אור שמח/קידוש החודש/ד

אור שמח ‏ קידוש החודש ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

על שלשה סימנין מעברין את השנה וכו' ועל סימן זה סומכין ומעברין ואין חוששין לסימן אחר.

הראשונים השיגו ע"ז דת"ק סבר דעל התקופה לבד אין מעברין ולרשב"ג בעי בגמרא אם על התקופה לבדה מעברין ואיך שביק רבינו דברי חכמים נגד הספק אם רשב"ג פליג, ובאמת מפורש כן בפרקי דר' אליעזר פרק ח' וז"ל על ג' סימנים מעברין כו' הגיעו שנים ולא הגיע אחד אין מעברין כו' על העשבים ועל פירות האילן הגיע אחד ולא הגיעו שנים ומעברין את השנה על התקופה עכ"ל והכונה דמעברין כשהגיעו שנים ולא הגיע אחד אבל כשהגיע אחד ולא שנים אין מעברין. אך על התקופה לבדה מעברין כשיטת רבינו ובשביל שכמה הלכות קה"ח איתא שם סמך רבינו עליו.

ולהראשונים היתה הגרסא בדברי רבינו דעל תקופת תשרי אם אינה נופלת בחג ג"כ מעברין וכן האמת דלפי הגירסא שלפנינו חסר הדין אם תקופת תשרי מצרפין אותה לאביב כו' לעבר, ועיין באגרות רמ"ה הנדפס מחדש יעו"ש ומשום זה לא זכר רבינו בפרק ה' מהלכות תרומות הלכה כ"ה בקידום של מוצאי החג, ולא זכר דזה מוצאי חג של תקופה, מפני דלעולם החג הוא בתקופת תשרי דעל תקופת תשרי לבד ג"כ מעברין. אלא דהסופרים הגיהו בדברי רבינו.

ו

במפרש. מהו דתימא מעברין עד שיגיעו אילים כו'.

נ"ב אמת דמחוסר כפרה דזב עושה בטומאה יעוי' כריתות י' ע"א אבל אילים ליכא במחו"כ אלא כבשים במצורע.

יד

באו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח הרי אלו מקדשין את החדש ביום שלשים ויהי' כו'.

הנה פירש בגמרא כפירוש רבינו חננאל דמפרש דאין עושין יום השלשים לר"ח אדר שני דכיון שמקדשין ב"ד אותו יום לר"ח נמצא מתקדש למפרע מתחלת הלילה לחודש בפ"ע ואשתכח דאתמול כלה חדש אדר ותו עיברו השנה אחר גמר חדש אדר לכן סבר רבא דבטל העיבור ור"נ סבר דבדיעבד מקודש יום השלשים לר"ח ומעוברת השנה אבל לכתחלה לכו"ע אין עושין יום השלשים הזה לר"ח אדר שני. ורבינו לטעמיה דאמר פרק י"ח הלכה י"א דכל זה שאמרו ב"ד מעברין החודש הוא כשלא נראה בזמנו אבל אם נראה בזמנו אז מקדשין החודש עפ"י הראיה ואין מעברין לשום צורך לכן כיון דקיי"ל כרב נחמן דבדיעבד השנה מעוברת ומקודש תו הוי ככל הני דמעברין לצורך ואם יש עדי ראיה בזמנו אין מעברין החודש לכן דייק רבינו בלשונו הזהב ואם באו עדים אחר שעיברו והעידו על הירח דאז אין מעברין החודש לצורך ולכך ב"ד מקדשין יום שלשים לר"ח אדר שני ודו"ק.

טז

יראה לי שזה שאמרו חכמים אין מעברין כו' ובשביעית כו'.

פשוט דרבינו כוון לתרץ בזה הך עובדא דר"ש בן יהוצדק דאזיל לעבר שנה באסיה בשנת השביעית בפרק זה בורר דף כ"ו כמו שעמדו בתו' ומה שהקשו דאיך הלך לעבר השנה באסיה דהוי חוצה לארץ ואי משום דלא הניח כמותו בארץ הלא ר' יוחנן היה גדול מהם דר"ל קרי להו רועי בקר [לשון תו"ס יבמות ר"פ האשה שלום] אין זה כלום דכבר כתב רבינו לעיל פרק א' ואם היה אדם גדול בחכמה כו' וזהו שכתב שם ב"ד מחשבין בחשבונות כדרך שמחשבין האצטגנינים שיודעין כו' ובחולין דף צ"ה אמרו דשדר שמואל לר' יוחנן שתין עבורי דשתא אמר חושבנא בעלמא כו' הרי דלא היה בקי בחשבונות העבורים ואם כי הי' גדול בתורה מהם מ"מ מקרי לא הניח כמותו בארץ ישראל וברור.

וכן מסתבר דלהך תנאי דאין מעברין מוצאי שביעית א"כ שמיטה ויובל אחריו ומוצאי יובל אין מעברין ונמצא ג' שנים רצופות בלא עבור שנה וזה אי אפשר לכן ע"כ דמפני ג' דברים מעברין.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.