ערך/מצות עשה שהזמן גרמא: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(←אם יכולה לברך: הרחבה) |
||
| (18 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== טעם הפטור == | |||
האבודרהם{{דיוק מקור}} כתב בטעם הפטור שהוא משום שאין להם פנאי לקיים המצות כיון שהן משועבדות לבעל. | |||
==במצוות דרבנן== | ==במצוות דרבנן== | ||
דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/כ/ב|ברכות כ: ד"ה ה"ג]]}} כפי שפירשו התוס' [[תוספות/ברכות/כ/ב#בתפלה|שם ד"ה בתפלה]]}} שנשים אינן פטורות ממצוה דרבנן שהזמן גרמא. | דעת רש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/כ/ב|ברכות כ: ד"ה ה"ג]]}} כפי שפירשו התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/כ/ב#בתפלה|שם ד"ה בתפלה]]}} שנשים אינן פטורות ממצוה דרבנן שהזמן גרמא. | ||
דעת התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/כ/ב#בתפלה|שם]]}} שאף במצוות דרבנן נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. | דעת התוס' {{ממ|[[תוספות/ברכות/כ/ב#בתפלה|שם]]}} שאף במצוות דרבנן נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן. | ||
| שורה 11: | שורה 14: | ||
:: ביישוב ראיה זו. עי' שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/סט|סימן סט]]}}. | :: ביישוב ראיה זו. עי' שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/סט|סימן סט]]}}. | ||
* השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}} הקשה לדעת שמואל בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} דקריאת שמע מדרבנן, אם כן מפני מה אין נשים חייבות בקריאת שמע. | * השאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/א|סימן א]]}} הקשה לדעת שמואל בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/כא/א|כא.]]}} דקריאת שמע מדרבנן, אם כן מפני מה אין נשים חייבות בקריאת שמע. | ||
:: השאגת אריה יישב ראיה זו לפי דעתו שאף שמואל מודה שחייב | :: השאגת אריה יישב ראיה זו לפי דעתו שאף שמואל מודה שחייב מדאורייתא לקרות עכ"פ איזה פרשה מן התורה בבוקר ובערב, אלא שרבנן תקנו שיקרא קריאת שמע דווקא והוסיפו שלא סגי בפרשה אחת אלא יקרא אף פרשת והיה אם שמוע ופרשת ויאמר. ומשום הכי אף שבשאר מצוות דרבנן אין פטורות נשים במצוה שהזמן גרמא, אך במקום שעיקר המצוה מדאורייתא אף שהוסיפו בו רבנן חיובים מ"מ נשים פטורות. | ||
==במצוה שאפשר לעשותה על ידי שליח== | |||
דוקא במצוה שא"א לעשותה ע"י שליח אך באפשר לעשותה ע"י שליח חייבת. לטעם שפטורן הוא משום שיעבודן לאב או לבעל. או"ש פי"א מהל' טומאת צרעת סוף ה"ו. | |||
== כשרוצה לקיים == | |||
===אם יכולה לברך === | |||
נחלקו הראשונים אם אשה הפטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, יכולה על כל פנים לברך עליה. דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/ציצית/ג#ט|הל' ציצית פ"ג ה"ט]]}} שאינה מברכת{{הערה|וכן דעת המחבר {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/יז#ב|או"ח סי' יז ס"ב]]}} שאפילו טומטום ואנדרוגינוס לא יברכו.}}, ודעת התוספות {{ממ|[[תוספות/חולין/קי/ב|חולין קי:]] ד"ה טלית, ובעוד מקומות}}{{הערה|וכן דעת הרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/יז#ב|שם]]}}.}} שאף נשים הפטורות ממצות עשה שהזמן גרמא יכולות לברך{{הערה|משא ומתן בדין זה, עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוכה/ב|סוכה ב]]}}. ושם אם יש לחלק בין מצוה חיובית כהנחת תפילין ונטילת לולב, ובין מצוה שתכליתה על דרך השלילה, כגון ציצית שעיקרה הוא שלא ללבוש בגד בן ד' כנפות בלי ציצית, שבמצוה כזאת לכולי עלמא לא תברך.