ערך/קנין אגב: הבדלים בין גרסאות בדף
(דיון חדש) |
אין תקציר עריכה |
||
| (11 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== טעם הקנין == | |||
טעם הקנין: בדברי יחזקאל סי' מד אות ז העלה ב' צדדים אם משום שטפל לקרקע, או שקניית הקרקע הוי מעשה קנין גם למטלטלין. | |||
== מדאורייתא או מדרבנן == | == מדאורייתא או מדרבנן == | ||
נחלקו הראשונים האם קנין אגב הוא מדאורייתא או מדרבנן{{הערה|בשדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קב}} כתב שמדברי הרמב"ן שהביא האו"ז {{ממ|ב"מ מז:}} יש להוכיח שקנין אגב במטלטלין הוא מדאורייתא, וכפי שהוכיח ביעיר אוזן {{ממ|מערכת הק', אות טז}} מדברי הרמב"ן הנ"ל שקנין סודר להרמב"ן הוא מדאורייתא. וכ"כ בקהלת יעקב {{ממ|תוספת דרבנן אות לב}} וכ"כ שם בדעת הריטב"א {{ממ|עי' ריטב"א קידושין כז:}}. אך עיין בחתם סופר {{ממ|או"ח סוס"י קיז ד"ה מ"ש מעלתו}} שלא הוכרע אצלו בדעת הרמב"ן האם קנין אגב דאורייתא. והתוס' במסכת בבא קמא {{ממ|יב ד"ה אנא}} כתבו שקנין אגב הוא מדרבנן. וכ"ד הרשב"א {{ממ|ב"ק יב.}} והרא"ש {{ממ|שם}} שהוא מדרבנן {{ממ|עי' שדי חמד שם אות קד}}, וכ"כ בארעא דרבנן {{ממ|אות תקפא}} כתב שמה שמטלטלין נקנין באגב הוא מדרבנן.}}. ויש מהאחרונים שכתבו לחלק בין מכר למתנה, שבמתנה לכו"ע אגב מדאורייתא ובמכר דווקא נחלקו הראשונים{{הערה|קהלת יעקב {{ממ|תוספת דרבנן אות לב}}, ויישב בכך קושייות האחרונים על דעת התוס' שקנין אגב מדרבנן, מכמה מקומות בש"ס שמבואר להפך.}}. | נחלקו הראשונים האם קנין אגב הוא מדאורייתא או מדרבנן{{הערה|בשדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קב}} כתב שמדברי הרמב"ן שהביא האו"ז {{ממ|ב"מ מז:}} יש להוכיח שקנין אגב במטלטלין הוא מדאורייתא, וכפי שהוכיח ביעיר אוזן {{ממ|מערכת הק', אות טז}} מדברי הרמב"ן הנ"ל שקנין סודר להרמב"ן הוא מדאורייתא. וכ"כ בקהלת יעקב {{ממ|תוספת דרבנן אות לב}} וכ"כ שם בדעת הריטב"א {{ממ|עי' ריטב"א קידושין כז:}}. אך עיין בחתם סופר {{ממ|או"ח סוס"י קיז ד"ה מ"ש מעלתו}} שלא הוכרע אצלו בדעת הרמב"ן האם קנין אגב דאורייתא. והתוס' במסכת בבא קמא {{ממ|יב. ד"ה אנא}} כתבו שקנין אגב הוא מדרבנן [ובתוס' בב"ק {{ממ|קד: ד"ה אגב}} משמע דהוי מדאו' וכן משמע בתוס' קדושין {{ממ|[[תוספות/קידושין/ה/א#שכן|ה. ד"ה שכן]]}}. וע"ש בגהש"ס שעמד על סתירת דבריהם. וכ"ד הרשב"א {{ממ|ב"ק יב.}} והרא"ש {{ממ|שם}} שהוא מדרבנן {{ממ|עי' שדי חמד שם אות קד}}, וכ"כ בארעא דרבנן {{ממ|אות תקפא}} כתב שמה שמטלטלין נקנין באגב הוא מדרבנן. ובנמוק"י ב"ק (לד: ברי"ף ד"ה וכתב הרא"ה) כ' דאפשר דהוי דין תורה. ועי' ריטב"א קדושין כו. בשם רבו דהוי דאורייתא, וע"ש.}}. ויש מהאחרונים שכתבו לחלק בין מכר למתנה, שבמתנה לכו"ע אגב מדאורייתא ובמכר דווקא נחלקו הראשונים{{הערה|קהלת יעקב {{ממ|תוספת דרבנן אות לב}}, ויישב בכך קושייות האחרונים על דעת התוס' שקנין אגב מדרבנן, מכמה מקומות בש"ס שמבואר להפך.}}. | ||
==== לעיון נוסף ==== | ==== לעיון נוסף ==== | ||
| שורה 10: | שורה 13: | ||
==== לעיון נוסף ==== | ==== לעיון נוסף ==== | ||
שדי חמד {{ממ| | שדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קה}}, שו"ת חת"ס {{ממ|או"ח סימן קיג ד"ה ועפי"ז}}, שו"ת הר הכרמל {{ממ|סימן יג}} הובא בשערי תשובה {{ממ|סימן תמח סק"ח}}, חתן סופר {{ממ|דף מט אות ב}}. | ||
== בקרקע שאולה == | == בקרקע שאולה == | ||
דעת הרמ"א {{ממ|חו"מ סימן רב ס"ז}} בשם שו"ת הרשב"א שקונה. ורי"ו הביא דעת האומרים שאינו קונה. ועיין ש"ך {{ממ|סק"ב}} ובאר היטב {{ממ|שם}} שהקשו על דעתו למה יגרע שאלה משכירות{{הערה|עי' לעיל פרק [[#בקרקע מושכרת|בקרקע מושכרת]].}}. אך עיין דגול מרבבה {{ממ|הובא בפ"ת שם}} שכתב שמדברי התוס' שהביא שם הש"ך יש להוכיח שלא מהני. ועי' שואל ומשיב {{ממ|ח"א סימן רה}} שהרב השואל רצה לחלק בין קרקע מושכר שמהני לקרקע מושאל שלא מהני, והרב המחבר לא ניחא ליה בחילוק זה. ובשו"ת בגדי ישע {{ממ|או"ח סימן א אות ה דף ב.}} רצה להוכיח שלא מהני ודחה אלא שכתב שהוא דוחק גדול. ובמקום אחר {{ממ|סימן ד דף ג:. ד"ה עוד}} הביא דעת המחצית השקל {{ממ|סימן תמח סק"ד}} שאפשר להקנות החמץ אגב חד השואל, וכתב הבגדי ישע שכן דעת הרמב"ן והש"ך שמהני לקנות אגב קרקע שאול. והקצות החשון דחה דעת הש"ך והסיק כדעת הי"א ברי"ו שלא מהני אגב בקרקע שאולה. ובמטה אהרן {{ממ|ל:.}} הביא תשובת הרשב"א הנ"ל והוסיף שכ"כ בעה"ת {{ממ|שער מג ח"א סימן יב}}, בעל העיטור {{ממ|מאמר ג}}, הריטב"א {{ממ|ב"מ מז, הובא באס"ז שם}} והרמב"ן {{ממ|ב"ב מד ד"ה כגון שלקח ומכר לאלתר. ושכן דעת הטור {{ממ|סימן קיג}} והשולחן ערוך {{ממ|שם ס"ב}}. ובהמשך דבריו {{ממ|לא:}} הביא דברי הדברי אמת {{ממ|קונטרס ז}} שכתב בשם מוהרימ"ט דלא מהני אגב שאול, והביא ראיה לדבריו, ודחה המטה אהרן ראייתו והביא שכן כתב לדחות בדרך המלך {{ממ|קא?:.}}. והביא עוד דברי הרשב"א {{ממ|ב"ב כ"י פ' מי שמת בסוגיא דאיסור גיורא}} שכתב בפשטות שקונים אגב קרקע מושאל או מושכר. ובשדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קו}} הביא משיורי א"ז הנדפסים בסוף מאירי למסכת שבת, ששם כתב להדיא בשם הרא"ש שקנין אגב מועיל אף בקרקע שאולה או שכורה. | דעת הרמ"א {{ממ|חו"מ סימן רב ס"ז}} בשם שו"ת הרשב"א שקונה. ורי"ו הביא דעת האומרים שאינו קונה. ועיין ש"ך {{ממ|סק"ב}} ובאר היטב {{ממ|שם}} שהקשו על דעתו למה יגרע שאלה משכירות{{הערה|עי' לעיל פרק [[#בקרקע מושכרת|בקרקע מושכרת]].}}. אך עיין דגול מרבבה {{ממ|הובא בפ"ת שם}} שכתב שמדברי התוס' שהביא שם הש"ך יש להוכיח שלא מהני. ועי' שואל ומשיב {{ממ|ח"א סימן רה}} שהרב השואל רצה לחלק בין קרקע מושכר שמהני לקרקע מושאל שלא מהני, והרב המחבר לא ניחא ליה בחילוק זה. ובשו"ת בגדי ישע {{ממ|או"ח סימן א אות ה דף ב.}} רצה להוכיח שלא מהני ודחה אלא שכתב שהוא דוחק גדול. ובמקום אחר {{ממ|סימן ד דף ג:. ד"ה עוד}} הביא דעת המחצית השקל {{ממ|סימן תמח סק"ד}} שאפשר להקנות החמץ אגב חד השואל, וכתב הבגדי ישע שכן דעת הרמב"ן והש"ך שמהני לקנות אגב קרקע שאול. והקצות החשון דחה דעת הש"ך והסיק כדעת הי"א ברי"ו שלא מהני אגב בקרקע שאולה. ובמטה אהרן {{ממ|ל:.}} הביא תשובת הרשב"א הנ"ל והוסיף שכ"כ בעה"ת {{ממ|שער מג ח"א סימן יב}}, בעל העיטור {{ממ|מאמר ג}}, הריטב"א {{ממ|ב"מ מז, הובא באס"ז שם}} והרמב"ן {{ממ|ב"ב מד ד"ה כגון שלקח ומכר לאלתר}}. ושכן דעת הטור {{ממ|סימן קיג}} והשולחן ערוך {{ממ|שם ס"ב}}. ובהמשך דבריו {{ממ|לא:}} הביא דברי הדברי אמת {{ממ|קונטרס ז}} שכתב בשם מוהרימ"ט דלא מהני אגב שאול, והביא ראיה לדבריו, ודחה המטה אהרן ראייתו והביא שכן כתב לדחות בדרך המלך {{ממ|קא?:.}}. והביא עוד דברי הרשב"א {{ממ|ב"ב כ"י פ' מי שמת בסוגיא דאיסור גיורא}} שכתב בפשטות שקונים אגב קרקע מושאל או מושכר. ובשדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קו}} הביא משיורי א"ז הנדפסים בסוף מאירי למסכת שבת, ששם כתב להדיא בשם הרא"ש שקנין אגב מועיל אף בקרקע שאולה או שכורה. | ||
=== לעיון נוסף === | === לעיון נוסף === | ||
שדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קו; אסיפת דינים, מערכת חמץ ומצה סימן ט אות ד}}, חתן סופר {{ממ|מט::}}. | שדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קו; אסיפת דינים, מערכת חמץ ומצה סימן ט אות ד}}, חתן סופר {{ממ|מט::}}. | ||
== שליח == | |||
במקור חיים {{ממ|סימן תמח סק"ט}} כתב שאם עשה שליח לקנות מטלטלין עבורו אגב קרקע של השליח, מהני. וכ"כ בספר מעיין גנים {{ממ|עצי לבונה ח"ב, בנימוקיו לאו"ח סימן תמח ס"ג}}. ובשדי חמד {{ממ|מערכת הא', אות קו}} הביא מספר נהר פרת {{ממ|בנימוקיו לאו"ח סימן קפג}} שכתב להוכיח דלא מהני, ודחה ראייתו. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:21, 12 ביוני 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
קנין אגב
טעם הקנין[עריכה]
טעם הקנין: בדברי יחזקאל סי' מד אות ז העלה ב' צדדים אם משום שטפל לקרקע, או שקניית הקרקע הוי מעשה קנין גם למטלטלין.
מדאורייתא או מדרבנן[עריכה]
נחלקו הראשונים האם קנין אגב הוא מדאורייתא או מדרבנן[1]. ויש מהאחרונים שכתבו לחלק בין מכר למתנה, שבמתנה לכו"ע אגב מדאורייתא ובמכר דווקא נחלקו הראשונים[2].
לעיון נוסף[עריכה]
שדי חמד (מערכת הא', אותיות קב, קד), ארעא דרבנן (אות תקפא), דרך המלך (קא: ד"ה וכן), אהלי יהודה (דף כה), מזל שעה (פב.), משנת רבי אליעזר (ח"ב, זכרונות כט:. אות י), ישועות יעקב (סימן תמח סק"ה), אור לי (סימן לא אותיות לד, מז, מט), שואל ומשיב (ח"א סימן רה), שער המלך (מכירה פ"ג) בסברת הריטב"א שהביא הקהלת יעקב.
בקרקע מושכרת[עריכה]
נחלקו האחרונים האם קנין אגב מועיל גם בקרקע מושכרת. דעת מוהרימ"ט (חו"מ סימן פג) והשואל בשו"ת שואל ומשיב (ח"א סימן רה) שאין קנין אגב מועיל בקרקע מושכרת[3]. ודעת השואל ומשיב (שם) שמועיל[4]. וכן הוכיח במזל שעה (זכיה פ"ד ה"ח) מדברי הנמוקי יוסף שקנין אגב מועיל בקרקע מושכרת. וע"ע להלן פרק בקרקע שאולה שמבואר שם דעת עוד ראשונים ואחרונים שמועיל קנין אגב בקרקע מושכרת.
לעיון נוסף[עריכה]
שדי חמד (מערכת הא', אות קה), שו"ת חת"ס (או"ח סימן קיג ד"ה ועפי"ז), שו"ת הר הכרמל (סימן יג) הובא בשערי תשובה (סימן תמח סק"ח), חתן סופר (דף מט אות ב).
בקרקע שאולה[עריכה]
דעת הרמ"א (חו"מ סימן רב ס"ז) בשם שו"ת הרשב"א שקונה. ורי"ו הביא דעת האומרים שאינו קונה. ועיין ש"ך (סק"ב) ובאר היטב (שם) שהקשו על דעתו למה יגרע שאלה משכירות[5]. אך עיין דגול מרבבה (הובא בפ"ת שם) שכתב שמדברי התוס' שהביא שם הש"ך יש להוכיח שלא מהני. ועי' שואל ומשיב (ח"א סימן רה) שהרב השואל רצה לחלק בין קרקע מושכר שמהני לקרקע מושאל שלא מהני, והרב המחבר לא ניחא ליה בחילוק זה. ובשו"ת בגדי ישע (או"ח סימן א אות ה דף ב.) רצה להוכיח שלא מהני ודחה אלא שכתב שהוא דוחק גדול. ובמקום אחר (סימן ד דף ג:. ד"ה עוד) הביא דעת המחצית השקל (סימן תמח סק"ד) שאפשר להקנות החמץ אגב חד השואל, וכתב הבגדי ישע שכן דעת הרמב"ן והש"ך שמהני לקנות אגב קרקע שאול. והקצות החשון דחה דעת הש"ך והסיק כדעת הי"א ברי"ו שלא מהני אגב בקרקע שאולה. ובמטה אהרן (ל:.) הביא תשובת הרשב"א הנ"ל והוסיף שכ"כ בעה"ת (שער מג ח"א סימן יב), בעל העיטור (מאמר ג), הריטב"א (ב"מ מז, הובא באס"ז שם) והרמב"ן (ב"ב מד ד"ה כגון שלקח ומכר לאלתר). ושכן דעת הטור (סימן קיג) והשולחן ערוך (שם ס"ב). ובהמשך דבריו (לא:) הביא דברי הדברי אמת (קונטרס ז) שכתב בשם מוהרימ"ט דלא מהני אגב שאול, והביא ראיה לדבריו, ודחה המטה אהרן ראייתו והביא שכן כתב לדחות בדרך המלך (קא?:.). והביא עוד דברי הרשב"א (ב"ב כ"י פ' מי שמת בסוגיא דאיסור גיורא) שכתב בפשטות שקונים אגב קרקע מושאל או מושכר. ובשדי חמד (מערכת הא', אות קו) הביא משיורי א"ז הנדפסים בסוף מאירי למסכת שבת, ששם כתב להדיא בשם הרא"ש שקנין אגב מועיל אף בקרקע שאולה או שכורה.
לעיון נוסף[עריכה]
שדי חמד (מערכת הא', אות קו; אסיפת דינים, מערכת חמץ ומצה סימן ט אות ד), חתן סופר (מט::).
שליח[עריכה]
במקור חיים (סימן תמח סק"ט) כתב שאם עשה שליח לקנות מטלטלין עבורו אגב קרקע של השליח, מהני. וכ"כ בספר מעיין גנים (עצי לבונה ח"ב, בנימוקיו לאו"ח סימן תמח ס"ג). ובשדי חמד (מערכת הא', אות קו) הביא מספר נהר פרת (בנימוקיו לאו"ח סימן קפג) שכתב להוכיח דלא מהני, ודחה ראייתו.
- ↑ בשדי חמד (מערכת הא', אות קב) כתב שמדברי הרמב"ן שהביא האו"ז (ב"מ מז:) יש להוכיח שקנין אגב במטלטלין הוא מדאורייתא, וכפי שהוכיח ביעיר אוזן (מערכת הק', אות טז) מדברי הרמב"ן הנ"ל שקנין סודר להרמב"ן הוא מדאורייתא. וכ"כ בקהלת יעקב (תוספת דרבנן אות לב) וכ"כ שם בדעת הריטב"א (עי' ריטב"א קידושין כז:). אך עיין בחתם סופר (או"ח סוס"י קיז ד"ה מ"ש מעלתו) שלא הוכרע אצלו בדעת הרמב"ן האם קנין אגב דאורייתא. והתוס' במסכת בבא קמא (יב. ד"ה אנא) כתבו שקנין אגב הוא מדרבנן [ובתוס' בב"ק (קד: ד"ה אגב) משמע דהוי מדאו' וכן משמע בתוס' קדושין (ה. ד"ה שכן). וע"ש בגהש"ס שעמד על סתירת דבריהם. וכ"ד הרשב"א (ב"ק יב.) והרא"ש (שם) שהוא מדרבנן (עי' שדי חמד שם אות קד), וכ"כ בארעא דרבנן (אות תקפא) כתב שמה שמטלטלין נקנין באגב הוא מדרבנן. ובנמוק"י ב"ק (לד: ברי"ף ד"ה וכתב הרא"ה) כ' דאפשר דהוי דין תורה. ועי' ריטב"א קדושין כו. בשם רבו דהוי דאורייתא, וע"ש.
- ↑ קהלת יעקב (תוספת דרבנן אות לב), ויישב בכך קושייות האחרונים על דעת התוס' שקנין אגב מדרבנן, מכמה מקומות בש"ס שמבואר להפך.
- ↑ והוכיח כן מדברי הגמרא בב"מ (דף מו).
- ↑ ודחה שם ראיית השואל.
- ↑ עי' לעיל פרק בקרקע מושכרת.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |