אורים/חושן משפט/צד

אורים ‏ חושן משפט צד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) יכול לגלגל כו'. כל דין ג"ש ילפינן מסוטה דדרשינן אמן אמן מאיש זה שקינא לה ונסתרה אמן מאיש אחר שאין בכלל חשד בעלה והרי זה ג"ש והוא בשמא וכמו כן שבועה לא זניתי ארוסה אף דארוסה אין שותה ש"מ דבג"ש משביעים אפי' בדבר שאין מגיע עליה שבועה בפ"ע ולכך קרקעות אף שאין נשבעין מ"מ ע"י ג"ש נשבעין ועיין מ"ש בסימן זה דצריך להיות הכל דומיא דסוטה ברגלים לדבר ועיין מ"ש גמרא וסמ"ע:

(ב) ע"י הפוכו. הטעם דהיפוך שבועה תקנתא וג"ש גם כן תקנתא ותקנתא לתקנתא לא עבדינן והש"ך והט"ז השיגו על דין זה ועיין תומים מ"ש באריכות בראיות רבות דהנכון כדבריהם ויכול לג"ש אף בהיפוך ע"ש:

(ג) אלא שבועה. כגון שבקש לגלגל עליו השבע לי היתה שותפי ולא חלקנו עדיין כדי שאם יודה יתחייב שבועת שותפים זה א"י לגלגל אבל יכול לגלגל השבע לי שלא עכבת משלי תחת ידיך מעסק שותפות ונ"מ לענין נק"ח וכדומה ועיין מש"ל סימן צ"ג:

(ד) אבל שכיר וכו'. הסמ"ע נתן טעם הואיל ואיליו נושא נפשו לא רצו חכמים להטריח בג"ש ובתוס' ובר"ן לא נזכר רק הואיל ואמרינן וניתב ליה בלי שבועה ומשני להפיס דעת של בעה"ב וא"כ מהכ"ת נגלגל עוד שארי שבועות ועיין בתומים שהארכתי וכתבתי דיש לכוון דברי הסמ"ע בר"ן אבל לא בתוס' גם העליתי בחשוד שכנגדו נשבע ונוטל אי יש לחשוד לגלגל על התובע מחלוקת רבוותא וספיקא דדינא הוא בודאי ונוטים הדברים שאין יכול לגלגל ע"ש:

(ה) ב"ד מעצמם וכו'. כמו בסוטה דהכהן מגלגל אפילו בלי ידיעת הבעל. מיהו צריכין ב"ד לידע שיש לכשכנגדו טענות וחששות שיש בו ג"ש רק הוא לא טען לגלגל אבל בלא"ה אסור דהוי כעורכי דיינים ב"י וש"ך:

(ו) אבל אם טוען טענת ספק וכו'. פי' שהנתבע טוען שמא ואינו יודע על הגלגולים א"צ לישבע בכולל בתוך שבועה חמורה שא"י ממה שמגלגל עליו רק יכול להטיל עליו היסת שא"י והא דכתב הש"ע לעיל סימן צ"ג סי"ג דכולל שא"י מהפחת עיין תומים דכתבתי דלעיל הך בכלל שבועת שותפים דמ"ש דנשבע שאין בידו מעות השייך לשותף ומעכבו בידו ומ"ש דנשבע דאינו יודע דחייב לחבירו פחת מחמת שותפות והיינו שבועות שותפים עיין תומים שבררתי הדברים על בורים:

(ז) אין מגלגלין. עיין תומים דהעליתי דוקא אם התובע טוען ברי והוא טוען שמא אין משביעין בכולל רק יכול להטיל עליו היסת אח"כ אבל אם גם התובע טוען שמא והוא באופן שיכול לגלגל אף דהוא טוען ג"כ שמא מ"מ צריך לכלול שא"י בתוך השבועה ובהכי ניחא דלא קשה ממ"ש המחבר לקמן סימן שד"מ ס"ד ע"ש בתומים באורך:

(ח) רגלים לדבר. פי' שהב"ד יכירו שיש רגלים לספקו של המשביע ולא סגי במה שהוא אומר שיש רגלים לדבר עיין תומים שמוכח כן מתוס' ע"ש:

(ט) לדבר. ועיין תומים שישבתי קושית הש"ך דלקמן בס"ס שד"מ פסק דאם א"י אם שכורה או שאולה מתה הואיל והשומר בלא"ה נשבע ש"ש יכול לכלול ששכורה מתה ותרצתי אם עיקר השבועה בא מכח טענת ברי מ"מ וע"א אין יכול לגלגל רק בטענת ברי או שמא ורגלים לדבר דהוי כברי אבל אם עיקר השבועה הוי שמא כשבועת שומרים אף הג"ש יכול להיות בשמא אפילו בלי רגלים לדבר כלל עיין שם שהארכתי:

(י) כמו בשבועות השותפים. כי בשותפים שיכול לגלגל הוי רגלים לדבר דמורו התירא. אם תבעו מנה יש לי בידך והוא אומר א"י דחייב לישבע היסת דא"י עיין בש"ך דנראה דדעת הב"ח דא"י לגלגל ודעת הש"ך דיכול לגלגל ואני כתבתי בתומים דצריך עיון דנראה דעת גאונים כהב"ח דא"י לגלגל ולכן לדינא צריך עיון:

(יא) שנתחייב שבועה וכו'. ברמב"ם מבואר אפילו היסת והקשה הש"ך ולח"מ א"כ איך אמר שבטענות ודאית צריך לישבע בגלגול דל גלגול הא בלא"ה צריך לישבע היסת על טענת ודאי ותי' הש"ך כגון שאמר פרוזבול היה לי ואבד או בהיתר לקחתי דאין חייב היסת אבל בג"ש צריך לישבע וזה צ"ע לדינא כיון דאין צריך היסת דאיכא חזקה לא שביק התירא ואכיל אסורא דמפקיע שבועה היסת למה לא יפקיע ג"ש ועיין תומים רק יש לומר גוונא אחריתי שפטרו משבועה ולא כתב דפטרו אף מג"ש וא"כ יכול לגלגל אבל לא להשביע בפ"ע:

(יב) או השבע. והרשות בידו לשלם גוף השבועה ולישבע על הגלגולים לבד סמ"ע ופשוט:

(יג) והוא רוצה דברים עצמן. שחיישינן שמא עינו נתן בו כדאמרינן משביעין אותו שבועה שאינו ברשותו ולכן אם הם דברים שמצוין לקנות א"צ שבועה כדלעיל סי' ע"ב:

(יד) אבל וכו'. פי' הגלגול שמגלגל הוא טענת ספק כן דייקו המחברים מדברי רמב"ם ועיין תומים שכתבתי דדין זה הוא צ"ע ומחלוקת בין פוסקים:

(טו) אפילו אחר שיצא מב"ד. דקי"ל בעלמא תו א"י לחזור בו משא"כ זה דאדעתא דהכי לא קיבל לפרוע ויהיה מ"מ נשבע והוי קבלה בטעות ולעולם חוזר:

(טז) על הגלגולים השבע. וה"ה להיפוך דיכול לישבע על גוף השבועה ולהפוך על הגלגולים סמ"ע וצריך לומר בזה כמש"ל ס"ק י"א דזולת הגלגול אף דשניהם טוענים ברי מ"מ ליכא כאן היסת דפטרו משבועה וכדומה רק בג"ש יש כאן שבועה דאל"כ הא כאן איירי דשניהם טוענים ברי דאמרי' דמהפכין ואם כן דל מהכא גלגול בלא"ה הרי בידו להשביעו היסת והט"ז נדחק בזה ואין צריך דהך תי' לעיל סעיף קטן י"א שייך בזה ג"כ:

(יז) ויש מי שאומר שאין כאן גלגול. הסמ"ע כת' דלא פליגי הנך ב' דעות ולכ"ע אם אמר על גוף השבועה א"י דאין כאן גלגול רק דיעה ראשונה מיירי דתבעו ברי והוא משיבו ברי א"כ דל ג"ש הא בלא"ה יכול להשביעו היסת ולכך נשבע וקמ"ל דלא דנין ביה מתוך שאיל"מ אבל אם אינו טענת ברי דא"י להטיל עליו שבועה רק מכח ג"ש לכ"ע אין כאן שבועה ועיין תומים דכתבתי דבאמת יש כאן מחלוקת הרמב"ן דס"ל דמ"מ לא פרחה שבועה מיניה וא"כ יש כאן ג"ש. אבל לדינא הנכון כהך יש מי שאומר וכן מוכרח מלעיל סימן פ"ז עיין שם:

(יח) שלא נתחייב שבועה מעולם. היינו דתיכף אמר א"י וא"כ לא היה כאן חיוב שבועה כלל אבל אם מתחלה כיחש ונתחייב שבועה וגלגל עליו ואח"כ אמר א"י בגוף השבועה ורוצה לשלם אף הרא"ש מודה דחייב גלגול שבועה דכבר היה כאן חיוב והוא מה שכתב לעיל בסעיף ג' ונלמד מירושלמי דמ"ש דשילם או אמר א"י:

(יט) ועל הגלגלים השבע וטול. והש"ך חולק והביא דעת הרבה מחברים דס"ל הואיל וגוף שבועה דאורייתא וג"ש ג"כ דאורייתא אין מהפכין ועיין תומים דכתבתי דלדידן דקי"ל דלא אמרינן בג"ש מתוך שאינו יכול לישבע משלם הדין דין אמת כמו שכתוב בטור ובש"ע דיכול להפוך עיין שם:

(כ) ויפטור מלישבע. דין זה כבר נאמר לעיל סעיף ב' שאין מגלגלין כשהנתבע טוען אינו יודע רק ה"א שאין מגלגלין שיהיה לו כל דין עיקר שבועה דנימא ביה מתוך שאינו יכול לישבע משלם אבל מ"מ צריך שבועה וכמ"ש באמת הט"ז ולכך קמ"ל דלא דאין כאן שבועה כלל רק קבלת חרם ואיירי דלא מצי בלא"ה להטיל עליו היסת אבל אם מצי א"כ בלא"ה בלי ג"ש חייב לישבע היסת שא"י ופשוט:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.