חתם סופר/שבת/לד/א

חתם סופר שבת לד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אלמלא לא היית עמנו וכו'. יאמרו זונות מפרכסות זא"ז ת"ח לא כ"ש. נ"ל פירושו זונות אע"ג דמתקנאות זו בזו מ"מ מפרכסות זא"ז אף על גב דלא ניחא לזו בפירכוסה של חבירתה מ"מ היא מפרכס אותה כדי שגם היא תפרכס אותה ושוב כשהן מקושטות הן שונאת זא"ז וכל אחת מקנאת בחברתה ע"כ יאמרו המושלים ההדיוטים על ת"ח כשתחלה נימנים זה עם זה ומסכימים ושוב חולקים זע"ז יאמרו בתחלה לא עשה אלא להחניף זה לזה כדי שגם הוא יכבדהו וינשאהו ושוב כשדבריו נשמעים ג"כ אזי בועט בחבירו וחולק עליו. ואומרים השתא זונות שאין להם דעת בערמומיות לרמאות מ"מ מפרכסות זו את זו. ת"ח שהם ערומים ברמי' יותר לא כ"ש ונמצא ש"ש מתחלל. ע"כ נתן עיניו בו ונח נפשי':

עשרתם ערבתם. פירש"י עירובי תחומין וחצירות ובגיטין פירש"י רק עירובי חצירות ובמסקנא דשמעתין מסקינן דרק משום עירובי תחומין צריך לומר ערבתם. והאמת יורה דרכו דמשום ערובי תחומין לחוד לא היה צריך לתקן שיאמר כל אדם כן. חדא דמידי דלא שכיחא שיניח עירובי תחומין. ותו אפי' שכח ולא הניח מה בכך לא ילך חוץ לתחום וישבות בעירו. אלא העיקר משום ערובי חצרות דצריך לכל הבתים בכל השבתות ואם ישכח ולא יניח ויהי' אסור לטלטל בחצר איכא קלקולא כמבואר בפ"ב דביצה ט"ז סוף ע"ב וברש"י ד"ה דמקלקלי בה רבים ע"ש. ואמנם משום ע"ח לבד היה סגי שיאמר בספק חשכה אך כיון דאיכא נמי ערובי תחומין דאסור ספק חשכה ע"כ תיקנו לומר ערבתם סמוך לחשיכה וקרוב לזה בט"ז סי' רס"א. ומבואר במג"א שם דעכ"פ צריכים לומר דעכ"פ איכא זהירות וזריזות לערב ע"ח קודם ביה"ש מש"ה מזהיר עליהם סמוך לחשיכה שלא יסמכו עצמם על בין השמשות. ומ"מ משום זו הזריזות לבד לא היו מתקנים שיאמר סמוך לחשיכה אי לאו דאיכא ע"ת דאסור בין השמשות:

ערבתם. בגליון משניות הקשה איך אפשר לערב ע"ת בין השמשות שזמנו אלף ת"ק אמות ומקום ע"ת הוא אלפיי' אמה. ואין זה קושי' כל כך דעל הרוב אינו מניח עירוב סוף אלפיי' לצאת חוץ לד' אלפיי' אלא סמוך לעיר שיש לו גינה או פרדס שרוצה לטייל בהן בשבת ומניח עירובו איזה אמות חוץ לעיר ומרויח אותן אמות חוץ לאלפיי' ועיין מס' עירובין ל"ז ע"ב רצה מבעוד יום עירובו עירוב א"כ משכחת לי' בעירוב על כל בני העיר על כל שבתות השנה ובכל ע"ש צריך לקבל עליו מבעוד יום. וא"כ איירי מתני' בכי האי גווני. אמנם להלכתא קיימא לן בדרבנן יש ברירה. ועיין בש"ע סי' תי"ג ובמג"א שם ואין להאריך:

ספק חשיכה ספק אינו חשיכה. עי' בהג"ה שבגליון משניות תוס' חדשים ונכונים דבריו:

אין מעשרין את הודאי. פירש"י כמ"ד גזרו על שבות ביה"ש אבל ערבתם אינו ענין להך פלוגתא דאפי' למ"ד לא גזרו מ"מ העירוב צריך שיקנה בכניסת היום או בסוף יום חול. ואי קמי' שמיא גלי' שכבר הי' לילה באותה שעה איך יקנה לי' עירובו. ומיהו עירובי חצירות דקיל הכי תיקנו לי' רבנן שיקנה ברגע שהוא בודאי לילה וכל זמן שהוא ספק עדיין ראוי להניחו. ואמנם ע"ת דחמיר תיקנו שיהיה קנוי' בשעה שהוא ודאי יום אבל בשעה שהוא ספק הרי הוא ספק עירוב ואין זה ענין לשבות בין השמשות ובחנם נתלבטו בזה עתי"ט:

אבל מעשרין את הדמאי. הוא נגד עשרתם ומערבין ע"ח הוא נגד ערבתם וטומנין את החמין הוא נגד הדליקו את הנר שהוא זהירות על הדלקה וכיבוי וה"נ הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל משום הטמנה ברמץ וחיתוי בגחלים שהוא מכבה ומבעיר והיינו כגי' הרי"ף ולא כגיר' שלפנינו דדבר שאינו מוסיף הבל משום שמא ירתיח:

שניהם קנו עירוב. עיין תוס' דשמעתין ומ"ש בעירובין ע"ו ע"א. ונראה דשני הדבורים שייכים אהדדי. דאי מפרשינן בשינוי דלעיל כאן בע"ת כאן בע"ח דע"ת חמיר. וא"כ א"ש ש"ס דעירובין דמייתי מע"ת לע"ח מכח כ"ש השתא ע"ת דחמיר סמכינן אתרתי דסתרו אהדדי כ"ש ע"ח. אלא לפ"ז קשה אמאי ניקל בספק עירוב הא לא שמעינן דר' יוסי מיקל אלא היכא דאיכא חזקה המסייעתו כקו' תוס' דשמעתין. ואי מפרשי' לעיל כאן בע"ת כאן בע"ח דע"ח חמיר. וא"כ ס"ל לתנא דמתני' דספק ע"ת כשר אפי' בלי חזקה ודלא כר' יוסי. ולק"מ קו' תוס' דשמעתין אך לעומת זה קשי' קושי' תוס' דעירובין איך מייתי התם מע"ת הקל לע"ח דחמיר וק' ממ"נ:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף