אור שמח/נזקי ממון/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
מעשה רקח
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


אור שמחTriangleArrow-Left.png נזקי ממון TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואם (אכלן) [אכלה אותן] ברה"ר פטור ואם נהנית משלמת מה שנהנית לא מה שהזיקה:

הנה באם נהנית הבהמה על ידי מעשה אחר שלא ע"י מעשה בהמתו מי משלם מה שנהנית, בזה נסתפקו רבוותא בתוספות פרק הגוזל עצים בהא דאמר רבינא הכא במאי עסקינן כגון דצמר דחד וסמנין דחד וקאתי קוף וצבעיה לההוא צמר בהנך סמנים, יש שבח סמנים ע"ג צמר כו' או דילמא אין שבח סמנים ע"ג צמר וא"ל לית לך גבאי כלום, דהקשו תוספות הא הוא נהנה מה שצמרו יותר מעולה בסממנים, ותירצו כיון דגופו אינו נהנה והבהמה לא עשתה מעשה אינו צריך לשלם מה שנהנית יעו"ש, ובש"ך סימן שצ"א העלה דבר זה בספיקא דדינא יעו"ש. ולכאורה קשה טובא לפ"ז מהא דאמרו בפרק המפקיד בההוא גברא דאפקיד כשותא גבי חבריה כו' סוף סוף מאי פסידא איכא והא קא משתרשי ליה כו' דהוי שכרא חלא, ומאי פריך הלא ממונו הוא השכרא אשתבח על ידי הכשותא דחבריה לא ע"י מעשיו ולא ע"י מעשה בהמתו ואמאי ישלם. אמנם ז"א, דהנה מצינו המזיק ממון שאין לו תובעים פטור וכן אם נהנה מממון שאין לו תובעים פטור דהאוכל מתנות כהונה פטור, ובכ"ז אמרו באנסו את גרנו מבית המלך אם בחובו דחייב לעשר משום דקא משתרשי ליה, הרי דכיון דהוא היה חייב ליפרע ונפרע את חובו בהממון ששייך לכהן וללוי ונשארו מעותיו בידו, הוי כמו דאיתנייהו בעינייהו, דהתמורה של המתנות כהונה נשאר תחת ידו הוי כמו דגוף המתנות נשאר תחת ידו, ובאיתנייהו בעינייהו מוציאין מידו בעל כרחו יעו"ש, כן הכא נמי כיון דמשתרשי דשלו נשאר תחת ידו, הוי כאילו הנך כשותא איתנייהו בעינייהו, דמה לי אם התמורה נשאר תחת ידו או גוף הדבר איתא תחת ידו, וזה פשוט:

וראיתי שעיקר מקור שיטה זו נובע מסוגיא דתמן דמסיק רב אשי בכיסי ומשלם ליה דמי כיסי, ונדחקו רבנן בתוספות הא לפ"ז לא היה שוה יותר ואמאי משלם לו ומאי שקיל וטרי בזה, ותירצו דלמאכל בהמה היה שוה יותר או ע"י ריכוך. ולפי שיטה זו א"ש טובא, דפירושו דכשותא דבעל הבית הוי כיסי וא"כ הא לא משתרשי ליה רק בדמי כיסי וכזה משלם ליה, אבל מה ששוה יותר מדמי הכיסי הגם דנהנה בעל השכר הלא זה רק הנאה בלא משתרשי ליה ששכר שלו הושבח יותר לא ע"י מעשיו ולא ע"י מעשי ממונו ולכן פטור מלשלם וזה נכון. ומצאתי בשיטה מקובצת שפירש כן דקאי על כשותא דבעה"ב אך נדחק בטעמו מדוע אינו משלם מה ששוה שכר שלו יותר, ולפי מה שבארנו א"ש:

אמנם אם נאמר דהכישות של בעל הבית היה מעורבב בכיסי או לא היו שוים כל כך, א"כ אמאי לא הוי קפידא כי אמר ליה מהאי רמי הלא הוי כשני מינים דשל בעה"ב היו גרועים ושל המפקיד היו משובקים, ובשני מינים פירשו בתוספות דהוי קפידא אף כי לא א"ל מהאי לא תרמי, וא"כ יתחייב סרסיה לשלם, בשלמא לפי רבוותא יכול להיות דשל שניהם הוי בכיסי, אבל למאי דפרישית דשל בעה"ב הוי בכיסי ושל המפקיד היו משובחין הלא יש קפידא. אולם ראה בלחם משנה פ"ד מהלכות פקדון שפירש דאע"ג דהוי קפידא מכל מקום השליח טעי בזה וסבר דלא הוי קפידא, וצריך לומר דגם זה חשיבא אונס כעין גניבה ולכן פטור הסרסיה אע"ג דהוי מזיק בידו לכשותא דמפקיד ודוק. אח"ז ראיתי מש"כ בזה במחנה אפרים הלכות נזקי ממון, אמנם דברינו ברורים:

ולפ"ז יש לדון בהכניס פירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ואכלה בהמתו של בעה"ב מי אמרינן דמשלם בעה"ב מה שנהנית, או דילמא זה לא מיחשב שמעשה בהמתו גרם כיון שהוא המכניס פירותיו גרם והוי כאילו הוא המכניס האכיל פירותיו לבהמתו, וגריעי מינה, דאילו המאכיל פירותיו לבהמתו כיון שהוא מתכוין להשביח הא מחוייב לשלם לו הוצאותיו כדין יורד שלא ברשות, והכא הוי כאילו אחר נתן פירותיו של זה והאכיל לבהמת בעל החצר כיון שלא נתכוין להשביח. ופוק חזי בפרק הכונס אבל אכלה פטור מ"ט הוה לה שלא תאכל דפריך ע"ז לאזוקי היא אחרינא מי כו' היינו שבעל הגינה לא פשע מאומה רק שנפלה באונס לגינתו, אבל כה"ג שמכניס פירותיו שלא ברשות לחצר חבירו, אימור דלא מיחשב כלל למעשה בהמתו רק המכניס גרם ואף מה שנהנית אינה משלמת:

ואם נאמר כן, וכמו דרבינו לקמן בהלכה י"ד לא הזכיר דבעל החצר משלם מה שנהנית, א"ש ומדוייק לשון הברייתא בפ"ק דף י"ד כל שהוא רשות כו' למזיק ולא לניזק פטור מכל, וברישא מדייק הגמרא שם על הכל לא תני אלא חייב בכל כו'. והנה לשון פטור מכל לא מדייק על הכל לא תני, דקמ"ל שפטור גם מחצי נזק דברה"ר חייב, אבל אי תני על הכל ג"כ ידענא דעל תם נמי קאי דפטור ברשות המזיק, ומזה נראה דפטור מלשלם גם מה שנהנית וזה פטור מכל דבחצר השותפין והבקעה משלם מה שנהנית על השן ובחצר המזיק אף מה שנהנית אינו משלם וזה דיוק נחמד, וצ"ע לדינא:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.