ריטב"א/מועד קטן/ט/ב
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד ריטב"א חי' הלכות מהרש"א חי' אגדות מהרש"א קרן אורה רש"ש שיח השדה |
כאן במצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים. לא יניח תורתו מפניה כאן במצוה שאי אפשר לעשות ע"י אחרים מותר להניח תורתו ולהתעסק וכן הלכה [ותו לא מידי]:
מתני' עושה אשה תכשיטיה במועד. פירש שזה צורך הגוף הוא וכעין אוכל נפש ולפי' עושה כדרכה ובלא שינוי ובטרחא רבה ולא גזרו בה שמא תכנס לרגל מנוולת דקשוט מילתא דצריכא כל יומא ויומא הוא ועוד שאין דרכן להשהות:
ר' יהודה או' אשה לא תסוד וכו'. ובש"ס מפורש דמודה ר' יהודה בסיד שיכולה לקפלו במועד וש"מ דרבנן אפילו בסיד שאינה יכולה לקפלו במועד שרו כיון דלצורך קשוט עביד ליה וחשיבות הוא לה אבל יש אומרים דרבי יהודה הוא מפרש ואינו חולק ומודה דאמרינן בש"ס לגמרי וכן נראה דעת הרמב"ם ז"ל שכתב בחיבורו כדברי רבי יהודה והיינו דאקשינן בש"ס מדרבי יהודה אדרבי יהודה דאלו לרבנן לא קשיא אע"ג דבעינן התם שמחה דלאחר זמן דה' במתני' נמי הכי בעי לה ולא שרו לסוד לקפלו במועד והראשון נראה יותר נכון ואקשי' מדרבי יהודה אדרבי יהוד' משום דמפרשא מילתיה בהדיא ותו מאי דאמרינן התם רבנן לדבריו דרבי יהודה קאמרי כדפרשינן בדוכתא:
ההדיוט תופר כדרכו והאומן מכליב. פירש וכלה לצורך המועד ושלא בדבר האבד ואפילו שלא לצורך המועד דאלו בדבר האבד הא קי"ל דלא בעי שנוי וסיפא אוקימנא בש"ס כרבי יוסי:
ומסרגין את המטות. בש"ס מפרש לה וכלה לצורך המועד:
גרסת הספרים שלנו מעמידין תנור וכירים במועד ולא גרסי ריחים ופירש מעמידין לעשות בו כל מלאכה לצורך המועד וכדשרי' בש"ס ומגדל תנורי ולמעבד מהולתא מפני שכל אלו שהם מכשירי אוכל נפש ראוי לעשותו כדרכו ובטרחא ובלא שום שנוי וכן התירו בירושלמי לעשות אלפאסין וקדרות וכן שפודין ואסכלאו' וסכינין ואפילו לכתחלה וכ"ש לתקנן ומיהו בריחים לא הוה שרי ת"ק לעשות משום שהם מכשירין דמכשירין:
רבי יהודה אומר אין מכבשין את הריחי' בתחלה. פירש בחדשה אבל בישנה מכבשין וכדתניא בברייתא ואפשר דשמעינהו לרבנן דאסרי אפילו בישנה לכבש:
ויש נסחאות דגרסי ברישא מעמידין תנור וכירי' ושרי ת"ק אפילו לעשות ריחים חדשה ואתא ר' יהודה ופליג עליה וכן נר' דעת הרמב"ם ז"ל כדבעי' למימר בש"ס:
ועושין מעשה לגג ולמרפסת. פי' הלוך שעושין בין העליות ולא סוף דבר למצות מעקה דהא מפרסת פטורה מן המעקה כדאי' בספרי ועוד דאי משום מצות מעקה למה לא יעשה כדרכו ועוד שאמרו בירוש' על משנתינו תני לגג ג' מפרסת עשרה אלא ודאי מתני' בגג שאינו חייב במעקה אלא שהוא רוצה לעשות משום שמור ולפי' עושה בשנוי ולגג דלא רגילי ביה סגי בג' ומפרסת דרגילי בה צריך עשרה:
שפין את הסדקין וכו'. פי' כשעושה מפני חשש הגשמים אבל אם באו גשמים ממש ועדיין ידלוף הבית עושה כדרכו שאין אדם דר במועד בדירה סרוחה ועוד שאין לך דבר האבד גדול מזה וכן הוא בירושלמי.
הציר והצינור וכו'. פי' אפי' נשברו מערב הרגל אם לא כיון להשקותן וזו היא ששנינו ובלבד שלא יתכוין:
ש"ס פוקסת פירשתיו במס' שבת ורש"י ז"ל כאן תקון שערה ואינו נכון:
רבי יהודה או' נפרעין מהן. במקומן פירשתיה והא דלימרי' לאחר זמן פי' בתוך הרגל והחם בתוך האור כדאמרי' התם:
רבינא אמר עובדי כוכבים לענין פרעון לעולם מצרפי'. אליבא דר' יהודה שלא קבל טעמן של חכמים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |