מהרש"א - חידושי אגדות/מועד קטן/ט/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מהרש"א - חידושי אגדות TriangleArrow-Left.png מועד קטן TriangleArrow-Left.png ט TriangleArrow-Left.png א


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א

חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
רש"ש


שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


איבעי ליה למינטר עד החג כו'. פי' בתוס' כדי שלא יתבטלו ישראל ממלאכתן כ"כ עכ"ל ועי"ל דמ"ה קאמר דה"ל למינטר עד החג כדי שלא יעברו מלהתענות ביה"כ דעכשיו שהקדימו הז' ימים לא עשו יהכ"פ כדאמרינן בסמוך:

איבעי ליה לשיורי באמה כליא עורב כו' ק"ק כיון דלפי סברתו לאו שיורי בנין בהמ"ק מקרי ולא צורך בנין הבית הוא הדרן קושיין לדוכתיה ודילמא מינטר לא נטרינן ויש ליישב בדוחק ודו"ק:

לא עשו ישראל את יהכ"פ כו'. מהאי קרא דמלכים דאייתי תלמודא לא משמע דז' ימי חנוכת המזבח היו מקודם ז' ימי החג אבל בקרא בד"ה הוא מפורש דכן הוא דכתיב ויעשו ביום השביעי עצרת כי חנוכת המזבח עשו ז' ימים והחג ז' ימים:

ומה משכן כו' וקרבן יחיד דוחה שבת כו'. ובפשיטות מקרבן צבור של שבת וקרבן תמיד שדוחה שבת לא הוה מצי יליף משום דמצות הקב"ה עלינו כן מה שאין כן בקרבן צבור דחנוכת המזבח במקדש דהקריבו מעצמם בלי ציוי משום שמחה אבל מקרבן יחיד דנשיאים בחנוכת המשכן דכמו כן לא היה בו ציוי יליף שפיר:

אילימא מדכתיב ביום הראשון וביום השביעי כו' פרש"י ומשמע לן יום השביעי היינו שבת עכ"ל. וע"פ מ"ש פ' רע"ק ביום הראשון אותו יום נטל י' עטרות ראשון למעשה בראשית ראשון לנשיאים כו' הוה בפשיטות יום השביעי יום השבת וז' לנשיאים מיהו המקשה פריך דלמא שביעי לקרבנות לחוד הוה דהיינו לקרבן נשיאים ולא ז' מימי השבוע כמו ראשון מימי השבוע:

ודלמא ימים הראוין כו'. ואצטריך לן יתורא ללמדנו דז' ימים הראוין רצופין היו:

וילכו לאהליהם שהלכו ומצאו נשותיהם כו'. אהל נאמר בנשים כמ"ש מנשים באהל תבורך. ואמר שמחים שנהנו מזיו שכינה כמ"ש שובע שמחות את פניך. ואמר וטובי לב כו' בבן זכר כו' דכן מצינו בהיפוך בר"ש ברבי דאתילידא ליה ברתא וחלש דעתיה פ"ק דב"ב. ואמר על כל הטובה כו' מזומנין לחיי עוה"ב כמ"ש למען ייטב לעולם שכולו טוב ויש ליישב לישנא דכולכם מזומנין כו' משום שיש לדון שלא התענו ביוה"כ ניחא באותן שאכלו ביוה"כ לשם שמחת מצוה אבל אותן שאכלו שלא לש"ש רק לשם אכילה גסה עשו שלא כהוגן לכך יצתה בת קול בלשון הזה כולכם מזומנים כו' ר"ל גם אותן שאכלו שלא לשם מצוה מזומנים כו':

שבקש שלמה להכניס ארון כו' אמר כ"ד רננות כו' מפורש פרק חלק:

שנפטר מרבו ולן באותה העיר צריך כו'. גבי הני רבנן יש ליישב הא דמפטרי מיניה באורתא לפי שלא היה דעתם ללון בעיר ואח"כ חשבו ולנו בעיר הוצרכו ליפטר שנית אבל גבי ישראל למה הלכו כלל ביום שמיני ליפטר משלמה כיון שלא היה דעתם לילך מירושלים ביום שמיני שהיה י"ט גם שהוא בכלל שמחה כמ"ש פרק החליל השמחה שמנה ימים ואפשר שהיה דעתם לילך ביום שמיני מן העיר וללון בתוך התחום ושוב חשבו ללון שם וע"כ הוצרכו ליפטר שנית ביום כ"ג לחודש וכיון שעיקר שמחה בז' ימים שמפורש בהו שמחה בקרא משא"כ בשמיני דאינו אלא מריבוי דאך שמח ואפשר שלא ידעו הך דרשה עד אחר שנפטרו משלמה ביום שמיני הודיע להם הך דרשה ושהו שם ולנו שם והוצרכו למפטר פעם שנית למחרת:

אנשים של צורה הם כו'. פרש"י צורה כלומר חכם עכ"ל ובפ"ב דתענית פי' בע"א ושם מפורש בחידושינו וע"ש:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון