ערך/מצורע: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
מ (←גדר טומאת משכבו ומושבו: עיצוב) |
(שכתוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==גדר טומאת משכבו ומושבו== | ==גדר טומאת משכבו ומושבו== | ||
פסק הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/טומאת צרעת/י#יא|הל' טומאת צרעת פ"י הי"א]]}}: המצורע אב מאבות הטומאות וכו', ומטמא משכב ומושב אפילו תחת אבן כזב וכזבה שנאמר וכבס בגדיו וטהר, מפי השמועה למדו שטהר מלטמא משכב ומושב, ואחד המוסגר ואחד המוחלט בכל אלו. | |||
וכתב עליו בכסף משנה {{ממ|[[כסף משנה/טומאת צרעת/י#יא|שם]]}}: בריש מסכת כלים {{ממ|[[משנה/כלים/א#א|פ"א מ"א]]}} אבות הטומאה השרץ וכו', למעלה מן הזבה מצורע וכו' {{ממ|[[משנה/כלים/א#ד|שם מ"ד]]}}, וכתב שם רבינו {{ממ|[[פירוש המשנה לרמב"ם/כלים/א#ד|פיה"מ שם]]}} ומאמרו במצורע שהוא למעלה מהזבה תדע שהוא יטמא במשא כמוה ושהוא יעשה משכב ומושב כזב וזבה וכו' [ואמרו בספרי] באמרו וכו' א"כ למה נאמר וכבס המטהר את בגדיו, מלטמא משכב ומושב עכ"ל [הרמב"ם בפיה"מ], ובסוף זבים {{ממ|[[משנה/זבים/ה#ו|פ"ה מ"ו]]}} שנינו הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ומצורע וכו' מטמא שנים ופוסל אחד וכו'{{הערה|שם במשנה: הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ובמצורע, במשכב ובמושב, מטמא שנים ופוסל אחד. ופירשו הגר"א {{ממ|[[אליהו רבה/זבים/ה#ו|אליהו רבה שם ד"ה במשכב ומושב]]}} ובעל תפארת ישראל {{ממ|[[תפארת ישראל - יכין/זבים/ה#נ|יכין אות נ']]}}: במשכב ומושב של כל הני דחשיב (זב וזבה נדה ויולדת ומצורע). כלומר, שגם המצורע מטמא במשכב ומושב. ולדעת הגר"א אף מפורש כך בתוספתא {{ממ|[[תוספתא/זבים/ה|זבים פ"ה, עיי"ש גירסת הגר"א]]}}: הנוגע במו"מ של זב וזבה נדה ויולדת ומצורע מטמאין ב' ופוסלים אחד. ויש שהביאו ראיה לדעה זאת דמשכבו ומושבו הוו אב הטומאה מגמרא נדה {{ממ|[[בבלי/נדה/נד/ב|נד:]]}} עיי"ש {{ממ|הר"ס אוחנה בהערה ב להקדמת הרמב"ם לסדר טהרות, תורי"ד מגילה ח: (תניינא), ערול"נ שם ד"ה בא"ד ולא המצורע, מלבי"ם במדבר (ה ג) התורה והמצוה אות ה, וראה חזון איש נגעים סי' א' סקכ"ט}}.}}, ואע"פ שבפסחים פרק אלו דברים {{ממ|[[בבלי/פסחים/סז/ב|דף סז:]]}} אמרו זב חמור ממצורע שכן עושה משכב ומושב צ"ל שרבינו יפרש דהתם בימי ספירו קאמר, א"נ שאינו גורס כי אם זב חמור שמטמא כלי חרס בהיסט{{הערה|וכ"כ בהגהות הגר"א {{ממ|[[הגהות הגר"א/פסחים/סז/ב|שם]]}}: הרמב"ם וכל הגאונים לא גרסי משכב ומושב אלא '''שכן מטמא כלי חרס''' כו'.}}. | |||
אולם במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/טומאת צרעת/י#יא|שם]]}} מביא שדעת רש"י {{ממ|[[רש"י/פסחים/סז/ב|פסחים שם ד"ה זב]]}} והתוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/סז/ב|שם ד"ה שכן עושה משכב ומושב]]}} שהמצורע אינו מטמא משכב ומושב אלא לטמא אוכלין דוקא כדין ולד, ואינו עושה המשכב אב כזב{{הערה|ועי' משנה אחרונה {{ממ|[[משנה אחרונה/זבים/ה|זבים שם ד"ה במשכב ובמושב]]}} שלשיטה זאת הא דקתני {{ממ|בזבים שם}} במשכב ובמושב לאו אמצורע קאי, אלא אסתם משכב ומושב דזב וחבריו קאי.}}, ושכן דעת הר"ש {{ממ|[[ר"ש/כלים/א#ג|כלים פ"א מ"ג]]}}, והראב"ד {{ממ|הל' טומאת צרעת פי"ג הי"ג}}. ומציין לעיין קרבן אהרן {{ממ|פרשת מצורע פ"א דין ד', ופ"ב דין ו'}}, סמ"ג {{ממ|עשין סי' רל"ה ורמ"ג}}, תוספות {{ממ|[[תוספות/נדה/לה/א|נדה לה. ד"ה לאחרים]]}}, יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/ו/ב|ו:]]}} ותוספות שם {{ממ|[[תוספות/יומא/ו/ב|ד"ה שמטמא]]{{הערה|שם כתבו שרש"י חזר בו משיטתו.}}}}, ונזיר {{ממ|ספ"ה דף נ"ז{{הערה|נראה דצ"ל [[בבלי/נזיר/נו/ב|דף נ"ו:]]}}. [ועי' עוד תוס' [[תוספות/מגילה/ח/א#יש|מגילה ח. ד"ה יש ספרים דגרסי ומה מצורע]] ו[[תוספות/נדה/נד/ב|נדה נד: ד"ה יכול]]]}}. | |||
אולם במשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/טומאת צרעת/י#יא|שם]]}} מביא שדעת רש"י {{ממ|[[רש"י/פסחים/סז/ב|פסחים שם ד"ה זב]]}} והתוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/סז/ב|שם ד"ה שכן עושה משכב ומושב]]}} שהמצורע אינו מטמא משכב ומושב אלא לטמא אוכלין דוקא כדין ולד, ואינו עושה המשכב אב כזב, ושכן דעת הר"ש {{ממ|[[ר"ש/כלים/א#ג|כלים פ"א מ"ג]]}}, והראב"ד {{ממ|הל' טומאת צרעת פי"ג הי"ג}}. ומציין לעיין קרבן אהרן {{ממ|פרשת מצורע פ"א דין ד', ופ"ב דין ו'}}, סמ"ג {{ממ|עשין סי' רל"ה ורמ"ג}}, תוספות {{ממ|[[תוספות/נדה/לה/א|נדה לה. ד"ה לאחרים]]}}, יומא {{ממ|[[בבלי/יומא/ו/ב|ו:]]}} ותוספות שם {{ממ|[[תוספות/יומא/ו/ב|ד"ה שמטמא]]{{הערה|שם כתבו שרש"י חזר בו משיטתו.}}}}, ונזיר {{ממ|ספ"ה דף נ"ז{{הערה|נראה דצ"ל [[בבלי/נזיר/נו/ב|דף נ"ו:]]}}. [ועי' עוד תוס' [[תוספות/מגילה/ח/א#יש|מגילה ח. ד"ה יש ספרים דגרסי ומה מצורע]] ו[[תוספות/נדה/נד/ב|נדה נד: ד"ה יכול]]] | |||
==ביטול איסור לכתחילה בשליחת ציפור מצורע== | ==ביטול איסור לכתחילה בשליחת ציפור מצורע== | ||
גרסה אחרונה מ־06:44, 18 באפריל 2024
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
מצורע
גדר טומאת משכבו ומושבו[עריכה]
פסק הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פ"י הי"א): המצורע אב מאבות הטומאות וכו', ומטמא משכב ומושב אפילו תחת אבן כזב וכזבה שנאמר וכבס בגדיו וטהר, מפי השמועה למדו שטהר מלטמא משכב ומושב, ואחד המוסגר ואחד המוחלט בכל אלו.
וכתב עליו בכסף משנה (שם): בריש מסכת כלים (פ"א מ"א) אבות הטומאה השרץ וכו', למעלה מן הזבה מצורע וכו' (שם מ"ד), וכתב שם רבינו (פיה"מ שם) ומאמרו במצורע שהוא למעלה מהזבה תדע שהוא יטמא במשא כמוה ושהוא יעשה משכב ומושב כזב וזבה וכו' [ואמרו בספרי] באמרו וכו' א"כ למה נאמר וכבס המטהר את בגדיו, מלטמא משכב ומושב עכ"ל [הרמב"ם בפיה"מ], ובסוף זבים (פ"ה מ"ו) שנינו הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ומצורע וכו' מטמא שנים ופוסל אחד וכו'[1], ואע"פ שבפסחים פרק אלו דברים (דף סז:) אמרו זב חמור ממצורע שכן עושה משכב ומושב צ"ל שרבינו יפרש דהתם בימי ספירו קאמר, א"נ שאינו גורס כי אם זב חמור שמטמא כלי חרס בהיסט[2].
אולם במשנה למלך (שם) מביא שדעת רש"י (פסחים שם ד"ה זב) והתוספות (שם ד"ה שכן עושה משכב ומושב) שהמצורע אינו מטמא משכב ומושב אלא לטמא אוכלין דוקא כדין ולד, ואינו עושה המשכב אב כזב[3], ושכן דעת הר"ש (כלים פ"א מ"ג), והראב"ד (הל' טומאת צרעת פי"ג הי"ג). ומציין לעיין קרבן אהרן (פרשת מצורע פ"א דין ד', ופ"ב דין ו'), סמ"ג (עשין סי' רל"ה ורמ"ג), תוספות (נדה לה. ד"ה לאחרים), יומא (ו:) ותוספות שם (ד"ה שמטמא[4]), ונזיר (ספ"ה דף נ"ז[5]. [ועי' עוד תוס' מגילה ח. ד"ה יש ספרים דגרסי ומה מצורע ונדה נד: ד"ה יכול]).
ביטול איסור לכתחילה בשליחת ציפור מצורע[עריכה]
עי' חדש על ה(מ)דף (קידושין נז).
- ↑ שם במשנה: הנוגע בזב ובזבה ובנדה וביולדת ובמצורע, במשכב ובמושב, מטמא שנים ופוסל אחד. ופירשו הגר"א (אליהו רבה שם ד"ה במשכב ומושב) ובעל תפארת ישראל (יכין אות נ'): במשכב ומושב של כל הני דחשיב (זב וזבה נדה ויולדת ומצורע). כלומר, שגם המצורע מטמא במשכב ומושב. ולדעת הגר"א אף מפורש כך בתוספתא (זבים פ"ה, עיי"ש גירסת הגר"א): הנוגע במו"מ של זב וזבה נדה ויולדת ומצורע מטמאין ב' ופוסלים אחד. ויש שהביאו ראיה לדעה זאת דמשכבו ומושבו הוו אב הטומאה מגמרא נדה (נד:) עיי"ש (הר"ס אוחנה בהערה ב להקדמת הרמב"ם לסדר טהרות, תורי"ד מגילה ח: (תניינא), ערול"נ שם ד"ה בא"ד ולא המצורע, מלבי"ם במדבר (ה ג) התורה והמצוה אות ה, וראה חזון איש נגעים סי' א' סקכ"ט).
- ↑ וכ"כ בהגהות הגר"א (שם): הרמב"ם וכל הגאונים לא גרסי משכב ומושב אלא שכן מטמא כלי חרס כו'.
- ↑ ועי' משנה אחרונה (זבים שם ד"ה במשכב ובמושב) שלשיטה זאת הא דקתני (בזבים שם) במשכב ובמושב לאו אמצורע קאי, אלא אסתם משכב ומושב דזב וחבריו קאי.
- ↑ שם כתבו שרש"י חזר בו משיטתו.
- ↑ נראה דצ"ל דף נ"ו:
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |