אור שמח/מכירה/טו

אור שמח ‏ מכירה טו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

מחזירו אפילו לאחר כמה שנים שזה מקח טעות הוא:

בההמ"ג ויש מי שכתב שאם היה הדבר שהלוקח יכול להבחינו לאלתר כגון שיכולין לנסותו ולא הקפיד לעשות כן והמוכר מכר לו סתם אינו חוזר ע"כ. הנה סברא זו מצאנו גבי מקח טעות בפרק ב' דבכורות גבי ישראל שלקח מן העו"ג גרוטאות ומצא בהן עבו"ז דאמר אביי רישא מקח טעות דלא ידע דהא לא יהיב ליה זוזי סיפא לאו מקח טעות הוא דכיון דיהיב זוזי איבעי ליה לעיוני כי משיך כו', ושם טעם אחרינא, דבכ"מ סמיך על המקח משום דהמוכר לא פירש ליה וכמש"כ הרא"ש פרק אלו טריפות יעו"ש, אבל בעבו"ז אצל העו"ג דאצלו לאו חסרון הוא דהוא מותר ליהנות מע"ז וכמו דאמר ר"נ ריש השוכר את הפועל פוקו וזבינו כל מה דאית לכו וכו' ואיתגיירו יעו"ש, ואדרבא אצל העו"ג חשיבא הע"ז טפי וכמו דאמרו פרק כל הצלמים דאם מכר לישראל מבטלה דאל"ה לא הוי מכר יעו"ש, א"כ הוה ליה לישראל לעיוני בהו אם איכא עבו"ז, אבל כאן אין ראיה לזה מסוגיא דתמן. ואף מרבא דפליג וסבר דגם סיפא הוי מקח טעות אין להביא ראיה לסתור סברת יש מי שכתב, דשם אמרינן ודאי לא ניחא ליה לישראל למעבד איסורא ולעבור על ל"ת דלא תביא תועבה אל ביתך משא"כ בשאר מקח טעות, ועוד דתמן אם הוי ידע הישראל הלא היה יכול לבטל ע"י עו"ג ולהתירה בהנייה לו ואיך נאמר דניחא ליה בהאי מקח שיפסיד המקח לגמרי דהוי ע"ז שבאתה ליד ישראל ולא מהני ביטול, לכן אין מסוגיא זו לא ראיה ולא סתירה, והתוס' כתבו שם ואע"ג דבשאר מקח טעות לא אמרינן הכי, שאני לוקח גרוטאות מיד עו"ג דאיבעי ליה לאסוקי אדעתא טפי שמא יש בהן ע"ז, כוונתם למש"כ משום דלא הוי מום אצל העו"ג המוכר ולכן לא הזכירו רבוותא קדמאי סוגיא זו ודוק:

ויש להעיר קצת שם, כיון דקיבל בדיני ישראל א"כ קנייתו הוי רק ע"י משיכתו להגרוטאות, א"כ הא במשיכתו עובר משום לא תביא תועבה וכו' אם תאמר דניחא ליה בהע"ז, והוי כחייבי מלקות שוגגין דלריש לקיש דאיירי לדידיה פטור מתשלומין, וכיון דכי תבע ליה בדינא לא מתחייב להחזיר דהא הוי מתחייב עי"ז מלקות דל"ת, א"כ עו"ג אינו קונה להמעות וחייב להחזיר המעות להישראל הלוקח. וא"כ כי אין העו"ג מחזיר עד שיחזיר לו הישראל הע"ז הלא מותר, וכמו שאם נגע עו"ג ביין של ישראל דשרי למישקל דמיה דמיקלי קלי מיניה אף דהעו"ג אינו רוצה ליתן בלא היין שרי יעו"ש בפרק ר' ישמעאל (דף נט), וכן כתב רבינו שם פרק י"ג מהל' מא"ס, מותר למכור אותו יין לאותו עו"ג. ואולי כיון דלא חזר ביה עד המשיכה תו קנוי למפרע מעת נתינת המעות ליד העו"ג דתו קם אדיניה דקני במעות. ובזה א"ש קצת מה דלא מסיק זה בעו"ג (דף ע) ואביי סיפא כו' הוה ליה לעיוני, דשם קאי הסוגיא אם נימא דמשיכה קונה בעו"ג ולא מעות, וא"כ יקשה למאן דפטר חייבי מלקיות שוגגין מתשלומין ואביי מפרש טעמו בפרק אלו נערות יעו"ש, דא"כ הוי ליה להחזיר וליקח המעות, אולם זה גופא אי עובר משום לא תביא בעי עיונא ויש להאריך ואכ"מ:

ודע דעד כאן לא אמר הרב המגיד דוקא כשעושה מעשה הקנין אז היה יכול לבדוק ומדלא בדק אמרינן דניחא ליה בהא, או שהוסיף מעשה הקנין כגון שקנה מידי דנקנה בכסף וכשמשכו אח"כ ובשעת משיכה היה יכול לבדוק אז אמרינן דגלי אדעתיה דניחא ליה, אבל אם החפץ ברשותו וראה המום ושתק לא אמרינן דמסתמא ניחא ליה דאין אדם מתפייס במומין ולכן כתב רבינו אבל אם נשתמש בו אחר שראה המום, ולא כתב דאם ראה ושתק תו אינו יכול לחזור, ואינו מוכרח מדברי רבינו דחולק על יש מי שכתב וכן מדברי הרי"ף שכתב דדין כדי שיראה לתגר או לקרובו לא נאמר רק באונאה אבל לא במום, דשם ג"כ אם לא עשה מעשה קניה לאחר שראה המום. ודלא כהמשל"מ, [וכדברי מצאתי במהרי"ט צהלון סימן ק"ה באורך] ובמקדש אשה שאין בה מומין ונמצאו בה מומין כתב רבינו פרק כ"ה מהלכות אישות שראה ושתק ונתפייס הכל או קודם האירוסין או קודם הנשואין יעו"ש וזה פשוט:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.