שיחה:בבלי/ברכות/ו/ב

ריצה לבית הכנסת ולפרקא בשבת

בגמרא מובאות שתי מימרות, אמר רבי חלבו אמר רב הונא היוצא מבית הכנסת אל יפסיע פסיעה גסה, אמר אביי לא אמרן אלא למיפק אבל למיעל מצוה למרהט שנאמר "נרדפה לדעת את ה'". אמר רבי זירא מריש כי הוה חזינא להו לרבנן דקא רהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחליין רבנן שבתא, כיון דשמענא להא דרבי תנחום אמר ריב"ל לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה ואפילו בשבת שנאמר "אחרי ה' ילכו כאריה ישאג" וגו' אנא נמי רהיטנא.
ויש להבין מפני מה הזכירו בדבריהם שני מקורות שונים "נרדפה לדעת את ה'" ו"אחרי ה' ילכו כאריה ישאג", וכן יש להבין מה נשתנה לר' זירא שתחילה היה סבור שאסור לרוץ בשבת משום "שלא יהא הילוכך בשבת כהילוך בחול" ועתה התיר בגלל "אחרי ה' ילכו כאריה ישאג".
ושמעתי בזה ביאור נפלא, שהדין לרוץ לבית הכנסת אין בכוחו להתיר ריצה בשבת שהרי סוף סוף פסיעה גסה היא ואסורה בשבת, ולכך היה סבור ר' זירא דמחליין רבנן שבתא. אך הפסוק "אחרי ה' ילכו' כאריה ישאג" פירושו שריצה שמטרתה היא עבודת ה' הרי היא חשובה הליכה, וכדרך שהליכת אדם כשאריה ישאג היא באופן של ריצה. ולכן אין בכך סתירה לאיסור ריצה ופסיעה גסה בשבת, שהרי אין הוא רץ אלא הולך כדרך שהולכים לעבודת ה'.
אמנם יעויין בשולחן ערוך (או"ח סימן צ סי"ב) שם מובאים ב' דינים אלו בחדא מחתא: מצוה לרוץ כשהולך לבית הכנסת, וכן לכל דבר מצוה, אפילו בשבת שאסור לפסוע פסיעה גסה, ויל"ד בזה. מצולות ים (שיחה) 23:43, 2 בינואר 2020 (UTC)