דרישה/חושן משפט/קמה

דרישה ‏ חושן משפט קמה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ואם אחד מעיד שאכלה אג"ה כו' ז"ל הגמרא פ' ח"ה דף נ"ו א"ר יהודא אמר רב אחד אומר אכלה חיטין ואחד אומר אכלה שעורים הרי זה חזקה מתקיף לה ר"נ אלא מעתה אח' אומר אכלה אג"ה ואח' אומר בד"ו ה"נ דהוה חזקה א"ל ר"י הכי השתא התם בשתא דקמסהיד האי לא מסהיד האי הכא תרווייהו בחד שתא קמסהדי מאי איכא בין חטי ושערי לא דייקי אינשי ופי' רשב"ם ר"נ לא היה יודע טעמו של רב יהודא והוה ס"ל הא דקאמר רב יהודא אחד אומר אכלה חיטין ואחד כו' לאו באותן ג"ש דקא מסהיד האי מסהיד האי דא"כ עדות מוכחשת היא ותיבטל אלא ס"ל לר"נ דה"ק ר"י אחד אומר אכלה חיטין ג"ש כפי מנהג עובדי אדמה ואחד אומר אכלה שעורים ג"ש כפי מנהג עובדי אדמה והיינו שש בדילוג ושאלתי לעובדי אדמה וא"ל שלעולם כך הוא המנהג לזרוע שנה אחד חיטין ואחד שעורים ואז אינה צריכה שביתה כלום ה"ז חזקה דהרי אין מכחישין זא"ז כלל ותרווייהו מיהא אחזקה קא מסהדי ופריך לו ר"נ אלא מעתה כו' אכלה אג"ה כו' דהיינו כר"י ה"נ דתיהוי חזקה הא ודאי לא הוה חזקה דכיון דלא זה ולא זה מעידים על חזקת רצופים אלא בדילוג אינה כלום עכ"ל ר"ש בקיצור והתוס' הקשו על פירושו וכתבו ז"ל וא"ת דא"כ מאי פריך אלא מעתה אכלה ראשונה כו' הא אה"נ דלסברתו אר"י דהוה חזקה והוה ליה למיפרך בקיצור אמאי ליהוי חזקה ונראה לפרש דר"נ ידע דר"י מיירי בדאסהדי תרווייהו אחדא שתא וה"ק כיון דאמרת דהוי חזקה אע"ג דמכחשי אהדדי כיון דתרוויהו אחזקה קא מסהדי אלא מעתה אחד אומר אכלה אג"ה ובד"ו הוביר כדרך מוביר באגי ואחד אומר לא כי אלא אכלה בד"ו ואוביר אג"ה ה"נ דהוה חזקה אף ע"ג דמכחשי אהדדי משום דתרווייהו מיהא אחזקה קא מסהדי עכ"ל והנה אינו מוכרח מל' התוס' הללו לומר דמחולקים הם עם רשב"ם בדינים אלא נראה דגם הם מודים לרשב"ם דאף אם אין העדים מכחישין זה את זה דאינו חזקה כיון דלא העידו שום אחד על ג"ש רצופים ומ"מ ר"כ לא היה רוצה להקשות מזה בקיצור משום דסברא זו אינה פשוטה כל כך להקשות מינה ולסתור מינה דברי ר"י דהא איכא למימר דר"י ס"ל כיון דלעדות שניהן יחד אכלה ו' שנים רצופים הוי חזקה אפי' באתרא דלא מוברי ומשום הכי כתבו התוס' דהקשה לו ר"נ מאחד אומר אג"ה והשני בד"ו בהכחשה דזה ס"ל בפשיטות דאינה חזקה אבל לפי' רשב"ם הקשו התוס' שפיר דכיון דלפירושו אחד אומר אג"ה ואחד בד"ו מיירי בלא הכחשה אלא כדרך עובדי אדמה וכדר"י וס"ל לר"נ בפשיטות דאין לו חזקה בהא א"כ הוה ליה להקשות בקיצור אמאי ליהוי חזקה הא אין שום אחד אומר שאכלה רצופים וק"ל. והשתא א"ש דבא כתב רבי' פלוגתא בין פי' רשב"ם לפי' התוס' בהא כי ס"ל דלא פליגי לדינא וכמ"ש. ומש"ר בשמו וגם בשם הי"א באחד אומר אג"ה ואחד אומר בד"ו בלא הכחשה באתרא דמוברי ובאתרא דלא מוברי אתיא אליבא דתרווויהו כי שם בגמרא אליבא דפי' רשב"ם דפירש דאיירי דנהיגי לזרוע שנה א' חיטין והשניה שעורין וכן נוהגים לעשות חוזר חלילה לעולם זה אתרא דלא מוברי מיקרי ומש"ה איתא שם בגמרא דלא הו"ל חזקה בזה לכ"ע כיון דאין שום א' מעיד על ג"ש רצופים ובזה גם רבי' מסיק וכתב ז"ל וכן נמי אם באתרא דלא מוברי לא הוה חזקה כיון דאין שום אחד מהן מעיד על חזקת ג"ש רצופים אבל באתרא דמוברי וא' אומר אכלה אג"ה ולא בד"ו מזה לא איירי הגמרא לא לפי' רשב"ם ולא לפי' התוס' (דכמו דלשיטת רשב"ם מיירי בלא מוברי איירי גם התוס' לשיטת פירושם) ובהא פליגי רבי' עם הי"א דהי"א ס"ל דהוה חזקה אפי' לפי' רשב"ם דע"כ לא כתב רשב"ם דלא הוה חזקה אלא באתרא דלא מוברי וכמ"ש משא"כ רבי' דאיירי באתרא דמוברי כמ"ש ורבי' ס"ל דגם בכה"ג לא הוה חזקה כיון דלעדות שניהן יחד אכלן רצופים והוא באתרא דמוברי כנ"ל ביאור דברי רבי' ע"פ שיטת פי' רשב"ם והתוס' הנ"ל. ועי' בב"י שהביא ג"כ עי' רשב"ם ותוס' הנ"ל וכתב בסוף ז"ל ורבי' תפס דברי התוס' עיקר עכ"ל ודבריו תמוהין בעיני דלכאורה נראה מדבריו דס"ל דהתוס' פליגי ארשב"ם בדיני וס"ל דדוקא כשמכחישים זה את זה הוא דלא הוה חזקה הא אין מכחישין הוה חזקה. וקשה א"כ אדרבה מוכח דרבי' לא ס"ל כהתוס' דהא רבי' מסיק וכתב דאפי' כשהן מכחישין לא הוה חזקה הן באתרא דמוברי הן באתרא דלא מוברי. ואפשר לומר דכוונת ב"י הוא עד"ז דבשלמא אם נאמר דרבי' תופס פי' התוס' עיקר דר"נ הקשה לר"י מהכחשה זא"ז א"ש הפלוגתא דהי"א ורבינו דהי"א ס"ל דר"נ דוקא בהכחישו זה את זה ס"ל דלא הוה חזקה הא לא הכחישו זה את זה הוה חזקה ובפרט באתרי דמוברי ורבי' ס"ל דר"נ גם בלא הכחישו ס"ל דאינו חזקה אלא דפריך מהכחישו דהוא פשוט וכמ"ש אבל לפי' רשב"ם דפריך ר"נ מלא הכחישו וס"ל דלא הוה חזקה אם כן קשה מ"ט די"א דס"ל דהוה חזקה. כנ"ל דעת הב"י. אבל דבריו אינן ברורין דהא כבר כתבתי דגם לדעת רשב"ם לא קשה מידי אהי"א דהן איירי מאתרא דמוברי והגמרא איירי מאתרא דלא מוברי ודו"ק:

ז

הביא ב' עדים שאכלה ג"ש והוזמו פרק ח"ה דף נ"ו היו ב' מעידים אותו שאכלה ג"ש ונמצאו זוממים משלמין הכל (וכתב הרא"ש והנ"י דהאי הכל ר"ל כל מאי דהיה נפסד בעדותן דהיינו כל הקרקע אבל לא הפירות אם לא שיש למערער עדים אחרים שאכל המחזיק פירות ב' שנים וכמ"ש בפרישה) ב' בראשונה ב' בשניה ב' בשלישית משלשין ביניהן היו ג' אחין ואחר מצטרף עמהן הרי אלו ג' עדיות והן עדות אחת להזמה (פי' לענין הזמה הן עדות אחת שאינן ניזומין עד שיזומו כולם כיון דכולהו מעידים על שני חזקה אחת) עכ"ל המשנה שם פירוש ר"ש ונ"י ועפ"ר שם כתבתי דהא דמשמע מדברי הגמרא והפוסקים דבעינן שיזומו כולם אע"ג דלא העידו בבת אחת כ"א כת אחר כת היינו דוקא לענין תשלומי קרקע דהא לא החזיקו אותו אף אם לא הוזמו כ"א בהצטרפות ג' כתות יחד מש"ה ג"כ כשהוזמו לא נתחייבו אקרקע משום כאשר זמם כ"א כשהוזמו כולם ואף אם לא העידו כולם תוך כדי דיבור משא"כ בעדות אחת דבעינן דוקא תכ"ד וכמש"ר בסימן ל"ח וה"ט דשם א"צ כולם לעדות אחת לכך ניזומים ג"כ כל כת בפני עצמו כשלא העידו תכ"ד משא"כ לענין תשלומי פירות. שוב מצאתי סעד לדברי מתוספתא דמכילתין פ"ב דכתב ז"ל החזיק אדם בפני ב' שנה ראשונה וכן בפני ב' אחרים שנה שניה וכן שלישית הרי הן ג' עדים והרי עדות א'. נמצא כת הראשונה זוממת הרי בידו ב' שנים. שניה הרי בידו שנה א'. שלישית אין בידו כלום עכ"ל. ונראה דפירושו ע"ד שכתבתי דכשהוזמה הראשונה ונתבטלה עדותן כאילו אינו. עדיין נשאר בידי המחזיק פירות של ב' שנים שהעידו עליו ב' כתות האחרות ואותן פירות של ב' שנים מתחייב המחזיק להחזיר וגם קונסים כת זו שהוזמו לשלם להמערער משום כאשר זמם וכמש"ר. שניה ר"ל שהוזמו כת שניה עדיין על המחזיק להחזיר של שנה א' ושני הכיתות מחוייבים לשלם בעד שנה אחת שנשאר לעדות כת השלישי הוזמו גם השלישית אזי פטור וגם העדים שנתחייבו בחזרה ובתשלומין והוא בכלל מ"ש והן עדות אחת ור"ל לענין הזמה דאינן נעשים זוממין עד שיזומו כולם והרי ניזומו כולם. ועל שפטורין מתשלומי פירות (אצ"ל) [צ"ל] מאחר שנתבטלה עדותן ולא נודע שאכל פירות כ"א מפי המחזיק. שוב מסיק שם בתוספתא וכתב ז"ל היו הן הראשונים והן האחרונים נמצאו זוממין בראשונה אין בידו כלום שניה הרי בידו שנה א' שלישית הרי בידו שתי שנים עכ"ל. ונ"ל דכוונתו ג"כ ע"ד שכתבתי בפי' דברי רבינו דהיו ג' אחין מצטרפין עם אחד והעידו זה אחר זה והוזמו על שנה שלישית דמשלם אח האחד עם אותו השני כל פירות ב' שנים הראשונים שהעיד עליהן אותו האחד עצמו עם ב' האחין. ולזה הדבר כיוונה התוספ" כמ"ש היו הן הראשונים והן האחרונים ר"ל שכת א' העידו ג"פ זא"ז כל פעם על שנה א' ואח"כ הוזמו על אח' מהשנים וקאמר כשהוזמו על שנה הראשונה אין בידו כלום ר"ל דהא עד זומם פסול לעדות וכשהוזמו על שנה שניה נתבטלה עדותן ג"כ במה שהעידו אח"כ על שנה ג' אבל מה שהעידו לפני כן על שנה ראשונה נשאר בידו דלא נפסלו במה שהעידו בעדות בפני עצמו קודם בכן ועד"ז נמי מסיק וקאמר דאם הוזמו על שנה השלישית יש בידו ב' שנים וק"ל. והרי זה ממש כדברי רבי' ולדעתי למדה רבינו מהתוספתא דכתבתי (ועמ"ש בסמוך ס"ס וה ראיה לפי' זה מפ' כיצד הרגל):

ח

ומש"ר משלמת פירות של ב' שנים כו' כתב מ"ו ר"ש ז"ל פי' אחד משני כיתות הראשונות אבל האחרונה משלמין הכל וק"ל עי' בספרי פ' חזקת סימן ק"מ עכ"ל. וק"ק מ"ש כת האחרונה מהראשונה הא גם האחרונה כשהוזמה נתבטלה עדותה כמש"ר בס"ז ולא תתחייב אלא בפירות דב' השנים וכמו שהוזם אחד מב' כיתות שהעידו בראשונה. ונראה דמ"ש שמשלמין ר"ל כל הקרקע ולא כל הפירות ול' המשנה הנ"ל נקט דנקט ג"כ הכל ופירשו הרא"ש ונ"י דר"ל כל הקרקע וכנ"ל וס"ל דדוקא כת שלישית שכבר העידו לפניה הראשונים על ב' שנים וידעו שבעדותן יפסיד המערער הקרקע מש"ה צריכים לשלם להמערער כל הקרקע משא"כ ב' כיתות הראשונות אבל גם זה אינו דהא כבר כתבתי בשם התוס' דמיירי שבאו שלשה הכיתות יחד לב"ד ועוד דבברייתא הביאה הגמרא בב"ק דף כ"ד לא משמע כדברי מ"ו ז"ל ז"ל שם אין השור נעשה מועד עד שיעידו בו כו' עד העידו ב' בראשונה וב' בשניה וב' בשלישית הרי כאן ג' עדיות והן עדות אמת להזמה נמצאת כת ראשונה זוממת הרי כאן ב' עדות (פי' עדיין נשאר ב' כיתי עדים אחרים לחייבו בח"נ) והוא והן פטורים (פי' מח"נ השניה של מועד) נמצאת גם כת שניה זוממת הרי כאן עדות א' והוא והן פטורים נמצא גם כת שלישית זוממת כולן חייבים ופירש"י החצי נזק של העדאת נגיחותא שלישית משלמת בין כולם וצד תמות משלמין ב' עדים האחרונים שהעידו עתה עליה עכ"ל. הרי לפנינו דאף הכת השלישית אינה משלמת כל חלק המועד אע"פ דגם שם שייך האי סברא שראתה שע"י יוגמר העדות וחיוב דנזק שלם של מועד ואפי' על ידי צירוף אין משלמין הכל כ"א כשניזומו כולם. לכ"נ דרבינו לא חילק בין ראשונה לאחרונה ודו"ק:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.