ערך/ברירה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספה חשובה)
שורה 6: שורה 6:
* התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/פסחים/ח#ב|פסחים פ"ח מ"ב]]}} העלה צד, שמעיקר הדין יש ברירה, ורבנן החמירו בדאורייתא לנהוג כאילו אין ברירה{{הערה|עי"ש מה שהביא לכך ראיה מדברי המשנה שם לפירוש הרמב"ם, ומה שדחה הראיה.}}.
* התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/פסחים/ח#ב|פסחים פ"ח מ"ב]]}} העלה צד, שמעיקר הדין יש ברירה, ורבנן החמירו בדאורייתא לנהוג כאילו אין ברירה{{הערה|עי"ש מה שהביא לכך ראיה מדברי המשנה שם לפירוש הרמב"ם, ומה שדחה הראיה.}}.


* התוספות יום טוב {{ממ|שם}} העלה למסקנא, שמעיקר הדין אין ברירה, וחכמים הקילו בדבריהם לומר שיש ברירה. וכ"נ הים של שלמה {{ממ|הביאו החזו"א דמאי סימן טז ס"ו}}, והשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/צ|ריש סימן צ]]}}.
* התוספות יום טוב {{ממ|שם}} העלה למסקנא, שמעיקר הדין אין ברירה, וחכמים הקילו בדבריהם לומר שיש ברירה. וכ"כ הים של שלמה {{ממ|הביאו החזו"א דמאי סימן טז ס"ו}}, והשאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/צ|ריש סימן צ]]}}.


* הר"ן {{ממ|הביאו החזו"א שם}}, הפני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/ביצה/לח/א|ביצה לח.]]}} ור"ש איגר {{ממ|שו"ת, ח"א כתבים סט}}, ביארו שמחלוקת זו נותרה ללא הכרעה, ומדין ספק דאורייתא לקולא וספק דרבנן לקולא - נוהגים כדעת המחמיר בדאורייתא וכדעת המיקל בדרבנן.
* הר"ן {{ממ|הביאו החזו"א שם}}, הפני יהושע {{ממ|[[פני יהושע/ביצה/לח/א|ביצה לח.]]}} ור"ש איגר {{ממ|שו"ת, ח"א כתבים סט}}, ביארו שמחלוקת זו נותרה ללא הכרעה, ומדין ספק דאורייתא לקולא וספק דרבנן לקולא - נוהגים כדעת המחמיר בדאורייתא וכדעת המיקל בדרבנן.

גרסה מ־09:50, 10 באוקטובר 2021

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ברירה

אין ברירה בדאורייתא ויש ברירה בדרבנן

הגמרא במסכת ביצה (לח.) מסיקה בדעת רבי הושעיא, שלדעתו אין ברירה בדאורייתא ויש ברירה בדרבנן. ועוד אמרו שם: דרש מר זוטרא הלכה כרבי אושעיא.

בדברי המפרשים מצאנו ארבעה הסברים לחלוקה זו:

  • התוספות יום טוב (פסחים פ"ח מ"ב) העלה צד, שמעיקר הדין יש ברירה, ורבנן החמירו בדאורייתא לנהוג כאילו אין ברירה[1].
  • התוספות יום טוב (שם) העלה למסקנא, שמעיקר הדין אין ברירה, וחכמים הקילו בדבריהם לומר שיש ברירה. וכ"כ הים של שלמה (הביאו החזו"א דמאי סימן טז ס"ו), והשאגת אריה (ריש סימן צ).
  • הר"ן (הביאו החזו"א שם), הפני יהושע (ביצה לח.) ור"ש איגר (שו"ת, ח"א כתבים סט), ביארו שמחלוקת זו נותרה ללא הכרעה, ומדין ספק דאורייתא לקולא וספק דרבנן לקולא - נוהגים כדעת המחמיר בדאורייתא וכדעת המיקל בדרבנן.
  • דעת השער המלך (גירושין פ"ג ה"ד), שמעיקר הדין אין ברירה, ומאחר שאין ברירה - הרי המצב מסופק, כיון שאין לדעת אם מה שעתה בידינו הוא מה שהיה ראוי להיות מתחיל. וכיון שכן, דינו כדין כל ספק, שספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא[2].

החילוק בין תנאי לברירה




שולי הגליון


  1. עי"ש מה שהביא לכך ראיה מדברי המשנה שם לפירוש הרמב"ם, ומה שדחה הראיה.
  2. ועיין ר"ש איגר (שם) מה שהוכיח לא כן מסוגיית הגמרא בביצה (לז:).
מעבר לתחילת הדף