אורים/חושן משפט/צג

אורים ‏ חושן משפט צג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) אלו נשבעים. דאלו מורי' היתר לעצמן דטרחו בשבילם ונוטלים חלף טרחתם ולכך רמו חז"ל שבועה אף בספק:

(ב) מינו אותם ב"ד. דבמינהו אב אם משביעין אותו בטענת ספק ממנעי להיות אפטרופוס אבל במינהו ב"ד בהאי חשיבות דב"ד מחשבי ליה לנאמן לא אתא לאמנועי אף דנשבע:

(ג) ב"ד. ודעת רמ"ה אף במינהו אבי יתומים אם הודה במקצת צריך שבועה מספק והמחבר לא הביא דנמשך אחר דעת רש"י דס"ל לעולם אין משביעים אפטרופוס שמינהו אבי יתומים בטענת ספק:

(ד) ובן הבית וכו'. כך פי' הרמב"ם ורש"י פי' שמת בעה"ב וגדול שבאחים נו"נ בתוך הבית בשביל כל האחי' ולדינא שניהם אמת וצריכים שבועה דמורה התירה:

(ה) בטענת ספק. שמא גזל חבירו ר"ל דהוא חשדו בכך דאם אין כאן חשד כלל בזה פשיטא דא"י להשביעו וע"ת מה שהארכתי במה דמשמע לקמן בסימן ר"צ דאף במינהו ב"ד צריך טענת ברי ע"ש:

(ו) עד שיחשוד וכו'. בכאן משמע דא"צ הודאה כלל רק שיחשד בשני כסף וכ"כ הב"י והר"נ לדעת הרמב"ם שזה לשונו שהעתיקו פה המחבר ואלו לקמן בסימן ר"צ כתב המחבר סי"ט דבעי הודאה במקצת והסמ"ע כתב שסמך אדלקמן והש"ך הניחו בצ"ע וע"ת שהארכתי והעליתי ודאי מ"מ צ"ל דאל"כ אפילו בטוענו ברי ליכא ש"ד ומכ"ש בטועניו ספק וכל מה דתקנו חז"ל כעין דאורייתא תקנו רק אם יש בידו מעסק שותפות ואפטרופוס אף שלא נפל בזה כפירה והכחשה כלל מכל מקום הודאה מיקרי והרי זה מודה מקצת ולכך כאן דמיירי הכל מענין שלא חלקו עדיין ולכך אין צריך הודאה מה שאין כן לקמן בסימן ר"צ דאיירי אף שכבר הוציא עסק אפטרופסים מידו ולכך צריך בלא"ה הודאה פ"א וע"ת מ"ש בישוב דברי רמ"ה:

(ז) בשני מעי' כסף. ובפחות מניה דעת הט"ז דמ"מ היסת נשבע וע"ת דהוא ספיקא דדינא ואין להשביע בספק אם לא בראות עיני הדיין באומדנא:

(ח) אע"פ שאין עדים וכו'. ואם כן יש לו מגו דלא הייתי שותף מעולם או אפילו עדים בשותפות ולא העידו דלא חלקו ואם כן י"ל חלקנו כבר מ"מ ל"א מגו:

(ט) לפטור משבועה. הטור כתב דהרא"ש חולק וסבירא ליה מגו לפטור משבועה ובשבועת התקנה אמרי' מגו דהעזה. וע"ת שכתבתי דבזה לא סבירא ליה לרמ"א לומר כן ולכך לא הביא דעת החולקים ע"ש:

(י) בטענת שמא. ע"ת דפי' דוודאי יורשים טוענים אנו חושדים אותך דאם אין חושדים הרי מודים דהוא איש מהימן ומה טיבו של שבועה רק מיירי דאמרו אנו חושדים ולא אמרו שכך פקד אביהם מ"מ יכולי' להשביע דמה לי אב ומה לי יורש ולדעת האומר בא"ע סימן צ"ו דאם מת האב ולא השביע אין היורשים יכולים להשביע דאמרי' מדלא השביע בחיי' ש"מ מחל על השבועה צ"ל דכאן מיירי דהוא נתן פטורים אך לא הזכיר בו מיורשים אם כן אין כאן מחילה דלא היה אפשר לתבוע שבועה בחייו ע"ש:

(יא) המשלח. עיין תומים דכתב דוקא באופן שי"ל שיכול השליח להורות היתר כי הרוויח לו בשליחותו דבר אבל השולח מעות על ידי שלוחו ליתנם בזו אין הוראת היתר ולכך א"צ שבועת המשנה לכ"ע וע"ש:

(יב) אלא כשבא וכו'. היינו כמו שמפרש הרמ"א מה פי' של מילתא כשבא ליטול דבא ליטול חלק ברווח וכו':

(יג) או שמוציא וכו'. אבל בא ליטול שכרו א"צ לישבע וצ"ל דאף דחשדוהו דמכרו ביוקר ואם כן ישנו בידו כפי שכר שליחות מ"מ הואיל בגוף השכר אין חשד א"י להשביעו ולפ"ז ה"ה אם מה שהוציא ידוע ואין בהם ספק ד"מ נתן מכס בעבור הסחורה רק הספק אולי מכרו ביוקר אין כאן שבועת המשנה דהיינו שכר שליחות דמ"ש זה מזה משא"כ אם מסופק כמה הוציא בזו צריך לישבע:

(יד) וכן המקבל עסקא. ולמ"ד לעיל סימן פ"ח סי"ט דמלוה ופקדון ב' מינים הן אם כן צריך שיכפור ב' מעין כסף ויודה בב' פרוטות דעסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון כ"כ הרז"ה בס' א"ז בשמעתא דשאלה ושכורה:

(טו) וי"ח בזה. דס"ל במקבל עסקא וה"ה כל היכי דמקבל שכר ועמל תו ל"ש מורה היתר דהא מקבל עליו שכר ש"ך והא דכתב המחבר אע"פ של"נ שכר דמשמע מניה דיותר יש להטיל שבועה על המקבל בנתן שכר היינו לדעת מחבר זה יותר מסתבר דבשלמא בחנם י"ל אי אתה באת להטיל שבועה ימנעו כמ"ש במינהו אבי יתומים אבל בשכר בשביל שבועה לא ימנע לקבל שכרו ולכך קתני אע"פ וא"ש סמ"ע:

(טז) שותפות הראשון. היינו שלא גזלו משותפות ראשון:

(יז) שאם פטרו משבועה א"י לגלגל. ע"ת מ"ש בזה בארוכה ומכ"ש אם מחל לו דא"י לגלגל דאין אחר מחילה כלום:

(יח) שלא עשו בו חשבון. ה"ה אם לוו מאחד והטילו לכיס ונפסד הכל ולא עמדו לחשבון לא הוי כחלקו ונשבעים זה לזה סמ"ע וכ"כ הב"י בס"ס זה בשם חכמי צרפת דהן אם הפסיד כל ענין השותפות והן דחלק אחד בלי חבירו יכולים להשביע זא"ז דחלקו תנן דהיינו בידיעת וחלוקת שניהם ע"ש:

(יט) זא"ז. ואם אשת השותף היתה נו"נ בשותפות אף היא צריכה לישבע כ"כ המהרש"ל פ"ח דב"ק סימן כ"ח בשם הרבה מחברים וכן כתב ב"ע אות שותף אלא דדעתו שם לדעת ר"ת וסייעתו דאין הבעל יכול להשביע אשתו כשנעשה אפטרופסת אלא כשתובעת כתובתה א"כ ה"ה השותף שלו א"י להשביע וסתימת מחברים שהביא מהרש"ל לא נראה כן וכן נכון דהבעל יוכל למחול אבל מה נ"מ זה לשותפו ומה שייכת לו בכתובה מבעלה ואפשר אפילו נתן לשותף פטורים על השבועה מ"מ יוכל להשביע אשתו אם לא זכרו בפירוש דהוי כמו שנתן לו רשות למנות אפוטרופס ואין פטורים שלו מועילים לגבי אפוטרופס השני כמ"ש הרא"ש בפרק הכותב וש"ע א"ע סימן צ"ח ע"ש כי דוחק לחלק בין אשתו לאחר דסתמא תנן הבאים ברשותה יהיה אפילו בניו ודוק:

(כ) אינו חייב אלא שבועה. ועדיין לא פסקו הב"ד שבועה זו רק שיהיה ע"פ הודאתו נתחייב בזו בב"ד לכ"ע לא מחייבין שבועה עליו סמ"ע ועמ"ש תומים:

(כא) שלא גזלתני. וה"ה דיכול לגלגל עליו שלא הרוויח מה שמגיע לו חלק בו דלפ"ד שותף הוא ויש לו חלק במה שמרוויח ש"ך:

(כב) ואינו מגלגל עליו שהיה שותפו. ונ"מ בין ב' שבועות אם נשבע שלא גזלו או יגלגל עליו שהיה שותפו ויהיה צריך לישבע אח"כ שלא גזלו כתב הסמ"ע דזה לא ניחא ליה לעשות שהוא דבר העומד להתברר שהיה שותפו ודבריו אינם מובנים דהא הקו' לו דיודה דהיה שותפו אין לו עליו אלא שבועה שלא גזלו והא נשבע עכשיו בג"ש שלא גזלו ולכן צ"ל תי' שני דאז יצטרך לישבע בנק"ח וחמיר לי' משנשבע עכשיו בג"ש רק היסת:

(כג) מהטעם שאמרנו. היינו כמ"ש מקדם שאם יודה לא יתחייב אלא שבועה וזהו לשון רמב"ם דס"ל שבועת שותפות א"צ הודאה פרוטה כלל אבל למחבר דמצריך הודאה בלא"ה אין כאן שבועת שותפות ואפילו יודה דהיה שותף דהא אמר שאין לו בידו כלום וצ"ל דהמחבר שיגרא לישנא דרמב"ם נקט ועכ"פ מזה מוכח דס"ל לרמב"ם דא"צ הודאה כלל ודלא כסמ"ע שכ' בריש סי' ס"ק ז' דאף להרמב"ם בעי הודאה:

(כד) שהרי הוחזק כפרן וכו'. דכל האומר לא נשתתפתי כאלו אמר לא חלקתי ולכך תו אין נאמן וגם תו אין נאמן לומר נשבעתי שבועת שותפות עד שיברר בעדים אבל לזה לא הוחזק דנימא דישבע שבועת שותפים בשקר כי לא הוחזק כפרן לענין ממון רק לשבועה ואינו בשביל כך חשוד על שבועה סמ"ע:

(כה) אלא פחות וכו'. ומ"מ לא הוי הודאה במקצת דמיירי דכבר נתן לו הפחות סמ"ע ועיין תומים סק"ט דכתבתי דבלא"ה צ"ל או דהוי הילך או לאו מין טענה ע"ש:

(כו) שפחתו. אין נשבע רק מה שמגיע לו תשלומין אבל לא ישבע שפחתו ת"ק כיון שאין משלם לו למה לו לישבע כיון דאין משלם לו כפי שבועתו דאין מאמין לו סמ"ע:

(כז) שיודע בודאי וכו'. לענין לגלגל עליו א"צ שידע בודאי דאף בספק יכול לגלגל שמא יודע הפחת רק משום סיפא דנקט דאין עליו שבועת שותפים יכול הוא להטיל עליו היסת בזה צריכין לומר דטען בבירור דיודע דאל"כ אין משביעים על טענת שמא ב"י וסמ"ע ועמש"ל בסימן צ"ד בהבנת דבריהם ע"ש והש"ך כתב דמוכרח לטעון ברי דיודע דאל"כ ודאי א"י כיון דלא נתעסק עמו ודבריו דחוקים דכמו דיש במציאות לטעון ברי דידע אף דלא היה עוסק בשותפות כן יותר יש במציאות אולי ידע ואולי היה שם במעמד שקרה הפחת ואיבוד עסקיו:

(כח) שאינו ידע בודאי וכו'. הא יודע ודאי צריך לשלם מכיסו וע"ת שכתבתי דנר' דכבר קיבל רווחים מן מו"מ לחלקו דאל"כ אפילו ידע א"צ לשלם מכיסו כלל והב"ח חולק בהפסד הבא ע"י מו"מ חייב השותף לשלם חצי הפסד אפילו מכיסו ולקמן בסימן קע"ו איירי בהפסד שבא שלא דרך מו"מ והנכון כמ"ש:

(כט) מנשבעים ונוטלים כו'. וע"ת דכתבתי למה ל"א בזה כל מילתא דהאי ידע והאי לא ידע משתבע האי דידע ע"ש וגם העליתי אם שנים נשתתפו וא' הטיל מעות והשני לא כלום רק מתחייב עצמו לשלם חצי הפסד מ"מ אין זה נאמן בשבועה שישלם לו זה הפחת רק או שמודה בפחת או שמבררו בעדים ע"ש:

(ל) ונוטלים. ואם מודה בפחת או שידוע בעדים רק טוען א"י אולי הרווחת במ"א אשר מגיע לי לעומת זה חלק בזה ישבע השותף שלא הרוויח וחייב לשלם דאל"כ לעולם לא יפרע פחת הרדב"ז בתשובה ח"א סי' ק"ב ע"ש:

(לא) ויטול מה שביד חבירו. אבל חמשים נוטל דה"ל כמונח ביד שניהם וא"כ החמשים ה"ל כאלו הוא מוחזק בו:

(לב) ישלם מביתו. עיין תומים דבררתי ה"מ כשאין שטר בידו דיכול לשורפו רק כתב על שמו ולכך נגד לוי נאמן הואיל ושטר על שמו אבל נגד ראובן א"נ אבל בשטר ת"י אף נגד ראובן נאמן דאית ליה מגו דקלתיה וא"צ לשלם כלום ע"ש:

(לג) והשטר יוצא מת"י ראובן. אבל ביוצא מת"י שמעון אף דכ' ביה שהוא ממון שותפות מ"מ שמעון נאמן במגו ונתן סמ"ע הטעם דאף דלקמן סימן ק"ח ס"ח יש דיעות כאן דשטר נכתב על שמו אף דנזכר בו שהוא ממון שותפות מ"מ כ"ע מודו דנאמן וע"ת כי לא נראה זה רק העיקר כמ"ש הב"ח דכאן היה לו מתחלה נאמנות להכניס ולהוציא ולהלוות מעות וה"ל דין שליש משא"כ בהך דלקמן ע"ש:

(לד) מחצה שלו משמעון. יש להבין מה הזיק שמעון לראובן עד שיוכל לגבות ממנו הא א"נ כלל על חלקו והרי יכול לגבות חלקו מלוי כמקדם קודם הודאתו וא"כ במה יתחייב שמעון לראובן וצ"ל דזהו ודאי אם יגבה ראובן חלקו מלוי דחוזר לוי על שמעון ואמר פרעתיך הכל ואת דגרמת היזק דלא קרעת תיכף השטר או דלא אמרת תיכף בשעת קבלת מעות לשותפך שנפרעת או העמדת עדים עליו ואין לך גרמא יותר מזה וא"כ הוי אפוכי מטרתא דאם יגבה ראובן מלוי ילך לוי ויגבה משמעון ה"ל ראובן לגבות תיכף משמעון או י"ל דלית ללוי נכסי וא"כ כיון דשמעון חייב ללוי החצי שלו כמ"ש א"כ גובה ראובן משמעון מדר' נתן ודוק:

(לה) שלא פרע לוי לכותי. דעת הסמ"ע דזה צריך בירור אבל אם אין מברר ולוי טען שפרע לכותי א"כ מה שראובן צריך לשלם לכותי היה עלילה פטור דאין אדם נתפס בעד חבירו וע"ת שכתבתי דל"ל כן דה"ל ליתנו בעדים ואם לא נתן אפסיד אנפשיה ודי שיברר דפרע לכותי וביד לוי אין עדים ופטורים מכותי:

(לו) בכל מה שיברר ראובן בעדים. ודאי אם יש אפשרות לברר בעדים ל"ק קו' הסמ"ע דכל דהאי ידע והאי לא ידע משתבע האי דידע דמתחלה כשבא לב"ד ליתן עצה הלא יותר טוב ליתן עצה שיברר בעדים ומה לנו לשבועה ולתקנת חכמים אך אם הם הוצאה שא"א לבר' בזה נר' מכאן דמפסיד וע"ז הק' הסמ"ע לעיל סימן צ"א ס"ק ט"ו הא כל מה דהאי ידע וכו' משתבע האי דידע ותי' הסמ"ע לעיל דאינו לטובתו של זה השני (ובהא מסולק תמיה' השב יעקב) לפמש"ל בתומים ס"ק י' בלא"ה לק"מ דשם לא סגי בלא"ה ואדעתא דהכי נחית להוציא משא"כ כאן דהוא לא בריר ליה דיוציא הוצאה ועל אדעתא דהכי ל"נ שיהיה הוצאה ולכך לא הוי בכלל תקנת המוציא ע"ש:

(לז) אינו חייב לעשות לו שטר. דהא לא אתברר חיובו עדיין דמי יודע שיהיה הגוי נזכר ויבא לכלל חיוב משא"כ בסעיף הקודם דכבר עשה הוא שטר לגוי א"כ אף על שותפו חיוב לעשות שטר דמ"ש הוא מהוא סמ"ע ופשוט:

(לח) והעדים יכתבו הודאתו. ע"ת דהעליתי דהוא צ"ל לעדים כתבו דאל"כ לא מועיל כלום לדעת המחבר דה"ל מפי כתבם והחילוק צ"ל דהם אינם כותבים אחריות נכסי ול"א בזה אחריות ט"ס משא"כ אם יכתבו שטר יהיה אחריות נכסים כמו שארי שטרות דה"ל ללקוחות ליזהר אולי יצטרך לפרוע לגוי וכ"נ מדברי הט"ז:

(לט) ושמעון ידע בדבר. אפילו לא ידע מתחלה רק לבסוף אבל יודע כי האמת אתו ואין טוען שקר רק טוען אף שהאמת אתך מאחר שלא הודעתני אין מועיל להפסיד חלקי וקמ"ל דלא:

(מ) כפי חלקו במעות. היינו דכך היה התנאי אבל בלא"ה חולקים לאמצע אפילו הטיל זה מנה וזה מאתים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.