אבן עוזר/שבת/לד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבן עוזר TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png לד TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רב נסים גאון
רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
פני יהושע
בית מאיר
חתם סופר
רש"ש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת


בד"ה שניהם קנו עירוב כו' קשה לרשב"א כו'. עכ"ל, הנה הרשב"א והרא"ש והר"ן ומרדכי דחו פי' רש"י והקשו עליו מסוגיא דעירובין:

והנה הרמב"ם (פ"ו מהל' עירובין דין י"ג) פי' ג"כ כרש"י והכ"מ תירץ דעת הרמב"ם ורש"י, והנה תירוצו לרש"י א"א לאומרו כלל כאשר מבואר ברש"י בסוגיא דעירובין דף נ"ו כמה פעמים דבעינן חזקת כשרות דוקא עיי"ש, גם בדעת הרמב"ם נמי קשה האמר שם בש"ס (ע"א) מ"ש תרומה דאמר העמד תרומה על חזקתה ואימר טהורה כו', הרי מבואר דבעי חזקת כשרות, וכ"כ הרמב"ם בפי' המשנה שם, דטעמא דר' יוסי דספק עירוב כשר הוא משום דחזקת כשרות יש לו, תו קשה מאי מיבעיא לרב שמואל שם בעירב בב' ככרות א' טהור כו' תפשוט מברייתא לדעת הכ"מ:

והנה אם שאיני כדאי להכריע מ"מ תורה היא. ואומר אני הקטן באימה ויראה דאין מקום לקושייתן על רש"י ז"ל. וממקום שבאו מסוגיא דעירובין משם אברר בסיעתא דשמיא דדברי רש"י הם כנים ואמתים. וזה דבסוגיא דעירובין דף נ"ה ע"ב פריך שם אפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי בספק עירוב במשנה שם ע"ח), והא איפכא שמעינן להו דתנן בטומאה דרבנן וספק טבל או לא טבל ספיקו טהור ורבי יוסי אמר ספיקו טמא, ופרש"י שם וסתם משנה ר"מ היא עיי"ש, הרי דמקיל ר"מ בספק ור"י מחמיר, ומשני דרבי מאיר סבר תחומין דאורייתא, ודרבי יוסי אדר"י דלא קשיא קמשני רבא (דף ל"ו ע"א) שאני התם דהעמד טמא על חזקתו, ופרש"י התם איכא חזקה לחומרא אבל חזקה לקולא ליכא, אבל מתניתן איכא חזקה לקולא וחזקה לחומרא, העמד אדם על חזקת ביתו שלא עירב, והעמד תרומה על חזקתה ועירב ואזלינן בדרבנן לקולא עכ"ל, וחמר שם עוד תניא כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר עירב בתרומה כו', פי' היכא דאיכא חזקת כשרות ואז איכא נמי חזקה לקולא מש"ה ספק עירוב כשר, אבל בליכא חזקת כשרות, כיון דאין חזקה אלא לחומר

דהוא חזקת ביתו שלא עירב אזלינן לחומרא בעירוב, כן מבואר ברש"י שם, ופרש"י מוכרח שם מדפריך שם אדרבה העמד מקוה על חזקתה כו', הרי דכל שיש צד לחומרא כמו לקולא אזלינן להקל, ועל כרחך הא דבעינן חזקת כשרות בעירוב הוא משום שיש כנגד חזקת ביתו:

והשתא לא קשה מידי דודאי רבי יוסי סבר כן. דרבי יוסי לשיטתו דסבירא ליה גבי ספק טבל ספיקו טמא, הואיל ואין חזקה אלא לחומרא, הרי דהחמיר רבי יוסי בדרבנן כל שיש חזקה לחומרא ולא לקולא, ומש"ה ס"ל לרבי יוסי ג"כ הכי בעירוב היכא דליכא חזקת כשרות, דנמצא דאין לו רק חזקת ביתו שצא עירב ולכן החמיר בו, והשתא אתי שפיר נמי הא דתניא שם כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר, והרי במשנתינו (הנ"ל) אמרו רבי יוסי ורבי שמעון אומרים ספק עירוב כשר, וא"כ הל"ל כיצד אמר ר"י ור"ש כו', אלא ע"כ בשלמא לרבי שמעון יש לומר דסבר כרבי מאיר בספק טבל דספיקו טהור, הרי אף דאין חזקה לקולא רק לחומרא אפ"ה מקילינן בדרבנן, ולכן בספק עירוב אפילו ליכא חזקת כשרות נמי כשר, אבל רבי יוסי דאיהו סבר בספק טבל דספיקו טמא משום דאין לו חזקה רק לחומרא, וא"כ כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר, ע"כ אמר כגון שיש לו חזקת כשרות דיש חזקה לקולא, כמו לחומרא, הרי זכינו לדין דר"מ דפליג בספק טבל על ר' יוסי וס"ל דאפילו היכא דליכא חזקה לקולא רק לחומרא, אפ"ה להקל אזלינן בדרבנן, לדידיה בספק עירוב אפילו ליכא חזקת כשרות נמי העירוב כשר, ואנן קייל"ן בהא דספק טבל כר"מ דספיקו טהור, וכ"כ הרמב"ם פרק עשירי ה' מקואות (הל' נ"ו), וכן בדין לפסוק כרבי מאיר, דהא במשנתינו בספק טבל שהביא הש"ס הנ"ל הוא סתם משנה כר"מ, וכמ"ש רש"י הנ"ל שהבאתי, וכן סתם המשנה פ"ד דטהרות (משנה ז') ופ"ב דמקוואות (משנה ג') ופ"ב דידים (משנה ד') כר"מ, והכי קייל"ן בח"ח סי' ק"ס סי"א בספק נטל ידיו דאפילו ליכא חזקה לקולא רק לחומרא אזלינן להקל, דנא כרבי יוסי דפליג ומחמיר פ"ב דידים ומשמע שם דכל הני פלוגתייהו תליא זה בזה, הרי מבורר דקייל"ן כר"מ דבדרבנן אפילו ליכא חזקה לקולא רק לחומרא אזלינן להקל, ולח פסקינן כרבי יוסי אלא בהא דפליג עם ר"מ וס"ל דתחומין דרבנן, וע"כ שפיר פסק רבא כאן, דרבא לשטתו אזיל כפי שתירץ שם בעירובין ולכן פסק דאפילו ליכא חזקת כשרות אזלינן להקל בעירוב:

וכן משמע כפרש"י מלשון צא וערוב עלינו דבתחומין מיירי, ומ"ש התוספות דבתוך העיר מצינו נמי לשון צא בפ' השוכר את הפועלים צא ושכור לנו פועלים, יש לומר דשם נמי חוץ לעיר קאמר, כמבואר ר"פ שום היתומים, ובח"מ סי' ק"ט (ס"א) גבי הכרזת קרקע בקר וערב, דהפועלים הן כל היום בשדה ושייך שפיר לצאת מהעיר לשדה לשכור פועלים. ונ"ל להביא ראיה ברורה לפרש"י ז"ל, דרבא ע"כ בעירובי תחומין איירי, מדאמר שניהם קנו עירוב והש"ס חמר קמא ליקנו בתרא ליקנו, ולשון קנין לא שייך אלא בעירובי תחומין דמקני ביתא הוא, אבל בעירובי חצירות לא שייך לשון קנין, כמ"ש הרי"ף והרא"ש פרק שני דביצה (דף י"ז ע"א) (ח"ה וכ"כ התוספות שם בד"ה מאי טעמא כו') וכן פסקו הפוסקים סי' שס"ו (ס"ג) כרבה דחמר ע"ח משום דירה (עירובין דס"ט ע"א) ואי רבא היה חונק על רבה הוי הלכתא כרבא דבתרא הוא, ע"כ פרש"י עיקר. ומ"ש התוס' דכ"מ פ' הדר, וכן הקשו שם ס"פ הדר, (דף ע"ו ע"ח בד"ה שניהם כו) דברי התוס' הם תמוהים וצל"ע דהתם פריך כיון דבתחומין מקינין מספק כ"ש בעירובי חצירות, דקיל טפי כמ"ש רש"י כאן. ועפ"ז נתברר לנו דלא כמ"ש הש"ך סי' ק"י (ס"ט ס"ק ס"ג בדיני ס"ס דכ') בשם תשובת הרשב"א דבאיסור דרבנן שיש לו חזקת איסור לחומרא אזלינן, והוציא בתשובת הרשב"א כן מדקייל"ן כרבי יוסי דבעי חזקת כשרות עיי"ש, וכבר נתברר דבזה לא קייל"ן כרבי יוסי, וע"כ בכל איסור דרבנן אף דיש לו חזקת איסור אזלינן להקל. ונתברר דספק עירוב כשר אפילו ליכא חזקת כשרות כדפסקו רש"י והרמב"ם בסי' תט"ו ס"ג, והוא ברור. ועיין לקמן בעירובין דה ל"ו ודל"ט מ"ש הרב המחבר עוד בזה:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף