מראי מקומות/כתובות/ה/א
גזירה שמא ישחוט בן עוף[עריכה | עריכת קוד מקור]
רש"י מפרש שצריך להרבות בסעודה אחר השבת כיון שהוא ערב יום כיפור.
רב עמרם גאון מפרש שכיון שמנהג ישראל לשחוט תרנגולים כל אחד ואחד לכפרתו, יש לחוש שמא ימהרו וישחטו בין השמשות של שבת.
מעשה ידיהם של צדיקים מי מגיד הרקיע[עריכה | עריכת קוד מקור]
כתב בספר גשמי ברכה (להגרב"צ פלמן, הקדמה עמ' ב) ושמעתי כי בחורף של שנת תשד"מ שהיו גשמים מועטים, באו אנשי קוממיות למרן הקהלות יעקב זצ"ל ואמרו שזרעו ואם לא ירדו גשמים תוך זמן מועט אזי תיפסד כל הזריעה, ובירכם שירדו גשמים, ובחזרתם לקוממיות בעודם בדרך התחילו גשמים הרבה לירד, והיה לאות. וכשסיפרו בני הבית למרן זצ"ל שמדברים שעשה מופת, אמר שהיום בלאו הכי היו הגשמים צריכים לירד, והם באו אליו בדיוק ביום שממילא היו הגשמים צריכים לירד ונעשה מזה מופת, וכלאחר יד ביטל כל ענין המופת. ולענ"ד לזה אמרו דמעשה ידיהם של צדיקים מגדי הרקיע, שהם מעלימים כל זה שלא יראה שזה מהם, רק מכל מקום הרקיע מגיד זאת, ע"כ.