אור שמח/קידוש החודש/ג

אור שמח ‏ קידוש החודש ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יא

היו עושין שני ימים מפני הספק.

דע דיום הכפורים לא היו עושים רק יום אחד אף במקום שאין שלוחים מגיעים, ולבד יחידים כמו רבא דהוה יתיב בתעניתא תרי יומא. ובירושלמי אמר תמן חשין לצומא רבה תרי יומי, אמר לן רב חסדא למה אתם מכניסים עצמכם לספק הזה. פירוש, דאיכא סכנת נפשות וחזקה אין ב"ד מתעצלין בו, דבזה הלכו אחר הרוב. שלא מצאו אלול מעובר. ובזה א"ש מה שדייק רבינו לקמן הלכה י"ח קודם חצי החודש שאין אנו צריכין לחוש רק ליום הכפורים שעשו במקום שהשלוחין מגיעין באחד עשר לחשבון ראיית העדים ומ"מ מקבלין עדותן ומקדשין למפרע שימצא שבמקום שלא היו השלוחין מגיעין היו עושין יוהכ"פ כדת, וזה כמעט בכל הגולה, וגם בארץ ישראל מקום שהי' יותר ממהלך שמנה ימים. לבד אחר חצי החדש שאז במקום שאין שלוחין מגיעין לא נתקלקלו שהיו עושים שני ימים מספק בזה חיישינן למועדות שבארץ ישראל שיהיו כדין. ודו"ק.

ובזה יתישב מה שהקשו בתוס' מדוע גבי שופר בזמן שבהמ"ק קיים לא היו תוקעין רק במקדש בשבת ובלולב היו נוטלין בשבת כל מקום שבקיאין בקביעא דירחא יעו"ש ולפי זה אתי שפיר, דבראש השנה עדיין יכולת אם יבואו עדים קודם חצי החודש אחר יוהכ"פ ויעידו שראו בזמנו לשנות ולקבוע רה"ש ביום שלשים ואשתכח דיתקעו ביום שאינו רה"ש וידחו השבת בתקיעת שופר בחנם, אבל בלולב שהוא אחר חצי החדש ותו לא ישתנה הקביעות וכיון דידעי בקביעא דירחא נוטלין לולב בשבת כמו במקדש וזה פשוט.

אמנם לשיטת רבינו דבמקדש נכלל גם ירושלים והיו תוקעין גם בירושלים בזמן שבהמ"ק קיים קודם תקנת ריב"ז אתי שפיר בפשיטות. כיון דברגל הכל עולין לירושלים וכל העם שם אלא חגרים ועורים וכי"ב לכן לא גזרו על הנך משום שמא יעבירנו כיון דידעי בקביעא דירחא ופשוט.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.