ריטב"א/מועד קטן/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:58, 17 ביולי 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לחד יומא לא משהי נפשיה פירש כי מתירא שמא יבא לו שום עכוב באותו היום ולא יוכל לעשות עד לאחר המועד וא"ת א"כ נאסור עליו שני או ג' ימים קודם הרגל כדי שלא ישהה להם הא ליתיה כי הוא אינו משהה אלא בשיכול לערב סעודתו עם הרגל למעט הוצאותיו וזהו כשעושה ברגל עצמו א"נ בערב הרגל שיאכל סעודתו בלילה וזה ברור:

ביום עשתי עשר יום וכו' פשי' והנשיאי' ודאי על פי הדיב' עשו דלא סגיא בלאו הכי ואע"פ שאינו מפורש בכתוב:

כאן במצוה שאפש' לעשות ע"י אחרים לא יניח תורתו מפניה כאן במצוה שאי אפש' לעשות ע"י אחרים מותר להניח תורתו ולהתעסק וכן הלכה ותו לא מידי י:

מתני' עושה אשה תכשיטיה במועד פירש שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפי' עושה כדרכה ובלא שינוי ובטרחא רבה ולא גזרו בה שמא תכנס לרגל מנוולת דקשוט מילתא דצריכא כל יומא ויומא הוא ועוד שאין דרכן להשהות:

ר' יהוד' או' אשה לא תסוד וכו' ובש"ס מפורש דמוד' ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד וש"מ דרבנן אפילו בסיד שאינה יכולה לקפלו במועד שרו כיון דלצורך קשוט עביד ליה וחשיבות הוא לה אבל יש אומרים דרבי יהודה הוא מפרש ואינו חולק ומודה דאמרינן בש"ס לגמרי וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בחיבורו כדברי רבי יהודה והיינו דאקשינן בש"ס מדרבי יהודה אדרבי יהודה דאלו לרבנן לא קשיא אע"ג דבעינן התם שמחה דלאחר זמן דה' במתני' נמי הכי בעי לה ולא שרו לסוד לקפלו במועד והראשון נראה יותר נכון ואקשי' מדרבי יהודה אדרבי יהוד' משום דמפרשא מילתיה בהדיא ותו מאי דאמרינן התם רבנן לדבריו דרבי יהודה קאמרי כדפרשינן בדוכתא:

ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב פירש וכלה לצורך המועד ושלא בדבר האבד ואפילו שלא לצורך המועד דאלו בדבר האבד הא קי"ל דלא בעי שנוי וסיפא אוקימנא בש"ס כרבי יוסי:

ומסרגין את המטות בש"ס מפרש לה וכלה לצורך המועד:

גרסת הספרים שלנו מעמידן תנור וכירים במועד ולא גרסי ריחים ופירש מעמידין לעשות בו כל מלאכה לצורך המועד וכדשרי' בש"ס ומגדל תנורי ולמעבד מהולתא מפני שכל אלו שהם מכשירי אוכל נפש ראוי לעשותו כדרכו ובטרחא ובלא שום שנוי וכן התירו בירושלמי לעשות אלפאסין וקדרות וכן שפודין ואסכלאו' וסכינין ואפילו לכתחלה וכ"ש לתקנן ומיהו בריחים לא הוה שרי ת"ק לעשות משום שהם מכשירין דמכשירין:

ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחי' בתחלה פירש בחדשה אבל בישנה מכבשין וכדתניא בברייתא ואפשר דשמעינהו לרבנן דאסרי אפילו בישנה לכבש:

ויש נסחאות דגרסי ברישא מעמידין תנור וכירי' ושרי ת"ק אפילו לעשות ריחים חדשה ואתא ר' יהודה ופליג עליה וכן נר' דעת הרמב"ם ז"ל כדבעי' למימר בש"ס:

ועושין מעשה לגג ולפר פי' הלוך שעושין בין העליות ולא סוף דבר למצות מעקה דהא מפרסת פטורה מן המעקה כדאי' בספרי ועוד דאי משום מצות מעקה למה לא יעשה כדרכו ועוד שאמרו בירוש' על משנתינו תני לגג ג' מפרסת עשרה אלא ודאי מתני' בגג שאינו חייב במעקה אלא שהוא רוצה לעשות משום שמור ולפי' עושה בשנוי ולגג דלא רגילי ביה סגי בג' ומפרסת דרגילי בה צריך עשרה:

שפין את הסדיקין וכו' פי' כשעושה מפני חשש הגשמים אבל אם באו גשמים ממש ועדיין ידלוף הבית עושה כדרכו שאין אדם דר במועד בדירה סרוחה ועוד שאין לך דבר האבד גדול מזה וכן הוא בירוש'

הציר והצינור וכו' פי' אפי' נשברו מערב הרגל אם לא כיון להשקותן וזו היא ששנינו ובלבד שלא יתכוין:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

שולי הגליון

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{ניווט כללי עליון}}
 {{הועלה אוטומטית}}
+'''לחד יומא לא משהי נפשיה''' פירש כי מתירא שמא יבא לו שום עכוב באותו היום ולא יוכל לעשות עד לאחר המועד וא"ת א"כ נאסור עליו שני או ג' ימים קודם הרגל כדי שלא ישהה להם הא ליתיה כי הוא אינו משהה אלא בשיכול לערב סעודתו עם הרגל למעט הוצאותיו וזהו כשעושה ברגל עצמו א"נ בערב הרגל שיאכל סעודתו בלילה וזה ברור:
-{{ניווט כללי עליון}}
-'''לחד יומא לא משהי נפשיה'''  פירש כי מתירא שמא יבא לו שום עכוב באותו היום ולא יוכל לעשות עד לאחר המועד וא"ת א"כ נאסור עליו שני או ג' ימים קודם הרגל כדי שלא ישהה להם הא ליתיה כי הוא אינו משהה אלא בשיכול לערב סעודתו עם הרגל למעט הוצאותיו וזהו כשעושה ברגל עצמו א"נ בערב הרגל שיאכל סעודתו בלילה וזה ברור:
 ביום עשתי עשר יום וכו' פשי' והנשיאי' ודאי על פי הדיב' עשו דלא סגיא בלאו הכי ואע"פ שאינו מפורש בכתוב:
@@ שורה 10: / שורה 9: @@
 כאן במצוה שאפש' לעשות ע"י אחרים לא יניח תורתו מפניה כאן במצוה שאי אפש' לעשות ע"י אחרים מותר להניח תורתו ולהתעסק וכן הלכה ותו לא מידי י:
-'''מתני' עושה אשה תכשיטיה במועד'''  פירש שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפי' עושה כדרכה ובלא שינוי ובטרחא רבה ולא גזרו בה שמא תכנס לרגל מנוולת דקשוט מילתא דצריכא כל יומא ויומא הוא ועוד שאין דרכן להשהות:
+'''מתני' עושה אשה תכשיטיה במועד''' פירש שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפי' עושה כדרכה ובלא שינוי ובטרחא רבה ולא גזרו בה שמא תכנס לרגל מנוולת דקשוט מילתא דצריכא כל יומא ויומא הוא ועוד שאין דרכן להשהות:
 ר' יהוד' או' אשה לא תסוד וכו' ובש"ס מפורש דמוד' ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד וש"מ דרבנן אפילו בסיד שאינה יכולה לקפלו במועד שרו כיון דלצורך קשוט עביד ליה וחשיבות הוא לה אבל יש אומרים דרבי יהודה הוא מפרש ואינו חולק ומודה דאמרינן בש"ס לגמרי וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בחיבורו כדברי רבי יהודה והיינו דאקשינן בש"ס מדרבי יהודה אדרבי יהודה דאלו לרבנן לא קשיא אע"ג דבעינן התם שמחה דלאחר זמן דה' במתני' נמי הכי בעי לה ולא שרו לסוד לקפלו במועד והראשון נראה יותר נכון ואקשי' מדרבי יהודה אדרבי יהוד' משום דמפרשא מילתיה בהדיא ותו מאי דאמרינן התם רבנן לדבריו דרבי יהודה קאמרי כדפרשינן בדוכתא:
-'''ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב'''  פירש וכלה לצורך המועד ושלא בדבר האבד ואפילו שלא לצורך המועד דאלו בדבר האבד הא קי"ל דלא בעי שנוי וסיפא אוקימנא בש"ס כרבי יוסי:
+'''ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב''' פירש וכלה לצורך המועד ושלא בדבר האבד ואפילו שלא לצורך המועד דאלו בדבר האבד הא קי"ל דלא בעי שנוי וסיפא אוקימנא בש"ס כרבי יוסי:
 ומסרגין את המטות בש"ס מפרש לה וכלה לצורך המועד:
@@ שורה 20: / שורה 19: @@
 גרסת הספרים שלנו מעמידן תנור וכירים במועד ולא גרסי ריחים ופירש מעמידין לעשות בו כל מלאכה לצורך המועד וכדשרי' בש"ס ומגדל תנורי ולמעבד מהולתא מפני שכל אלו שהם מכשירי אוכל נפש ראוי לעשותו כדרכו ובטרחא ובלא שום שנוי וכן התירו בירושלמי לעשות אלפאסין וקדרות וכן שפודין ואסכלאו' וסכינין ואפילו לכתחלה וכ"ש לתקנן ומיהו בריחים לא הוה שרי ת"ק לעשות משום שהם מכשירין דמכשירין:
-'''ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחי' בתחלה'''  פירש בחדשה אבל בישנה מכבשין וכדתניא בברייתא ואפשר דשמעינהו לרבנן דאסרי אפילו בישנה לכבש:
+'''ר' יהודה אומר אין מכבשין את הריחי' בתחלה''' פירש בחדשה אבל בישנה מכבשין וכדתניא בברייתא ואפשר דשמעינהו לרבנן דאסרי אפילו בישנה לכבש:
 ויש נסחאות דגרסי ברישא מעמידין תנור וכירי' ושרי ת"ק אפילו לעשות ריחים חדשה ואתא ר' יהודה ופליג עליה וכן נר' דעת הרמב"ם ז"ל כדבעי' למימר בש"ס:
-'''ועושין מעשה לגג ולפר'''  פי' הלוך שעושין בין העליות ולא סוף דבר למצות מעקה דהא מפרסת פטורה מן המעקה כדאי' בספרי ועוד דאי משום מצות מעקה למה לא יעשה כדרכו ועוד שאמרו בירוש' על משנתינו תני לגג ג' מפרסת עשרה אלא ודאי מתני' בגג שאינו חייב במעקה אלא שהוא רוצה לעשות משום שמור ולפי' עושה בשנוי ולגג דלא רגילי ביה סגי בג' ומפרסת דרגילי בה צריך עשרה:
+'''ועושין מעשה לגג ולפר''' פי' הלוך שעושין בין העליות ולא סוף דבר למצות מעקה דהא מפרסת פטורה מן המעקה כדאי' בספרי ועוד דאי משום מצות מעקה למה לא יעשה כדרכו ועוד שאמרו בירוש' על משנתינו תני לגג ג' מפרסת עשרה אלא ודאי מתני' בגג שאינו חייב במעקה אלא שהוא רוצה לעשות משום שמור ולפי' עושה בשנוי ולגג דלא רגילי ביה סגי בג' ומפרסת דרגילי בה צריך עשרה:
-'''שפין את הסדיקין וכו''''  פי' כשעושה מפני חשש הגשמים אבל אם באו גשמים ממש ועדיין ידלוף הבית עושה כדרכו שאין אדם דר במועד בדירה סרוחה ועוד שאין לך דבר האבד גדול מזה וכן הוא בירוש'
+'''שפין את הסדיקין וכו'''' פי' כשעושה מפני חשש הגשמים אבל אם באו גשמים ממש ועדיין ידלוף הבית עושה כדרכו שאין אדם דר במועד בדירה סרוחה ועוד שאין לך דבר האבד גדול מזה וכן הוא בירוש'
 הציר והצינור וכו' פי' אפי' נשברו מערב הרגל אם לא כיון להשקותן וזו היא ששנינו ובלבד שלא יתכוין:

ריטב"א/מועד קטן/ט/א: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־11:58, 17 ביולי 2020

תפריט ניווט

חיפוש