רש"י/זבחים/ס/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
(תם ונשלם הגהת העמוד ע"פ כתה"י בס"ד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
<noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | <noinclude>{{ניווט כללי עליון}} | ||
</noinclude> | |||
'''ר' ישמעאל אומר כו'.''' זו | '''ר' ישמעאל אומר כו'.''' זו אחת מהן:<ref>בש"מ מחק בנוסח הגמ' "וזה אחד מהן", וכ' בדק"ס שהוא ע"פ רש"י כאן, והוסיף לציין דליתא ב[[בבלי/מכות/יט/א|מכות {{ממ|יט.}}]] וכן ליתא ב[[בבלי/תמורה/כא/א|תמורה {{ממ|כא.}}]], ויתכן שעפ"ז מחקו הש"מ. אבל לעובדא דבכל כתה"י כלפנינו בגמ' י"ל דכוונת רש"י לבאר דמה דאי' בגמ' "וזה אחד מהן" על דברי ר' ישמעאל קאי.</ref> | ||
'''יכול יעלה אדם מעשר שני.''' דקסבר קדושת הארץ לא בטלה וצריכה הפרשת מעשרות מן התורה וקאמר יכול | '''יכול יעלה אדם מעשר שני.''' דקסבר קדושת הארץ לא בטלה וצריך להפריש מעשרות<ref>בכי"פ מעשר {{ממ|ובנד' "וצריכה הפרשת מעשרות מן התורה"}}, ושם וב[[בנין שלמה לחכמת בצלאל/{{כאן}}|הגהות רב"א]] נוסף: '''אינמי במעשר שהופרש קודם שבטלה קדושת הארץ''', וכן צוין ב[[תוספות/{{כאן}}|תוס']].</ref> וקאמר יכול יעלנו ויאכלנו עכשיו בירושלם בלא פדיון: | ||
'''ת"ל וכו'.''' | '''ת"ל וכו'.''' ולקמן פריך מאי שנא בכור דפשיטא ליה ומאי שנא מעשר דמיבעיא ליה: | ||
'''שכן טעון מתן דמים.''' הלכך צריך בית ומזבח: | '''שכן טעון מתן דמים.''' הלכך צריך בית ומזבח: | ||
'''בכורים יוכיחו.''' שאין טעונין מתן דמים וצריכין בית כדכתיב לפני מזבח {{ממ|דברים כו}}: | '''בכורים יוכיחו.''' שאין טעונין מתן דמים וצריכין בית כדכתיב והניחו לפני מזבח<ref>בכי"י מזבח '''ה' וגו''''.</ref> {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כו#ד|דברים כו ד]]}}: | ||
'''שכן | '''שכן טעונין הנחה.''' הלכך בעו בית דהוזקקו למזבח לכך<ref>בכי"י {{ממ|כן נראה, הנייר קרוע}} טעונין הנחה '''והרי הוזקקו למזבח'''.</ref>: | ||
'''ת"ל כו'.''' ולקמיה פריך וליהדר דינא וליתי במה הצד: | '''ת"ל כו'.''' ולקמיה<ref>בכי"י '''ולקמן''', והוא טעות.</ref> פריך וליהדר דינא וליתי במה הצד: | ||
'''צד מזבח.''' זה למתן דמים ואלו להנחה: | '''צד מזבח.''' זה למתן דמים ואלו להנחה: | ||
'''מאי קסבר.''' האי תנא | '''מאי קסבר.''' האי תנא דפשיטא ליה בכור טפי ממעשר: | ||
'''אי קסבר קדושה ראשונה של בית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא.''' כי היכי | '''אי קסבר קדושה ראשונה''' של בית '''קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא.''' כי היכי דסבירא ליה בקדושת הארץ וקא מיבעיא ליה מי קרינא ביה לפני ה' אלהיך תאכלנו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב#יח|דברים יב יח]]}}<ref>כ"ה בכי"פ. בכי"י "לפני ה'", ובנד' "לפני אלהיך".</ref> או לא וקפשיט מעשר מבכור: | ||
'''אפילו בכור נמי.''' | '''אפילו בכור נמי.''' יקרב ויאכל דהא מאן דאית ליה קדשה לעתיד לבא סבירא ליה שמקריבין אע"פ שאין<ref>בכי"י שאין '''שם'''.</ref> בית כדאמרינן במגילה נקראת<ref>בכי"י '''במסכת מגילה''' {{ממ|ובנד' "במגילה"}}.</ref> {{ממ|[[בבלי/מגילה/י/א|דף י.]]}}: | ||
''' | ה"ג '''ואי קסבר לא קדשה אפי' בכור נמי תיבעי.''' <ref>בכי"פ נוסף '''כלומר'''.</ref>ואי קסבר קדושת הבית בטלה לה ומיבעיא ליה במעשר הואיל ואינו צריך לבית מי מיתכיל בירושלים לפני ה' קרינא ביה<ref>כ"ה בכי"י, ובנד' '''ולפני''' ה', וכ"ה ב[[תוספות/{{כאן}}|תוס']]. בכי"פ "קרינא ביה לפני ה'".</ref> או לא: | ||
''' | '''אפי' בכור''' כי האי גוונא '''נמי תיבעי''' ליה כגון בכור שקרבו דמיו ואימוריו וחרב הבית ובשרו קיים מהו שיאכלוהו: | ||
'''אמר רבינא לעולם קסבר לא קדשה.''' והכא דקפשיט ליה | '''אמר רבינא לעולם קסבר לא קדשה.''' והכא דקפשיט ליה למעשר מבכור בבכור שאינו צריך לבית דומיא דמעשר עסיקינן דפשיטא<ref>בכי"י '''והא''' דפשיטא.</ref> ליה גביה דלא מיתכיל: | ||
'''דאיתקש בשרו לדמו.''' ואת דמם | '''דאיתקש בשרו לדמו.''' דכתיב ואת דמם תזרוק ואת חלבם תקטיר ובשרם יהיה לך וגו' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יח#יז|במדבר יח יז]]}} ויליף מיניה בשעה שהיא ראויה לזריקת דם אתה אוכל את הבשר ולא משנהרס המזבח: | ||
'''וכי | '''וכי''' בשר '''הלמד בהיקש''' מן הדם '''חוזר ומלמד בהיקש''' על המעשר: | ||
'''לשמעתא.''' הא דאביי דאמר קדשים קלים נפסלין בפגימת המזבח ומייתי לה מדרשא | '''לשמעתא.''' הא דאביי דאמר קדשים קלים נפסלין בפגימת המזבח ומייתי לה מדרשא דר' יוסי: | ||
'''בשעת סילוק | '''בשעת סילוק מסעות.''' כשמורידין את המשכן ומסלקין<ref>בכי"י '''מסלקין''', נ' בטעות.</ref> את המזבחות בעת המסעות במדבר: | ||
'''קדשים | '''קדשים נפסלין.''' בשר קדשים וקס"ד מפני סילוק המזבח הוא מדקתני וזבין ומצורעין משתלחין שאין מצורע נכנס לדגלי שבטים ולא זב למחנה לויים נשאי הארון כדאמרינן לקמן {{ממ|[[בבלי/זבחים/סא/ב|דף סא:]]}} אע"פ שנסע אהל מועד הוא אלמא נפסלין דקאמר לאו משום דמפסלי ביוצא הוא דהא אהל מועד חשיב ליה. ואי קשיא הא דתניא במסכת תענית {{ממ|[[בבלי/תענית/כא/ב|דף כא:]]}} הוגללו הפרכות הותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם במסכת מנחות בפ' שתי הלחם {{ממ|[[בבלי/מנחות/צה/א|דף צה.]]}} רמינן להו אהדדי ומוקמינן להו בתנאי<ref>ואי קשיא כו' עד כאן נשמט בנד'.</ref>: | ||
ותניא אידך | '''ותניא אידך''' גרסי': | ||
'''בשני מקומות נאכלין.''' חד במקומן במחנות האמורות בהן כשהמשכן במקומו וחד בכל מקום | '''בשני מקומות קדשים נאכלין.''' חד במקומן במחנות<ref>בכי"י '''במקומות'''.</ref> האמורות בהן כשהמשכן במקומו וחד בכל מקום שיהו שם דרך<ref>בכי"י '''שהיו''' שם '''מקום''' {{ממ|בנד' "שיהא"}}.</ref> הליכתן משנסעו וקשיין אהדדי: | ||
'''מאי לאו.''' קמייתא בקדשי קדשים והא בקדשים קלים: | '''מאי לאו.''' קמייתא בקדשי קדשים והא בקדשים קלים: | ||
הכי גרסינן מאי לאו הא בקדשי קדשים הא בקדשים קלים: | הכי גרסינן '''מאי לאו הא בקדשי קדשים הא בקדשים קלים''':<ref>צ' בירור מאיזה גי' בא רש"י לאפוקי, ולא נראה שהתכוין להוציא מגי' כי"צ "והא בקדשים קלים". ויש לציין דכל הדיבור ליתא בכי"פ, אמנם ברור מטעות הדומות.</ref> | ||
'''אידי ואידי קדשים קלים ולא קשיא קמייתא ר' ישמעאל | '''אידי ואידי קדשים<ref>בכי"י '''בקדשים'''.</ref> קלים ולא קשיא''' קמייתא '''ר' ישמעאל''' דיליף בשר מדם ובתרייתא<ref>כ"ה בכי"פ. בנד' "בתרייתא", ובכי"י מטושטש.</ref> '''רבנן''': | ||
<noinclude>{{ | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־07:29, 19 באוקטובר 2021
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
לדף הבבלי
דיוני הלומדים על מפרשי הדף תוספות |
ע"פ כתבי יד, דפוסים מוקדמים וחידושי רבותינו. החפץ לעיין או להעתיק מתוך
גירסת דפוס וילנא המקובלת יעיין נא בגירסת וילנא בקישור זה
ר' ישמעאל אומר כו'. זו אחת מהן:[1]
יכול יעלה אדם מעשר שני. דקסבר קדושת הארץ לא בטלה וצריך להפריש מעשרות[2] וקאמר יכול יעלנו ויאכלנו עכשיו בירושלם בלא פדיון:
ת"ל וכו'. ולקמן פריך מאי שנא בכור דפשיטא ליה ומאי שנא מעשר דמיבעיא ליה:
שכן טעון מתן דמים. הלכך צריך בית ומזבח:
בכורים יוכיחו. שאין טעונין מתן דמים וצריכין בית כדכתיב והניחו לפני מזבח[3] (דברים כו ד):
שכן טעונין הנחה. הלכך בעו בית דהוזקקו למזבח לכך[4]:
ת"ל כו'. ולקמיה[5] פריך וליהדר דינא וליתי במה הצד:
צד מזבח. זה למתן דמים ואלו להנחה:
מאי קסבר. האי תנא דפשיטא ליה בכור טפי ממעשר:
אי קסבר קדושה ראשונה של בית קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. כי היכי דסבירא ליה בקדושת הארץ וקא מיבעיא ליה מי קרינא ביה לפני ה' אלהיך תאכלנו (דברים יב יח)[6] או לא וקפשיט מעשר מבכור:
אפילו בכור נמי. יקרב ויאכל דהא מאן דאית ליה קדשה לעתיד לבא סבירא ליה שמקריבין אע"פ שאין[7] בית כדאמרינן במגילה נקראת[8] (דף י.):
ה"ג ואי קסבר לא קדשה אפי' בכור נמי תיבעי. [9]ואי קסבר קדושת הבית בטלה לה ומיבעיא ליה במעשר הואיל ואינו צריך לבית מי מיתכיל בירושלים לפני ה' קרינא ביה[10] או לא:
אפי' בכור כי האי גוונא נמי תיבעי ליה כגון בכור שקרבו דמיו ואימוריו וחרב הבית ובשרו קיים מהו שיאכלוהו:
אמר רבינא לעולם קסבר לא קדשה. והכא דקפשיט ליה למעשר מבכור בבכור שאינו צריך לבית דומיא דמעשר עסיקינן דפשיטא[11] ליה גביה דלא מיתכיל:
דאיתקש בשרו לדמו. דכתיב ואת דמם תזרוק ואת חלבם תקטיר ובשרם יהיה לך וגו' (במדבר יח יז) ויליף מיניה בשעה שהיא ראויה לזריקת דם אתה אוכל את הבשר ולא משנהרס המזבח:
וכי בשר הלמד בהיקש מן הדם חוזר ומלמד בהיקש על המעשר:
לשמעתא. הא דאביי דאמר קדשים קלים נפסלין בפגימת המזבח ומייתי לה מדרשא דר' יוסי:
בשעת סילוק מסעות. כשמורידין את המשכן ומסלקין[12] את המזבחות בעת המסעות במדבר:
קדשים נפסלין. בשר קדשים וקס"ד מפני סילוק המזבח הוא מדקתני וזבין ומצורעין משתלחין שאין מצורע נכנס לדגלי שבטים ולא זב למחנה לויים נשאי הארון כדאמרינן לקמן (דף סא:) אע"פ שנסע אהל מועד הוא אלמא נפסלין דקאמר לאו משום דמפסלי ביוצא הוא דהא אהל מועד חשיב ליה. ואי קשיא הא דתניא במסכת תענית (דף כא:) הוגללו הפרכות הותרו זבין ומצורעין ליכנס לשם במסכת מנחות בפ' שתי הלחם (דף צה.) רמינן להו אהדדי ומוקמינן להו בתנאי[13]:
ותניא אידך גרסי':
בשני מקומות קדשים נאכלין. חד במקומן במחנות[14] האמורות בהן כשהמשכן במקומו וחד בכל מקום שיהו שם דרך[15] הליכתן משנסעו וקשיין אהדדי:
מאי לאו. קמייתא בקדשי קדשים והא בקדשים קלים:
הכי גרסינן מאי לאו הא בקדשי קדשים הא בקדשים קלים:[16]
אידי ואידי קדשים[17] קלים ולא קשיא קמייתא ר' ישמעאל דיליף בשר מדם ובתרייתא[18] רבנן:
- ↑ בש"מ מחק בנוסח הגמ' "וזה אחד מהן", וכ' בדק"ס שהוא ע"פ רש"י כאן, והוסיף לציין דליתא במכות (יט.) וכן ליתא בתמורה (כא.), ויתכן שעפ"ז מחקו הש"מ. אבל לעובדא דבכל כתה"י כלפנינו בגמ' י"ל דכוונת רש"י לבאר דמה דאי' בגמ' "וזה אחד מהן" על דברי ר' ישמעאל קאי.
- ↑ בכי"פ מעשר (ובנד' "וצריכה הפרשת מעשרות מן התורה"), ושם ובהגהות רב"א נוסף: אינמי במעשר שהופרש קודם שבטלה קדושת הארץ, וכן צוין בתוס'.
- ↑ בכי"י מזבח ה' וגו'.
- ↑ בכי"י (כן נראה, הנייר קרוע) טעונין הנחה והרי הוזקקו למזבח.
- ↑ בכי"י ולקמן, והוא טעות.
- ↑ כ"ה בכי"פ. בכי"י "לפני ה'", ובנד' "לפני אלהיך".
- ↑ בכי"י שאין שם.
- ↑ בכי"י במסכת מגילה (ובנד' "במגילה").
- ↑ בכי"פ נוסף כלומר.
- ↑ כ"ה בכי"י, ובנד' ולפני ה', וכ"ה בתוס'. בכי"פ "קרינא ביה לפני ה'".
- ↑ בכי"י והא דפשיטא.
- ↑ בכי"י מסלקין, נ' בטעות.
- ↑ ואי קשיא כו' עד כאן נשמט בנד'.
- ↑ בכי"י במקומות.
- ↑ בכי"י שהיו שם מקום (בנד' "שיהא").
- ↑ צ' בירור מאיזה גי' בא רש"י לאפוקי, ולא נראה שהתכוין להוציא מגי' כי"צ "והא בקדשים קלים". ויש לציין דכל הדיבור ליתא בכי"פ, אמנם ברור מטעות הדומות.
- ↑ בכי"י בקדשים.
- ↑ כ"ה בכי"פ. בנד' "בתרייתא", ובכי"י מטושטש.