אור שמח/מעשה הקרבנות/י

אור שמח ‏ מעשה הקרבנות י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

וכן אכילת שירי מנחות מצות עשה כו'.

נ"ב ולחם הפנים איקרי מנחה לקמן פרק י"ב הי"ט ובמשנה פ"א משקלים מ"ד היך נאכלין כו' ולחם הפנים כו' ונכלל אכילתן בכלל כל מנחות והוי חלק מהמצוה לכן לא מנאן רבינו בפני עצמו:

ו

השלמים נאכלין ביום הזביחה וכל הלילה וכל יום המחרת כו'.

הרמב"ן בפירושו עה"ת כתב מפשט הכתוב דעיקר מצותו שיהא נאכל ביום זביחתו רק אם נותר למחרתו יאכל יעו"ש, וראייתו מהתו"כ אינו מוכרח דפירוש שיכול שיהא המצוה להותירו ולאוכלו בשני הימים ת"ל והנותר אם הותיר הותיר אבל מצותו שוה כל הזמן. אמנם נ"ל דבזה פליגי הרז"ה עם הראב"ד בפרק תמיד נשחט לריו"ח בן ברוקא דמחו"כ בשאר ימות השנה טובל ואוכל בקדשים לערב, דפירש הרז"ה בקדשים של ערב היינו שהשלמים הן של אתמול אבל בשלמים דהיום דיכול לאוכלן למחר לא שרינן ליה להביא אחר התמיד משום דמצותו שיהא נאכל כל זמנו שוה. והראב"ד בהשגותיו מפרש דאוכל לערב אבל השלמים הן של היום שיכול לאוכלן למחר ובכ"ז שרינן ליה להביא קרבנו אחר התמיד כדי שיאכל לערב וטעמו משום דעיקר מצותו שיהא נאכל ביום זביחתו ורק אם נותר למחר אוכלו למחר לכן שרינן ליה לעבור על עשה דהשלמה ושיטת רבינו מורה כהרז"ה, והראב"ד דעתו כהרמב"ן. והנה להרמב"ן א"ש מה דלא עשו חכמים סייג בקדשים הנאכלים לשני ימים להיאכל עד חצות, כיון דעיקר מצותו ביום ראשון ודוק:

יב

חתיכה של קדשי קדשים או של פגול או נותר כו' אסורות לזרים כו'.

אחר העיון בפהמ"ש ביאר רבינו דהחתיכות ניכרות דאל"כ הוי דבר חשוב וחתיכה הראויה להתכבד ולא בטלה וכשיש כאן יותר מששים נגד החתיכות רק המכוון דבקדשים הוי דינו כמו בתרומה דשיעורן במאה ואחד [במין במינו] וכמו שמבואר לקמן הל' פסולי המוקדשין פרק ו' בסופו לכן בפיגול ונותר פליג ר' שמעון וסבר דאין זה דומה לאיסור קודש דליבעי נגדו שיעור מאה ואחד לכך, מתיר גם לזרים ורבינו לקח מהמשנה את התמצית דגם איסור קדשי קדשים דאיכא בהו בעי שיעור מאה ואחד אבל לכהנים שרי, דלגבי איסור פיגול ונותר הוי ככל האיסורים שבתורה דדינן בששים ולא למדנו שיעור מאה ואחד מתרומה רק באיסור דשייך בתרומה כמו איסור מאה ואחד לזרים וכן לטמאים דשייך בתרומה אבל לא לענין פיגול ונותר דלא שייך בתרומה בטל בששים וזה ביאור דברי רבינו לעומקן ור"ש ורבנן פליגי אי איכא איסור זרות גם בפיגול ונותר ודו"ק.

יז

וכן אשה ואנדרוגינוס אין חולקים להם בקדשי המקדש.

מפרש הך דאמרו ביבמות פרק הערל דף ע"ב אנדרוגינוס אוכל בתרומה ואינו אוכל בקדשים פירוש שאינו חולק בקדשים ויעוי' רש"י שם.

כ

וכל שאינו ראוי לעבוד אינו ראוי (לאכול) חוץ מבעל מום.

נ"ב חושש אני שט"ס נפל וצ"ל אינו ראוי [לחלוק] והוא לשון המשנה ר"פ טבול יום הני תרי כללי בהדדי כל שאינו ראוי לחלוק וכל שאין לו חלק בבשר כו' וזה העתיק רבינו באלו הלכות וא"ש דקטן אינו חולק. וזה שכתב רבינו חוץ מבעל מום הוא מתירוץ הגמ' (דף ק"ב ע"ב) בעל מום רחמנא רבייה. וזה נראה לאמת ועיין לח"מ ודוק:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.