אורים/חושן משפט/קמה

אורים ‏ חושן משפט קמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) שאין העד מדקדק בזה. הטור כתב ע"ז לפיכך אם א' אומר חיטים וא' אומר קטניות אין מצטרפים דבהכי לא טעו אינשי עכ"ל והש"ך כתב דהמחבר השמיט דלשיטתו אזיל מ"ש בב"ה כיון דהוי מילתא דלא רמיה יש לטעות ג"כ כמו חיטים ושעורים וכדברי הטור כתבו תוס' והרא"ש ורי"ו ודעת הש"ך להסכים ולהשיג על הב"י דל"ש מילתא דלא רמיה דכיון דמכחישים זא"ז אלא שצ"ל שא' מהן טועה ובין חיטים לקטניות אין טועה וא"כ הוי הכחשה גמורה ועדותן בטלה ע"ש ועיין תומים דנכון עם הש"ך ואין בו פקפוק דגבי קטניות וחיטין דהוי עדות מוכחשת עד שתמהני מהב"ח שנסתפק בו מה שמפורש בתוס' ורא"ש וטור ורי"ו ומי יכריע נגדם אך אני מוסיף ספק עצום אפילו גבי חיטין ושעורים אם יש ב' כתי עדים דקיי"ל דמצטרפים אם מכחישים הב' עדים המעידים על שנה א' וז"א שעורים וכו' אם לא הוי עדות מוכחשת דכל הטעם שכתבו התוס' ב"ב דכיון דאינם על תשלומין מעידים אינם מדקדקים ובזה הוא על תשלומין ובאמת בתוס' יוכל לדחוק דלא כתב כן להלכה אבל מהגה' אשרי קשיא דהעתיק כן להלכה ע"ש באריכות:

(ב) אין מצטרפין כו'. עיין תומים שכ' דלפמש"ל סימן קמ"א דאם איכא קצת מוברין וקצת אינו מוברים לכ"ע אם הוא לא הוביר דהוי חזקה דהא יוכל לומר אנא מאותן שלא מוברים ע"ש ולפ"ז צ"ע דלמה סתם הרמב"ם דהא לא כתב דמיירי דאמרו לא כי א"כ אם קצת אינו מוברים להוי חזקה דהא לדברי שניהם הוי חזקה ויוכל להיות האמת עם הב' דהוא לא הוביר כלל ועמ"ש שם כי אין רצוני להכפיל אבל זה ברור בטור וברמב"ם ומחבר דבאתרא דמקצת מוברין ומקצת וכו' דאינו חזקה וכן כתבתי לעיל וכן דעתי כאן ודלא כב"ח דפי' לעיל דאיירי דמקצת מוברין אבל הנכון כמש"ל ע"ש ועיין ג"כ מ"ש הסמ"ע בזה באריכות:

(ג) שבשנה שמעיד וכו'. עיין תומים דכ' אם כת א' אמרה שאכל אג"ה והוביר ב"ד וב' אומרי' שהוביר אג"ה ואכל בד"ו אע"פ שמכחישין אם הוא באתרא דמוברי מ"מ איכא עכ"פ עדי חזקה אמנם באתרא דלא מוברי אם מכחישין אין כאן חזקה אבל אם אינם מכחישים אף דכת א' אומרים דאכל אג"ה וכת ב' אומרי' בד"ו אף דלא מוברי כיון דאין מכחישין הוי חזקה דהא על שנה ראשונה כת א' ועל שנה ב' כת ב' ועל שנה ג' כת הראשונה ולא יהיה ג' כיתו' בג' שנים מצטרפין משא"כ בע"א אומר אג"ה וא' אומר בד"ו אף דלא מכחיש אין על שנה א' רק ע"א כן העליתי פי' מספיק ברשב"ם ב"ב דף נ"ו ונפשוט הספיקא של המהרש"א שם ע"ש בתומים באריכות:

(ד) ותחזור הקרקע והפירות. בטור וגם בגמרא פ' ח"ה לא הזכיר תשלומי הפירות והמיימוני והמחבר דכתבוהו נ"ל דאיירי באתרא דמוברי ובלא הכחישו זא"ז כתבו דצריך לשלם הפירות דכיון דאכלו רצופים באתרא דמוברי ולא חשש למחות בו צריך לשלם ע"פ העדים פירות דכל ששה שנה והא דכתב המ"מ דמיירי דמכחישין כבר כתבתי דל"ד קאמר אלא ר"ל נראים כשמכחישין כיון דאשנה דאסהיד האי לא וכו' אבל אי הכחישו זא"ז א"צ לשלם הפירות ממנ"פ אי תחשוב עדותן כאילו אינו אין כאן עדות על הפירות וכו' גם י"ל דקאי על הפירות בעין כ"כ הסמ"ע ועיין תומים בגוף הדבר הנכון עמו רק שאין צריך לאריכות דזה ברור דלא איירי דמכחישין רק באתרא דמוברי וכמש"ל באריכות ועיין לעיל סימן קמ"א וכאן מ"ש אבל מ"ש הסמ"ע דצריך לשלם כל הפירות מששה שנים זה ל"נ לי וכמו שהוכחתי בתומים מלעיל סימן למ"ד ע"ש:

(ה) שאם נאמין לו וכו'. משמע דוקא מה"ט אבל משום מגו לא מהימן ולפ"ז אם טוען אכלתי רק ב' שנים וזבינתא מינך ואין עדים כלל בדבר א"נ על הפירות במגו דלא אכלתי כיון שהקרקע יוצא מת"י וכן הוא בהגהת אשרי וכן משמע בתוספתא אבל הרמב"ן ונ"י והריב"ש ושאר פוסקים חולקים וכדבריהם עיקר וכמ"ש ס"ס ק"מ ע"ש ועמש"ל בזה:

(ו) בכל אלו ישבע כו'. עיין תומים דיש להבין כיון דהמערער טוען כל ג"ש אכלת בגזל הודה דאכל ג"ש והוי חזקה וצ"ל דיש לו מגו דלא אכל כלל וא"ל דהוי מגו להוציא ז"א דכיון דיש למערער חזקת אבות לא הוי מ"ל ע"ש:

(ז) ועלתה לו חזקה. דאע"ג דעדות ג' אחין אין מצטרפין לעדות א' מ"מ מהני חזקה כדין ג' כיתות עדות דעלמא ועיין בס"ס ל' ול"ח שם כתבתי הטעם למה מצטרפים הג' כיתות לענין חזקת קרקע ול"א בהו דבר ולא חצי דבר סמ"ע ועמש"ל בזה ע"ש:

(ח) כל המחזיר קרקע וכו'. עיין תשובת רש"ך סי' פ"ח ש"ך:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.