אור שמח/מעשה הקרבנות/ה

אור שמח ‏ מעשה הקרבנות ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ושלמי צבור הוקשו לחטאת כו' לפיכך הן קדשי קדשים כחטאת.

פירוש דנאכלין בעזרה ואינן נאכלין רק לזכרי כהונה ואינן נאכלין רק ליום ולילה (לקמן פ"י ה"ג ז'), נשחטין במקום שחיטתה, פירוש דסמיך רבינו על דרשה דתורת כהנים פ' צו על קרא דזאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העולה תשחט החטאת כו' קדש קדשים היא לרבות זבחי שלמי צבור שלא תהא שחיטתן אלא בצפון ומקיש שלמים של צבור דקדש קדשים הן להא מילתא דטעונין שחיטת צפון דזה נוהג בהן מצד שהן קדש קדשים וכן דריש גם על קרא דזאת תורת האשם קדש קדשים הוא במקום אשר ישחטו את העולה ישחטו את האשם, ולא הוי למד מלמד דחטאת ואשם גופייהו מקיש הכתוב לעולה, ושלמי צבור מקיש לחטאת ואשם, דעל זה הקדים רבינו וכשם שהחטאת נקראת קדש קדשים כך העולה נקראת קדש קדשים וא"כ כי כתוב קדש קדשים לרבות שלמים שהן קדש קדשים דנשחטין בצפון אקשינהו לעולה דכתוב בהך קרא במקום אשר תשחט העולה ומעולה ילפת ואיתקוש חטאת ואשם ושאר קדשי קדשים לעולה ולא הוי רק חד למד, זה בירור דבריו ולשונו מזוקק כזהב:

ד

בכס"מ, ומ"מ מ"ש רבינו אפילו אחורי ההיכל כו'.

נ"ב גמרא מפורשת שם (דף נ"ה) אחורי בית הכפורת מאי כו' לול היה פתוח ועיין רש"י שם:

ה

אבל הפרוכת שעליו אינה פוסלת.

נ"ב ר"ל על פתח היכל כמבואר בהלכות כלי המקדש פ"ז הי"ז:

ט

וצריך שיהיה שם דם כדי טבילה כו'.

בגמ' מנחות פרש"י קבל מדם פרים כו' הנשרפין כו' שיעור ג' הזיות בכלי זה וד' הזיות בכלי זה והזה כו', וכן בתוספות. ופשוט דזה דוקא בחטאות הפנימיות אבל בחטאת החיצונה דאינה מעכבת רק מתנה אחת לא בעי רק שיהא שיעור מתנה אחת דלא גרע מנשפך הדם אחר שנתן מתנה אחת, לכן כאן בחיצונה כתב רבינו שיהא שיעור טבילה שלא יספג אבל אם לא קבל רק מתנה אחת וזרקו סגי ופשוט. ולעיל פ"ד ה"ח כתב וכל הזבחים שקבל דמם פחות מכדי הזייה לא נתקדש הדם, כייל גם חטאות הפנימיות ולכל חד כדין הזייה שלו זה המעכב בשעיר ופר הפנימים מ"ג הזיות ביוהכ"פ ואחד עשר בהע"ד וכהן משיח דבעי שיהי' בעת הזיי' בכלי אחד שיעור כל הזיות ואם המה בשני כלים לא נתקדש הדם, אבל אם קבל שיעור ג' הזיות בכלי אחד וד' הזיות בכלי אחד וחזר וערבן בכלי אחד קודם הזייה נתקדשו הדם ודלא כמו שפרש"י בזבחים (רק כפירושו במנחות) דבשעת הזייה לא היו בכלי אחד אבל בשנתן אח"כ לכלי אחד מהני ונתקדש הדם ולא הוי כנשפך ע"ג הרצפה או שנתנו לשמאל קודם קבלה, וטעמא דיליף מילתא ממילתא יעוין סוגיא דמנחות דמזה יליף לקומץ שקבלו בשני כלים, א"כ ילפינן מהא דמקבל דם הפר בכלי ודם השעיר בכלי אחר ומערבן לקרנות או למתן שבע לכו"ע ובפרט היכי דנשפכו דמים של הפר והשעיר קודם מתן מזבח הפנימי וצריך לשחוט פר ושעיר אחר ומקבל דמיהם בשני כלים ומערב אותם, ולכן כתב רבינו לקמן פי"ג הי"ג וקומץ שחלקו בשני כלים אינו קדוש וחוזר ומקדש, ויעוין משל"מ שם, וז"ב בשיטת רבינו בס"ד:

טו

כהן המשיח עצמו מקבל דמו כו'.

פירוש שאף שהוא בעצמו החוטא מצוה שיקריב בעצמו ועיין מנחות (דף ע"ד) דמצריך קראי דכשר להקריב החוטא עצמו וכש"כ פר העלם דבר של צבור דמצוה בכהן משיח שאיננו החוטא. וזה שאמרו סוף הוריות פר משיח ופר הע"ד של צבור כו' שיקדים מכפר למתכפר, פירוש שגם בפר הע"ד של ציבור הכהן המשיח מכפר ויבא זכאי ויכפר על החייב כדאמר סוף פ"ק דשבועות:

יז

הבכור והמעשר כו'.

נ"ב תוספתא ערוכה פ"ו דזבחים עיי"ש:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.