}}. ועי' שו"ת מן השמים {{ממ|[[שו"ת מן השמים/א|סימן א]]}} שהכריע שבדברים ששייכות יכולות לברך, כלולב שהוא לב אחד לאביו שבשמים, ושופר שצריכות שיעלה זכרונם לפניו, וכיו"ב. אבל דעת כמה אחרונים שלא לברך{{הערה|עי' ישועות יעקב {{ממ|[[ישועות יעקב/אורח חיים/יז#א|או"ח סי' יז ס"ק א]]}} שמביא שהגאון החכם צבי מיחה בנשים שלא יברכו, ושכן חתנו הגאון מוהר"א ליבוש אב"ד אמשטרדם לא הניח לנשים לברך, ומסיק שאע"פ שאי אפשר למחות בידן של המתנהגות לברך, אבל על צד הדין יותר נכון שלא לברך. ועי' ברכי יוסף {{ממ|[[ברכי יוסף/אורח חיים/תרנד#ב|סי' תרנד ס"ק ב]]}}.}}. | |||
=== במקום שיכולים לטעות שחייבת === | |||
תורה לשמה {{ממ|סימן כז}} כתב שבמקום שיכולים לטעות שהיא חייבת ותבוא להוציא אחרים כקדיש אסור. ורק בלולב וכיו"ב שלא יבואו לטעות כי כל אחד ואחד נוטלו לעצמו, וכן בתקיעת שופר שהיא רק שומעת ואין לחוש שיבואו לטעות שהיא שייכת ותבוא להוציאם בתקיעה. | |||
== בשב ואל תעשה == | |||
דעת הפני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/ביצה/ל/א|ביצה ל.]]}} שנשים פטורות רק במצוה שקיומה בקום עשה, אבל במצוה שקיומה בשב ואל תעשה אף נשים חייבות. | |||
בביאור סברת הדבר כתב הכתב סופר {{ממ|[[כתב סופר/אורח חיים/נו|או"ח סימן נו]]}} ע"פ דברי האבודרהם בטעם הפטור שהוא משום שאין להם פנאי לקיים המצות כיון שהן משועבדות לבעל, ולכן במצוה שקיומה בשב ואל תעשה אף נשים חיבות. | |||
והביא הפני יהושע ראיה לדבר מחיוב נשים בתוספת יום הכיפורים. | |||
רעק"א {{ממ|[[רבי עקיבא איגר/סוכה/כח/א|סוכה כח.]]}} תמה על הפני יהושע מהמבואר בגמרא שם שילפינן לחיוב נשים בתוספת יום הכיפורים מקרא ד'האזרח' הרי שבלאו האי קרא היו פטורות אף ממצוה זו. וכתב שאולי הא גופא קמ"ל קרא. | |||
ובחלקת יואב {{ממ|[[חלקת יואב/אורח חיים/ל|או"ח סימן ל]]}} יישב שלקיום מצות תוספת יום הכיפורים לא סגי בעצם השביתה אלא יש דין לקבל עליו תוספת יום טוב, וא"כ הויא מצוה בקום עשה [אך לפי זה אין ראיה משם ליסוד הפני יהושע]. | |||
ובחלקת יואב הביא ראיה לדעת הפני יהושע ממש"כ החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/רצז|מצוה רצז]]}} שנשים חייבות בשביתת יום טוב, והאחרונים הקשו דהויא מ"ע שהזמן גרמא, ולהפני יהושע מבואר כיון דהוא בשב ואל תעשה. | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־08:37, 28 באפריל 2023
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מצות עשה שהזמן גרמא
טעם הפטור[עריכה]
האבודרהם[השלם מקור] כתב בטעם הפטור שהוא משום שאין להם פנאי לקיים המצות כיון שהן משועבדות לבעל.
במצוות דרבנן[עריכה]
דעת רש"י (ברכות כ: ד"ה ה"ג) כפי שפירשו התוס' (שם ד"ה בתפלה) שנשים אינן פטורות ממצוה דרבנן שהזמן גרמא.
דעת התוס' (שם) שאף במצוות דרבנן נשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן.
גם לדעת רש"י, כתב השאגת אריה (סימן א) שבמקום שעיקר החיוב הוא מדאורייתא אף שהוסיפו בו רבנן חיובים עדיין נשים פטורות מחיוב זה.
ראיות לנדון זה[עריכה]
- התוס' (שברכות כ: ד"ה בתפלה) הוכיחו כן מדברי הגמרא בסוכה (לח.) לגבי הלל, מי שהיה עבד ואשה או קטן מקרין אותו עונה אחריהן מה שהם אומרים, דאין השומע פטור מקריאתן כיון שהם פטורים. והרי הלל חיובו מדרבנן ואף על פי כן נשים פטורות משום מצות עשה שהזמן גרמא.
- ביישוב ראיה זו. עי' שאגת אריה (סימן סט).
- השאגת אריה (סימן א) הקשה לדעת שמואל בברכות (כא.) דקריאת שמע מדרבנן, אם כן מפני מה אין נשים חייבות בקריאת שמע.
- השאגת אריה יישב ראיה זו לפי דעתו שאף שמואל מודה שחייב מדאורייתא לקרות עכ"פ איזה פרשה מן התורה בבוקר ובערב, אלא שרבנן תקנו שיקרא קריאת שמע דווקא והוסיפו שלא סגי בפרשה אחת אלא יקרא אף פרשת והיה אם שמוע ופרשת ויאמר. ומשום הכי אף שבשאר מצוות דרבנן אין פטורות נשים במצוה שהזמן גרמא, אך במקום שעיקר המצוה מדאורייתא אף שהוסיפו בו רבנן חיובים מ"מ נשים פטורות.
במצוה שאפשר לעשותה על ידי שליח[עריכה]
דוקא במצוה שא"א לעשותה ע"י שליח אך באפשר לעשותה ע"י שליח חייבת. לטעם שפטורן הוא משום שיעבודן לאב או לבעל. או"ש פי"א מהל' טומאת צרעת סוף ה"ו.
כשרוצה לקיים[עריכה]
אם יכולה לברך[עריכה]
נחלקו הראשונים אם אשה הפטורה ממצות עשה שהזמן גרמא, יכולה על כל פנים לברך עליה. דעת הרמב"ם (הל' ציצית פ"ג ה"ט) שאינה מברכת[1], ודעת התוספות (חולין קי: ד"ה טלית, ובעוד מקומות)[2] שאף נשים הפטורות ממצות עשה שהזמן גרמא יכולות לברך[3]. ועי' שו"ת מן השמים (סימן א) שהכריע שבדברים ששייכות יכולות לברך, כלולב שהוא לב אחד לאביו שבשמים, ושופר שצריכות שיעלה זכרונם לפניו, וכיו"ב. אבל דעת כמה אחרונים שלא לברך[4].
במקום שיכולים לטעות שחייבת[עריכה]
תורה לשמה (סימן כז) כתב שבמקום שיכולים לטעות שהיא חייבת ותבוא להוציא אחרים כקדיש אסור. ורק בלולב וכיו"ב שלא יבואו לטעות כי כל אחד ואחד נוטלו לעצמו, וכן בתקיעת שופר שהיא רק שומעת ואין לחוש שיבואו לטעות שהיא שייכת ותבוא להוציאם בתקיעה.
בשב ואל תעשה[עריכה]
דעת הפני יהושע (ביצה ל.) שנשים פטורות רק במצוה שקיומה בקום עשה, אבל במצוה שקיומה בשב ואל תעשה אף נשים חייבות.
בביאור סברת הדבר כתב הכתב סופר (או"ח סימן נו) ע"פ דברי האבודרהם בטעם הפטור שהוא משום שאין להם פנאי לקיים המצות כיון שהן משועבדות לבעל, ולכן במצוה שקיומה בשב ואל תעשה אף נשים חיבות.
והביא הפני יהושע ראיה לדבר מחיוב נשים בתוספת יום הכיפורים.
רעק"א (סוכה כח.) תמה על הפני יהושע מהמבואר בגמרא שם שילפינן לחיוב נשים בתוספת יום הכיפורים מקרא ד'האזרח' הרי שבלאו האי קרא היו פטורות אף ממצוה זו. וכתב שאולי הא גופא קמ"ל קרא.
ובחלקת יואב (או"ח סימן ל) יישב שלקיום מצות תוספת יום הכיפורים לא סגי בעצם השביתה אלא יש דין לקבל עליו תוספת יום טוב, וא"כ הויא מצוה בקום עשה [אך לפי זה אין ראיה משם ליסוד הפני יהושע].
ובחלקת יואב הביא ראיה לדעת הפני יהושע ממש"כ החינוך (מצוה רצז) שנשים חייבות בשביתת יום טוב, והאחרונים הקשו דהויא מ"ע שהזמן גרמא, ולהפני יהושע מבואר כיון דהוא בשב ואל תעשה.
- ↑ וכן דעת המחבר (או"ח סי' יז ס"ב) שאפילו טומטום ואנדרוגינוס לא יברכו.
- ↑ וכן דעת הרמ"א (שם).
- ↑ משא ומתן בדין זה, עי' חדש על ה(מ)דף (סוכה ב). ושם אם יש לחלק בין מצוה חיובית כהנחת תפילין ונטילת לולב, ובין מצוה שתכליתה על דרך השלילה, כגון ציצית שעיקרה הוא שלא ללבוש בגד בן ד' כנפות בלי ציצית, שבמצוה כזאת לכולי עלמא לא תברך.
- ↑ עי' ישועות יעקב (או"ח סי' יז ס"ק א) שמביא שהגאון החכם צבי מיחה בנשים שלא יברכו, ושכן חתנו הגאון מוהר"א ליבוש אב"ד אמשטרדם לא הניח לנשים לברך, ומסיק שאע"פ שאי אפשר למחות בידן של המתנהגות לברך, אבל על צד הדין יותר נכון שלא לברך. ועי' ברכי יוסף (סי' תרנד ס"ק ב).
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |