אורים/חושן משפט/קז

אורים ‏ חושן משפט קז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) כשהניח קרקעות. אפילו קרקע שקנה או ירש אחר הלואה מ"מ בשעה שקנה חל שעבודו וכמש"ל סימן ק"ד משא"כ מטלטלין הואיל ותמיד יכול להבריחו א"כ לא סמכה דעתו של המלוה. ועיין לקמן סי' קי"א ס"ב דאיכא מ"ד דגם קרקעות שקנה אח"כ אין גובה מיורשים בדלא שיעבד בפי':

(ב) אין כופין אותם וכו'. ונתן הטור הטעם דמצות כבוד אב מ"ע שמתן שכרו בצדו ואין ב"ד שלמטה מוזהרין עליה ודעת הסמ"ע והש"ך להך דיעות לעיל בסימן צ"ז דאין מחויבים לכוף אבל אם ירצו יכולים לכוף אלא דהסמ"ע כתב דלא קי"ל כהנך רבוותא דסברי הכי והש"ך חולק ואני כתבתי בתומים דלכ"ע אין לרשות ביד ב"ד לכוף דלהנך רבוותא ס"ל דהוי מצות עשה דרבנן ולזה לכ"ע אין בידם לכוף:

(ג) אין כופין וכו'. ואפילו פקדון ומלוה ביד אחרים ולא זכו בהם היתומים כלל מ"מ לא זכו בהם הב"ח ואפילו פטרם משבועה דתיכף חל שעבודם בלי עיכוב מ"מ אין להם דעכ"פ מחוסרים גוביינא והיורשים תיכף מוחזקים עיין תומים:

(ד) אבל מצוה וכו'. נראה אפי' אינו אביהם רק דודם דלא שייך ביה מצות כיבוד אב מ"מ מצוה הואיל ויורשים שיסלקו חובתו ולא יהיו הם יורשים ומורישם יהיה בכלל לוה רשע וע"ת ס"ק א'. ודוקא אם ירשו משל מורישם אבל לא ירשו אפילו בנים לאב אין מצוה דקי"ל כיבוד משל אב:

(ה) זהו מן הדין. ואם כתב בשטר מטלטלין וקרקע אף דלא כתב אגב מ"מ מהני לגבות מיתומים מהדין אע"ג דמלקוחת לא גבי ואפילו לא נכתב בחיי' ובמות רק סתם מטלטלין וקרקע ועיין תומים:

(ו) אבל הגאונים תקנו וכו'. וכתבו שמ"מ יש לכתוב מתחילה בשטר מטלטלין וקרקע והסמ"ע כ' שעכשיו שרוב מו"מ במטלטלין אפשר לדינא דגמרא גובין ממטלטלין וע"ת מה דכתבתי בישוב דברי הרא"ש ועיין תומים דכתבתי דיש נ"מ גדול במה שגובין מדינא דגמרא ובמה שגובין מכח תקנתא והוא אם יש כאן שני שטרות על יתומים שיש להם רק מטלטלין ובאחד כתוב מטלטלין וקרקע ובאחד לא כלום לזה שיש לו מטלטלין וקרקע משפט קדימה לגבות דזה גובה מדינא דגמרא וזה גובה מדינא של גאונים ולא שבקינן לתקנתא דגאונים לדחות גביה של גמרא ועיין תומים:

(ז) ממלוה שהיה ביד אחרים. אפילו עדיין לא נגבית המלוה וללוה ההוא אין לו רק מטלטלין א"כ צריכין לומר תרי סברות דלא הוי ראוי דהא משתעבד ליה מדר"ן וגם מה שגבה מטלטלין וה"ל מטלטלין דיתמי דה"ל תקנת גאונים מ"מ אמרינן ועיין בש"ך דבזה כ"ע מודים:

(ח) בין גבו. דמדינא דש"ס יש חילוק אם גבה קרקע ב"ח חוזר וגובה ואם גבו מטלטלין אין ב"ח חוזר וגובה אבל בתר תקנת גאונים חזרו דין מטלטלין לדין קרקעות:

(ט) הדין עם יורשים. דשורת הדין לפרוע רק מקרקעות רק הגאונים תתנו במטלטלין ועל אופן זה כשהם רוצים לשלם בקרקע לא תקנו גאונים וכתב הש"ך דאפילו תפס המלוה מטלטלין מוציאין מידו והיינו בתפס לאחר מיתה אבל מחיים אף מדינא דש"ס מהני תפיסה ופשוט:

(י) הורישו ממון. היינו בתר תקנת גאונים אבל לדין דש"ס צריך לומר דהירושה הוא בקרקע:

(יא) אלא חרם סתם. ולא יכול להשביעו שבועת הגאונים שבועת אין לו משל אביו כמו שאביו היה מחויב לישבע שאין לו כי שבועה זו לא תקנו גאונים רק על לוה עצמו דעבד לוה לאיש מלוה אבל על בנו לא תקנו:

(יב) חרם סתם. ואם נתן נכסיו במתנת ש"מ לאחר ובא ב"ח להוציא אי גובה ממטלטלים עיין תומים דיש בו מחלוקת רבוותא. ויכול המוחזק לטעון קים ליה ואפילו בכותב לבניו וראוים ליורשו ע"ש. אם לא שרואים הב"ד דכוונתו להברי' מב"ח א"כ יכולים ב"ד בכח ב"ד לבטל ערמתו ע"ש.

(יג) ראובן שמת. עיקר הפי' כמ"ש הש"ך ובעל מעדני מלך בב"ב דהב"ח יראים אם יקבר ויהיה הוצאות קבורה מן עזבון לא יהיה סיפוק אחר כך לפורעם ולא יהיו יכולין להוציא מיורשים כמ"ש בא"ע סימן קי"ח ושורת הדין שהם יקבלו פרעון והוא יקבר מצדקה ולכך רוצים לעכב הקבורה כדי שראשון יהיה פרעון חובם ואם יהיה מותר יקבר בו אבל תחילה יגבו הם חובם ולא יהיה נקבר משלהם. וזהו נכון ולכך קאמר אם הוא קרוב היינו אחד מז' מתים שעליו מוטל הקבורה וכיון שעליו מוטל הקבורה אינו רשאי לנוול ולכך לא קשיא דהא דפסקינן בא"ע דאשה יכולה לעכב הקבורה דעליה דאשה אין חיוב בקבורת בעל' וקרוב מיירי כאן מי שמוטל עליו לקוברו והנה הגאון חכם צבי בשו"ת שלו סימן ס"ה ביקש לפרש דמיירי דיורשים אלמים ואח"כ קשה להוציא מתחת ידם ולכן יכולים הב"ח לעכב עד שישלמו. ודברים אלו אין להם שחר כלל לעכב קבורת המת בשביל שבנים אכלו בוסר והם אלמים שיני אבו' יאכלהו שיהיה מעוכב קבורתו מבלי ימצא קבר ומה יעשה המת המוטל כאבן שאין לו הופכין ונפקד עון בנים על אבות ונשתקע הדבר ולא נאמר:

(יד) בעדית שלו. דלמא גזולים הם של יתומים ואי דמצי להדר אח"כ אנכסים אלו מה לו הטורח:

(טו) ונותן לו מעות. ה"ה מטלטלין ומעות לאו דוקא רק לאפוקי קרקע סמ"ע:

(טז) כגון שמכרם לכותי. או היה עליו מלוה ע"פ ומכרו דת"י לטרוף מלקוחות.

(יז) יש מי שאומר שגובה מהדמים וכו'. יש בזה תרי טעמים דעת ר"ה גאון דה"ל דמי זבינא שביד יתומים מטלטלין דיתמי כי מסתעפים הם מנחלת אביהם ומה לי הם ומה לי חליפן ובתר תקנת הגאונים ה"ל לב"ח שעבודא עליה. וטעם שני דאף דנימא דדמי זבינא לא מיקרי תו מטלטלין דשביק מיתנא רק הם נדונים כמטלטלין שלהם מ"מ חייבים לשלם משום מזיק שעבודו ונ"מ בשני טעמים אם נתן מתנה וכדומה:

(יח) וי"א שאינו גובה. עיין סמ"ע כי יתומים דמכרו הוא דס"ל לטור אינו גובה כי בשלהם מכרו. דב"ח אין לו בגוף קרקע דקי"ל מכאן ולהבא גובה אבל ב"ח מאוחר שמכר קרקעות לגוי הרי המוקדם ודאי גובה המינו כי הזיק שעבודו כי מה לו בקרקע ואי שעבוד הא שעבודו לא חל דקדמו המוקדם. וגם כתבתי כי לפי דעת האומר לעיל סימן ק"ג דאחר שעבר זמן פרעון יכול ב"ח לירד לתוך הקרקע בלי שומא א"כ י"ל אם מכר היתום חייב לשלם כי של ב"ח מכר דהרי היה ב"ח יכול למכרו לשיטה זו. עוד כתבתי דוקא אם מכרו לגוי והקרקע בעין רק אריה רביע עליו אבל מלוה ע"פ ששעבודו על קרקע בני חורין ומכרו דשורת הדין דאינו גובה מהלוקח בזו לכ"ע הוי ברור מזיק שעבודו של חבירו וחייב לשלם.

(יט) אם תפס כו'. כשחובו מבורר אין נ"מ בתפיסה רק כשאין חובו מבורר בהא מהני תפיסה שיהיה נאמן לטעון בכדי דמיו ובשבועה. ודיני מגו עיין לעיל סימן ע"ב וכללי מגו הנ"ל: ועיין תומים מ"ש כי הטור מחלק בין תפס מחיים לאח"כ מה נ"מ יש בו לדינא אף לדידן:

(כ) משלהם וכו'. פי' שלא ירשו כלום משל אביהם אבל אם היה מטלטלין של אביהם ודאי לדינא דגמרא דמטלטלין דיתמי לא משתעבדי היה נ"מ אי אמרו בדמי קרקע הרי אין טורף מקרקע אבל אי אמרו סתמא אף דאין משועבד מ"מ אמרינן דקעבדו מצוה והקרקע נשארת משועבדת לו אבל לדידן אם הניח אביהם מטלטלין הרי הם משועבדים לו ומהכ"ת ליתנם חלף קרקע הא הכל בכלל השעבוד ועיין תומים מ"ש בישוב דברי הטור שהביא זה החילוק:

(כא) אלא נוטל שדה אחד. דאין יותר זכות ליורשים מאביהם אלו היה חי לא היה לו רשות לסלק למלוה בשני חצאי שדות אף הם א"י אבל ביש לכל אחד ב' שדות דהא הלוה היה יכול בחייו ליתן ב' שדות בב' מקומות אף במותו יכולין היורשים ליתן כל אחד שדה ושיעור שדה מבואר לקמן סימן קע"א.

(כב) מאיזה מהן שירצה. היינו כשלא הושוו יחד אבל הושוו יחד ליתן לו שדה צריך לקבלו דהא ב"ח מיתומים דינו בזיבורית סמ"ע.

(כג) א"צ לחזור כו'. וה"ה ביש לאחד קרקעות כאן במדינה והאח השני במדינה אחרת גובה מזה שיש לו נכסים במדינה זו דהא אפילו משעבדי גובה אם יש ב"ח במדינה אחרת סמ"ע.

(כד) טורף חצי חוב. דלא שייך הנחתי לך בני חורין דהיורש ההוא דמחויב החצי הוא לא הניח בני חורין ומה לו דבני חורין אצל אחיו השני הוא מחויב בחצי שלו והוא לא הניח בני חורין כלל.

(כה) והודו לו בפני עדים. אבל שלא בעדים מגו דאמרו להד"ם נאמנים שעל חוב אביהם הודו וה"ה במקום שהוא לאחר זמן דיש להם מגו דפרעתי אבל הודו בפני ע"א לא ה"ל מגו להכחיש העד כמו נסכא דר"א ש"ך:

(כו) אין ב"ח מוקדם כו'. ואפילו מזיק שעבודו לא מיקרי סמ"ע:

(כז) ונמצא בפנקסו. אע"פ שיש רגלים לדבר ויש לדון אחרי פנקס של אדם כדלעיל סימן צ"א מ"מ חיישינן שמא פרע ואם כתוב בו תוך זמנו באמת חייבים לשלם ש"ך:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.