קרית ספר/מעשה הקרבנות/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרית ספרTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

חומר בחטאת משאר קדשי קדשים שדמה שניתז מן הכלי שקבל בו הדם קודם הזייה על הבגד טעון כיבוס בעזרה דכתיב ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדוש דהיינו בעזרה ואשר יזה משמע ראוי להזייה דהיינו שנתקבל בכלי ולא שנתז מן הצואר או מן הקרן ומן היסוד. אחד הבגד או העור הרך או השק טעונין כיבוס דכתיב בגד מה בגד הוא ראוי לקבל טומאה דאין לך בגד קטן ששמו בגד שאינו ראוי לקבל טומאה אף כל דבר הראוי לקבל טומאה. ועור הקשה הוה כעץ וגורר הדם מעליו דכיבוס כתיב בקרא והאי לאו בר כיבוס הוא. ואחת דם חטאת הנאכלת או הנשרפת והיא הפנימית דכתיב תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות וכתיב בההוא ענינא תשחט החטאת בנשחטת הכתוב מדבר לאפוקי חטאת העוף שהיא נמלקת ולא תימא תורה רבי חטאת העוף דהא כתיב זאת למיעוטא ומסתברא דחטאת פנימית מרבינן מתורת ולא חטאת העוף דחטאת בהמה פנימית דמיא לחיצונה בשמנה דברים בהמה שחיטה קבלה כלי קרן אצבע חודה ואישים וחטאת העוף לא דמיא לה אלא בשני דברי' חוץ ואכילה.

ג[עריכה]

חטאת שנפסלה אין דמה טעון כיבוס בין היתה לה שעת הכושר בין לא דכתיב אשר יזה בראוי להזאה הכתוב מדבר.

ד[עריכה]

אין טעון כיבוס אלא מקום הדם בלבד דכתיב אשר יזה עליה תכבס לא אמרתי לך תכבס אלא במקום דם בלבד כלי ראוי לקבל טומאה וראוי לכיבוס בעי כיבוס כשנתז דם חטאת עליו אבל עץ או מה שאינו ראוי לכיבוס גורר הדם מעליו ועור הדג שאינו ראוי לקבל טומאה כדנילף בדוכתיה בס"ד אינו טעון כיבוס דבעינן ראוי לכיבוס וראוי לקבל טומאה כדילפינן מבגד עור בהמה עד שלא הופשט אינו טעון כיבוס ומשהופשט טעון כיבוס דכתיב אשר עליה לרבות עור משהפשיטו יכול שאני מרבה עד שלא הופשט ת"ל בגד מה בגד ראוי לקבל טומא' אף כל ראוי לקבל טומאה ועור משהופשט ראוי לקבל טומאה אם חשב עליו לעבדה כמו שהוא אבל כל זמן שלא הופשט אינו ראוי לכלי.

ו[עריכה]

נתז מן הצואר או מן הקרן או שנשפך הדם ואספו על הבגד אינו טעון כיבוס דכתיב ואשר יזה מדמה לא אמרתי אלא בדם שנתקבל בכלי שרת וראוי להזי' שיש בו כדי שיעור הזייה שיירי הדם שטעונין יסוד אם נתנם על הבגד אינו טעון כיבוס דכת' אשר יזה פרט לזה שכבר הוזה וכן בחטאות הנשרפות. שיירי הדם שבאצבע אחר שיצאת הזייה מתחת ידו דכתיב מן הדם יתירא מן הדם שהזכיר לענין טבילה שצריך לטבול אצבעו על כל טבילה הזייה למעוטי שיירים שבאצבע שפסולין להזייה וכיון דפסולין להזייה אינו טעון כיבוס כדאמר' דבעינן ראוי להזייה.

ט[עריכה]

נתז מן הבגד לבגד שני אין הבגד שני טעון כיבוס דכיון דאיזקוקי איזקוק לבגד ראשון כיבוס אדחי ולא קרינא ביה ראוי להזאה ולא בעי כיבוס האי אחרון. נתז על בגד טמא אינו טעון כיבוס דכיון דנטמא דם בנגיעתו לבגד הוי דם פסול כאלו נטמא קודם לכן ולא בעי כיבוס נתז דם החטאת על הבגד וניתז על דם החטאת דם חולין טעון כיבוס דהא דם חטאת נוגע בבגד ובלוע בו אבל דם חולין תחלה ועליו דם חטאת אינו טעון כיבוס דאינו נבלע בבגד דהא שבע ליה בדם חולין.

י[עריכה]

כשמכבסין מקום הדם מכבסין אותו יפה שלא ישאר בו רושם בשבעת הסממנין דכיון דכתיב תכבס לא הוי כיבוס בבציר מהכי.

יא[עריכה]

כלי חרס שנתבשלה בו החטאת טעון שבירה בעזרה דכתיב וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר וכלי מתכות טעון מריקה ושטיפה במים בעזרה דכתיב ואם בכלי נחשת בשלה ומורק ושוטף ואף על פי שלא נאמר כאן במקום קדוש הרי דינו כדין הכיבוס מה כיבוס הבגד בקדש אף שבירת כלי חרס ומריקת כלי נחשת בקדש כיון דכתיבי בתר כיבוס ובחטאת הנאכלת דראוי לבישול כדכתיב אשר תבושל בו ואחד כלי שבשל בו או כלי שעירה לתוכו רותח דכתיב אשר תבושל בו אין לי אלא בישל בו עירה לתוכו רותח מנין תלמוד לומר בו ישבר מדסמיך ישבר אצל בו ולא אם בכלי חרש תבושל ישבר למידרש אם נבלע בו מ"מ ישבר.

יב[עריכה]

מריקה בחמין ושטיפה בצונן מידי דהוה אגיעולי גוים דבעינן חמין דכתיב כל דבר אשר יבא באש והכא נמי כתיב ומורק ושוטף במים דאי כולהו בצונן לימא קרא ומורק מורק או שוטף שוטף מאי מורק ושוטף דשני בלישניה לומר לך מריקה בחמין ושטיפה בצונן. במים ולא ביין ולא במזג ולא בשאר משקין דכיון דכתיב במים מיעט כולהו ומריקה ושטיפה כמריקת הכוס ושטיפתו מבפנים ומבחוץ והשפוד והאסכלה מגעילן במים חמין ואחר כך מדיחן דאף על גב דתשמישן על ידי האש לא בעו ליבון דכיון דשוטף הוי במים מורק נמי הוי במים. במה דברים אמורים שבשל בהם כשנזרק דמה כהלכה אבל לא נזרק ובשלה או בשל חטאת הנשרפת אינו טעון מריקה ושטיפה דכתיב אשר תבושל והני לאו ראויות לבישול נינהו בשל במקצת הכלי כלו טעון מריקה ושטיפה דכתיב ואם בכלי נחשת בשלה ומורק וגו' ודרשינן בכלי ואפילו במקצת כלי מורק כלו.

יד[עריכה]

צלה הבשר בתנור של חרס הוי ספק אי אבישול לחוד הוא דקפיד רחמנא בלא בילוע או דילמא אבישול ובילוע וכן כלי שנתבשל בו בין קדשי קדשים בין קדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה דכתיב חטאת אין לי אלא חטאת קדשי קדשים מנין דסמיך ליה כל זכר בכהנים וגו' קדש קדשים הוא יכול שאני מרבה את התרומה תלמוד לומר אותה כל זכר בכהנים יאכל אותה בתר מריקה ושטיפה מיעוטא הוא ומדאיצטריך קרא למעוטי תרומה מכלל דקדשים קלים טעונין מריקה ושטיפה וכן השפוד והאסכלה מגעילן עקב אכילה מיד ומבשל ושונה מיד דכתיב ומורק ושוטף וגו' וכתיב כל זכר בכהנים יאכל אותה הא כיצד ממתין לה עד זמן אכילה והדר עביד לה מריקה ושטיפה.

טו[עריכה]

כלי גללים ואבנים ואדמה אינן טעונין מריקה ושטיפה אפילו בחטאת אלא הדחה בלבד דכלי חרש ונחשת לחוד הוא דכתיב נאמר בחטאת כל אשר יגע בבשרה יקדש להיות כמוה אם פסולה תפסל אם כשרה תאכל כחמור שבה דכתיב יקדש והיינו בשנבלעה בו אבל נגיעה לחוד לא דכתיב כל אשר יגע יכול אפילו לא בלע תלמוד לומר בבשרה עד שיבלע בבשרה כגון המחתך שומן חטאת וסך ממנו בשר צלי של שלמים ונבלע בו יכול נגע במקצת חתיכה יהא כלו פסול תלמוד לומר יגע הנוגע פסול וחותך מקום שבלע. ואחד חטאת ואחד שאר כל קדשים דכתיב זאת התורה לעולה הוקשו כולן זה לזה ללמד זה מזה ולמדנו מחטאת דמה חטאת מתקדשת בבלוע כדילפינן אף כל מתקדש בבלוע נגע בבשרה ברקיק לא נתקדש אלא מקום הבלוע וחותכו כדילפינן מדכתיב יגע הנוגע פסול.

יח[עריכה]

כלי שבשל בו קדשים וחולין או קדשי קדשים עם קדשים קלים אם יש בהם בנותן טעם הרי הכל נאכל כחמור שבהם כדכתיב כל אשר יגע בבשרה יקדש ואם לא נתן טעם אינם כמותם אבל הכלי טעון מריקה ושטיפה משום קדשים קלים לסוף זמן אכילתם.

יט[עריכה]

בגד שצריך כיבוס ויצא חוץ לעזרה מחזירו לעזרה ומכבסו שם דכתיב תכבס במקום קדוש נטמא חוץ לעזרה ואי איפשר להכניס טומאה לעזרה קורעו כדי שיטהר ומכניסו ומכבסו. ומעיל דכתיב ביה לא יקרע מכניסו בפחות משלשה דלא הוי שיעור בגד טמא ומכבס מעט מעט הדם ומטביל אותו אחר כך בחוץ.

כא[עריכה]

וכן כלי חרס שבשל בו ויצא ונטמא נוקבו בכדי שיטהר ומכניסו ושוברו דכתיב תכבס במקום קדוש וסמיך ליה וכלי חרש ישבר דמשמע דליהוי שבירתו במקום קדוש ואם נקבו נקב גדול אינו שוברו בפנים דכתיב וכלי חרש תשבר כשהוא כלי תשבר וזה אינו כלי וכן כלי נחשת אם יצא מכניסו ומורקו ואם נטמא פוחתו וחוזר ומרדדו ומורקו ושוטפו בעזרה דכתיב ואם בכלי נחשת וגו' אין מורקין בפנים אלא כלים:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף