ראשי תיבות בבלי/כתובות/ה/א: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הכנה ליצירת ראשי תיבות)
 
(←‏top: יצירת ר"ת באופן אוטומטי באמצעות AWB)
 
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
משום חשבונות אמר ליה אביי וחשבונות
{{רת הוראות}}
של מצוה מי אסירי והא רב חסדא ורב
מ{{רת|שום}} ח{{רת|שבונות}} א{{רת|מר}} ל{{רת|יה}} א{{רת|ביי}} ו{{רת|חשבונות}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|צוה}} מ{{רת|י}} א{{רת|סירי}} ו{{רת|הא}} ר{{רת|ב}} ח{{רת|סדא}} ו{{רת|רב}} ה{{רת|מנונא}} ד{{רת|אמרי}} ת{{רת|רוייהו}} ח{{רת|שבונות}} ש{{רת|ל}} מ{{רת|צוה}} מ{{רת|ותר}} ל{{רת|חשבן}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|א}} א{{רת|לעזר}} פ{{רת|וסקין}} צ{{רת|דקה}} ל{{רת|עניים}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|'}} י{{רת|עקב}} א{{רת|מר}} ר{{רת|'}} י{{רת|וחנן}} ה{{רת|ולכין}} ל{{רת|בתי}} כ{{רת|נסיות}} ו{{רת|לבתי}} מ{{רת|דרשות}} ל{{רת|פקח}} ע{{רת|ל}} ע{{רת|סקי}} ר{{רת|בים}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|עקב}} ב{{רת|ר}} א{{רת|ידי}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|וחנן}} מ{{רת|פקחין}} פ{{רת|יקוח}} נ{{רת|פש}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|אמר}} ר{{רת|ב}} ש{{רת|מואל}} ב{{רת|ר}} נ{{רת|חמני}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} י{{רת|ונתן}} ה{{רת|ולכין}} ל{{רת|טרטייאות}} ו{{רת|לקרקייאות}} ל{{רת|פקח}} ע{{רת|ל}} ע{{רת|סקי}} ר{{רת|בים}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|תנא}} ד{{רת|בי}} מ{{רת|נשיא}} מ{{רת|שדכין}} ע{{רת|ל}} ה{{רת|תינוקת}} ל{{רת|יארס}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|על}} ה{{רת|תינוק}} ל{{רת|למדו}} ס{{רת|פר}} ו{{רת|ללמדו}} א{{רת|ומנות}} א{{רת|לא}} א{{רת|מר}} ר{{רת|בי}} ז{{רת|ירא}} ג{{רת|זירה}} ש{{רת|מא}} י{{רת|שחוט}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|וף}} א{{רת|}} א{{רת|ביי}} א{{רת|לא}} מ{{רת|עתה}} י{{רת|ום}} ה{{רת|כפורים}} ש{{רת|חל}} ל{{רת|היות}} ב{{רת|שני}} ב{{רת|שבת}} י{{רת|דחה}} ג{{רת|זירה}} ש{{רת|מא}} י{{רת|שחוט}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|וף}} ה{{רת|תם}} ד{{רת|לנפשיה}} ל{{רת|א}} ט{{רת|ריד}} ה{{רת|כא}} ד{{רת|לאחרים}} ט{{רת|ריד}} א{{רת|י}} נ{{רת|מי}} ה{{רת|תם}} א{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|ווחא}} ה{{רת|כא}} ל{{רת|ית}} ל{{רת|יה}} ר{{רת|ווחא}} ה{{רת|שתא}} ד{{רת|אתית}} ל{{רת|הכי}} ע{{רת|רב}} ש{{רת|בת}} נ{{רת|מי}} ג{{רת|זירה}} ש{{רת|מא}} י{{רת|שחוט}} ב{{רת|ן}} ע{{רת|וף}} א{{רת|יבעיא}} ל{{רת|הו}} ב{{רת|תולה}} נ{{רת|שאת}} ב{{רת|רביעי}} ו{{רת|נבעלת}} ב{{רת|רביעי}} ו{{רת|לא}} ח{{רת|יישינן}} ל{{רת|איקרורי}} ד{{רת|עתא}} א{{רת|ו}} ד{{רת|למא}} ב{{רת|תולה}} נ{{רת|שאת}} ב{{רת|רביעי}} ו{{רת|נבעלת}} ב{{רת|חמישי}} ד{{רת|חיישינן}} ל{{רת|איקרורי}} ד{{רת|עתא}} ת{{רת|}} ד{{רת|תני}} ב{{רת|ר}} ק{{רת|פרא}} ב{{רת|תולה}} נ{{רת|שאת}} ב{{רת|רביעי}} ו{{רת|נבעלת}} ב{{רת|חמישי}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|נאמרה}} ב{{רת|ו}} ב{{רת|רכה}} ל{{רת|דגים}} א{{רת|למנה}} נ{{רת|שאת}} ב{{רת|חמישי}} ו{{רת|נבעלת}} ב{{רת|ששי}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|נאמרה}} ב{{רת|ו}} ב{{רת|רכה}} ל{{רת|אדם}} ט{{רת|עמא}} מ{{רת|שום}} ב{{רת|רכה}} א{{רת|בל}} מ{{רת|שום}} א{{רת|יקרורי}} ד{{רת|עתא}} ל{{רת|א}} ח{{רת|יישינן}} א{{רת|י}} ה{{רת|כי}} א{{רת|למנה}} נ{{רת|מי}} ת{{רת|יבעל}} ב{{רת|חמישי}} ה{{רת|ואיל}} ו{{רת|נאמרה}} ב{{רת|ו}} ב{{רת|רכה}} ל{{רת|דגים}} ב{{רת|רכה}} ד{{רת|אדם}} ע{{רת|דיפא}} ל{{רת|יה}} ו{{רת|אי}} נ{{רת|מי}} מ{{רת|שום}} ש{{רת|קדו}} ד{{רת|תניא}} מ{{רת|פני}} מ{{רת|ה}} א{{רת|מרו}} א{{רת|למנה}} נ{{רת|שאת}} ב{{רת|חמישי}} ו{{רת|נבעלת}} ב{{רת|ששי}} ש{{רת|אם}} א{{רת|תה}} א{{רת|ומר}} ת{{רת|יבעל}} ב{{רת|חמישי}} ל{{רת|מחר}} מ{{רת|שכים}} ל{{רת|אומנתו}} ו{{רת|הולך}} ל{{רת|ו}} ש{{רת|קדו}} ח{{רת|כמים}} ע{{רת|ל}} ת{{רת|קנת}} ב{{רת|נות}} י{{רת|שראל}} ש{{רת|יהא}} ש{{רת|מח}} ע{{רת|מה}} ש{{רת|לשה}} י{{רת|מים}} ח{{רת|מישי}} ב{{רת|שבת}} ו{{רת|ערב}} ש{{רת|בת}} ו{{רת|שבת}} מ{{רת|אי}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|ין}} ב{{רת|רכה}} ל{{רת|שקדו}} א{{רת|יכא}} ב{{רת|ינייהו}} א{{רת|דם}} ב{{רת|טל}} א{{רת|י}} נ{{רת|מי}} י{{רת|ום}} ט{{רת|וב}} ש{{רת|חל}} ל{{רת|היות}} ב{{רת|ערב}} ש{{רת|בת}} ד{{רת|רש}} ב{{רת|ר}} ק{{רת|פרא}} ג{{רת|דולים}} מ{{רת|עשה}} צ{{רת|דיקים}} י{{רת|ותר}} מ{{רת|מעשה}} ש{{רת|מים}} ו{{רת|ארץ}} ד{{רת|אילו}} ב{{רת|מעשה}} ש{{רת|מים}} ו{{רת|ארץ}} כ{{רת|תיב}} [[תנ"ך/ישעיה/מח#יג|א{{רת|ף}} י{{רת|די}} י{{רת|סדה}} א{{רת|רץ}} ו{{רת|ימיני}} ט{{רת|פחה}} ש{{רת|מים}}]] ו{{רת|אילו}} ב{{רת|מעשה}} י{{רת|דיהם}} ש{{רת|ל}} צ{{רת|דיקים}} כ{{רת|תיב}} [[תנ"ך/שמות/טו#יז|מ{{רת|כון}} ל{{רת|שבתך}} פ{{רת|עלת}} ה{{רת|'}} מ{{רת|קדש}} א{{רת|דני}} כ{{רת|וננו}} י{{רת|דיך}}]] ה{{רת|שיב}} ב{{רת|בלי}} א{{רת|חד}} ו{{רת|ר'}} ח{{רת|ייא}} ש{{רת|מו}} [[תנ"ך/תהלים/צה#ה|ו{{רת|יבשת}} י{{רת|דיו}} י{{רת|צרו}}]] י{{רת|דו}} כ{{רת|תיב}} ו{{רת|הכתיב}} י{{רת|צרו}} א{{רת|}} נ{{רת|חמן}} ב{{רת|ר}} י{{רת|צחק}} י{{רת|צרו}} א{{רת|צבעותיו}} כ{{רת|דכתיב}} [[תנ"ך/תהלים/ח#ד|כ{{רת|י}} א{{רת|ראה}} ש{{רת|מיך}} מ{{רת|עשה}} א{{רת|צבעותיך}} י{{רת|רח}} ו{{רת|כוכבים}} א{{רת|שר}} כ{{רת|וננת}}]] מ{{רת|יתיבי}} [[תנ"ך/תהלים/יט#ב|ה{{רת|שמים}} מ{{רת|ספרים}} כ{{רת|בוד}} א{{רת|ל}} ו{{רת|מעשה}} י{{רת|דיו}} מ{{רת|גיד}} ה{{רת|רקיע}}]] ה{{רת|כי}} ק{{רת|אמר}} מ{{רת|עשה}} י{{רת|דיהם}} ש{{רת|ל}} צ{{רת|דיקים}} מ{{רת|י}} מ{{רת|גיד}} ה{{רת|רקיע}} ו{{רת|מאי}} נ{{רת|יהו}} מ{{רת|טר}} ד{{רת|רש}} ב{{רת|ר}} ק{{רת|פרא}} מ{{רת|אי}} ד{{רת|כתיב}} [[תנ"ך/דברים/כג#יד|ו{{רת|יתד}} ת{{רת|היה}} ל{{רת|ך}} ע{{רת|ל}} א{{רת|זנך}}]] א{{רת|ל}} ת{{רת|קרי}} א{{רת|זנך}} א{{רת|לא}} ע{{רת|ל}} א{{רת|וזנך}} ש{{רת|אם}} י{{רת|שמע}} א{{רת|דם}} ד{{רת|בר}} ש{{רת|אינו}} ה{{רת|גון}} {{שומר דף בבלי|יניח}}
המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה
מותר לחשבן בשבת ואאלעזר פוסקין
צדקה לעניים בשבת ואמר ר' יעקב אמר ר'  
יוחנן הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות
לפקח על עסקי רבים בשבת ואמר רבי
יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין
פיקוח נפש בשבת ואמר רב שמואל בר
נחמני אמר רבי יונתן הולכין לטרטייאות
ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת
ותנא דבי מנשיא משדכין על התינוקת
ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר
וללמדו אומנות אלא אמר רבי זירא גזירה
שמא ישחוט בן עוף א"ל אביי אלא מעתה
יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת
ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף התם
דלנפשיה לא טריד הכא דלאחרים טריד אי
נמי התם אית ליה רווחא הכא לית ליה
רווחא השתא דאתית להכי ערב שבת נמי
גזירה שמא ישחוט בן עוף איבעיא להו
בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי ולא
חיישינן לאיקרורי דעתא או דלמא בתולה
נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי דחיישינן
לאיקרורי דעתא ת"ש דתני בר קפרא בתולה
נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל
ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נשאת
בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו
ברכה לאדם טעמא משום ברכה אבל משום
איקרורי דעתא לא חיישינן אי הכי אלמנה
נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה
לדגים ברכה דאדם עדיפא ליה ואי נמי משום
שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת
בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר
תיבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו
והולך לו שקדו חכמים על תקנת בנות
ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים חמישי
בשבת וערב שבת ושבת מאי איכא בין
ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל אי  
נמי יום טוב שחל להיות בערב שבת דרש
בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר
ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים
וארץ כתיב [[תנ"ך/ישעיה/מח#יג|אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה
שמים]] ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב [[תנ"ך/שמות/טו#יז|מכון לשבתך פעלת ה'  
מקדש אדני כוננו ידיך]] השיב בבלי אחד ור' חייא שמו [[תנ"ך/תהלים/צה#ה|ויבשת ידיו יצרו]]  
ידו כתיב והכתיב יצרו א"ר נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב [[תנ"ך/תהלים/ח#ד|כי אראה
שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת]] מיתיבי [[תנ"ך/תהלים/יט#ב|השמים מספרים
כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע]] הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים
מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר דרש בר קפרא מאי דכתיב [[תנ"ך/דברים/כג#יד|ויתד תהיה לך
על אזנך]] אל תקרי אזנך אלא על אוזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון
{{שומר דף בבלי|יניח}}
 
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי: כתובות]]

גרסה אחרונה מ־00:51, 4 באוגוסט 2020

ראשי תיבות בבלי TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
מהר"ם שיף
פני יהושע
הפלאה
חתם סופר
רש"ש
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


עמוד זה נועד לשינון הדף באמצעות חשיפת ראשי התיבות בלבד. כדי להיזכר בהמשך המילה ניתן להדגיש ולחשוף אותה באמצעות הסמן ('עכבר')

משום חשבונות אמר ליה אביי וחשבונות של מצוה מי אסירי והא רב חסדא ורב המנונא דאמרי תרוייהו חשבונות של מצוה מותר לחשבן בשבת וא"ר אלעזר פוסקין צדקה לעניים בשבת ואמר ר' יעקב אמר ר' יוחנן הולכין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות לפקח על עסקי רבים בשבת ואמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יוחנן מפקחין פיקוח נפש בשבת ואמר רב שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן הולכין לטרטייאות ולקרקייאות לפקח על עסקי רבים בשבת ותנא דבי מנשיא משדכין על התינוקת ליארס בשבת ועל התינוק ללמדו ספר וללמדו אומנות אלא אמר רבי זירא גזירה שמא ישחוט בן עוף א אביי אלא מעתה יום הכפורים שחל להיות בשני בשבת ידחה גזירה שמא ישחוט בן עוף התם דלנפשיה לא טריד הכא דלאחרים טריד אי נמי התם אית ליה רווחא הכא לית ליה רווחא השתא דאתית להכי ערב שבת נמי גזירה שמא ישחוט בן עוף איבעיא להו בתולה נשאת ברביעי ונבעלת ברביעי ולא חיישינן לאיקרורי דעתא או דלמא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי דחיישינן לאיקרורי דעתא ת דתני בר קפרא בתולה נשאת ברביעי ונבעלת בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי הואיל ונאמרה בו ברכה לאדם טעמא משום ברכה אבל משום איקרורי דעתא לא חיישינן אי הכי אלמנה נמי תיבעל בחמישי הואיל ונאמרה בו ברכה לדגים ברכה דאדם עדיפא ליה ואי נמי משום שקדו דתניא מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת בששי שאם אתה אומר תיבעל בחמישי למחר משכים לאומנתו והולך לו שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל שיהא שמח עמה שלשה ימים חמישי בשבת וערב שבת ושבת מאי איכא בין ברכה לשקדו איכא בינייהו אדם בטל אי נמי יום טוב שחל להיות בערב שבת דרש בר קפרא גדולים מעשה צדיקים יותר ממעשה שמים וארץ דאילו במעשה שמים וארץ כתיב אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים ואילו במעשה ידיהם של צדיקים כתיב מכון לשבתך פעלת ה' מקדש אדני כוננו ידיך השיב בבלי אחד ור' חייא שמו ויבשת ידיו יצרו ידו כתיב והכתיב יצרו א נחמן בר יצחק יצרו אצבעותיו כדכתיב כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננת מיתיבי השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע הכי קאמר מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע ומאי ניהו מטר דרש בר קפרא מאי דכתיב ויתד תהיה לך על אזנך אל תקרי אזנך אלא על אוזנך שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון
< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף