו לעיל אבל בונין עמהם בימוסאות ומרחצאות. הגיע לכפה שמעמידין בה עו"ג ופירש"י דרך עו"ג להעמיד דמות עבודה זרה בבית המרחץ. וכן שנינו פרק כל הצלמים מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודטי כו' והיא נקראת על שם ישראל והויא כאלו הכניס הישראל למרחצו עבו"ז שלו והוא אסור מן התורה ולכן לא ישכיר וזהו מכוון המשנה. ובברייתא אמר רשב"ג דאף באופן שאין מכניס העו"ג עבו"ז למרחצו לא ישכיר לו מפני שהוא עושה מלאכה בשבת. והמשנה אפשר דסברה כרשב"ג ואיירי באופן שאין העו"ג עושה מלאכה בשבת או במקום דעבדי אריסותא במרחץ וכמו שכתב רבינו בפירוש המשנה וכאן שזה תלוי לפי המקומות. כן נראה לדעתי. אם כי רבותינו לא פירשו כן לדעתי מחוור לשון וסדר המשנה עיין. שיאמרו שהישראל העמיד העו"ג כדי שיתרבו הרוחצים לכן אסור אף בחוץ לארץ. וזה פשוט. אח"ז ראיתי שהמהרש"א העיר קצת בזה.

בההמ"ג. וכן כתבו ז"ל דעכשיו כו'.

נ"ב הם דברי רבינו בפירוש המשנה ע"ז עיי"ש.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.